שער יפני והקשבה לטבע

אם תוכל להלך על מים
אינך טוב מקנה קש
אם תוכל להתעופף באוויר
אינך טוב מזבוב
כבוש את ליבך שלך כדי להיות משהו.
(אָנָסָארִי)

אגדה יפנית מספרת שהעולם נברא כאשר ירדו האל אִיזָנָאגִי והאלה אִיזָנָאמִי אל "הגשר השמימי המרחף". איזנאגי טבל את חניתו במי האוקיינוס, ומן הטיפות שניגרו מהחנית נוצר האי היפני הראשון. אז ירדו שני האלים אל האי והתעלסו באהבים. מיחסים אלה נולדו ה"קָאמִי", האלים, ונוצרו שאר איי יפן. בחצי האי אִיסָה שבמרכז יפן, סמוך למקדשה העתיק של אלת השמש, המקדש החשוב ביותר של דת השינטוּ, עומדים לא הרחק מהחוף שני סלעים – האחד גדול והשני קטן – המחוברים בחבל מקודש. סלעים אלה הם איזנאגי ואיזנאמי, האלים הבוראים, חבוקים לעד בין גלי הים.

את אגדת הבריאה היפאנית קראתי כשהמטוס הנמיך טוס בדרכו אל נמל התעופה קנסאי, הניצב על האי המלאכותי הגדול בעולם מול חופי העיר אוסאקה. ציפור המתכת חגה מעל הגלים, מעל האוניות והגשר המרחף, המחבר את האי המלאכותי אל החוף המרוחק. סגרתי את הספר, ממנו ניסיתי ללמוד משהו על ארץ השמש העולה, במהלך הטיסה הארוכה והיבטתי על הנוף המרהיב הנשקף למטה.

בין התצלומים המרהיבים שעיטרו את הספר מצאתי את האיים הקטנים איזנאגי ואיזנאמי השוכנים סמוך לביתה של אלת השמש באיסה; את ה"טוריאי" – השער הסמלי של מקדשי השינטו – של מקדש מפורסם בהירושימה, שעמודיו ניצבים במפגש היבשה עם הים; ותצלומי נוף ממָצוּשִימָה, "איי האורנים". על צוקיהם של עשרות האיים האלה, הפזורים על שטח קטן, צומחים אורנים, ואבנים מקודשות ומקדשים הנמצאים במקומות שונים בהם מושכים עולי רגל רבים עד היום.

התצלומים של אתרי הפולחן באיסה ובהירושימה, ואיי מצושימה, אתרי טבע בעלי ערך דתי, היו בעיני עדויות לדיאלוג ייחודי שקיימה התרבות היפאנית המסורתית עם הים ואולי עם איתני הטבע כולם. האי המלאכותי, עליו נחת המטוס, לימד אותי על השינויים שחלו במורשת העתיקה של היפאנים, צאצאי דייגים ושולי פנינים, במפגש עם התרבות והטכנולוגיה של העולם המערבי.

קסם טכנולוגי
מהנדסי התאגיד היפאני קנסאי הם אשפי הטכנולוגיה. הם תכננו והקימו את שדה התעופה ופרויקטים שאפתניים אחרים באיזור, כמו קרית המדע, ופעולות פיתוח במפרץ אוסאקה. כדי לבצע את המשימה, הקים התאגיד באוקטובר 1984 את חברת שדה התעופה הבינלאומי קנסאי בע"מ. חמש שנים מאוחר יותר הושלם אחד הפרויקטים הטכנולוגיים הגדולים ביותר שנעשו בידי האדם: הקמתו של שדה תעופה ענק על אי מלאכותי בלב ים.

האי, ששטחו כ־5,000 דונם, מרוחק חמישה קילומטרים מהחוף. עומק הים במקום הקמתו הוא 18 מטרים, והאי המלאכותי מתנשא לגובה של 33 מטרים מעל קרקעית הים. כדי להקים אותו השתמשו מהנדסי קנסאי ב־178 מיליון מטרים מעוקבים של חול, שנועדו לחזק את קרקעית האוקיינוס, ולתמוך ביסודות – קורות המתכת שעליהן נבנו המסלולים ומתקני בית הנתיבות. אורכו של מסוף הנוסעים 1,680 מטרים ושטחו 291,269 מטרים רבועים. הוא נבנה על גבי עמודים המצוידים במגבהים הידראוליים, שעליהם הותקנו חיישנים משוכללים, המודדים את התנודות בקרקעית הים ותורמים להגנת המבנה כולו מהיווצרות סדקים ומהתמוטטות.

160,000 טיסות נוחתות וממריאות מדי שנה בשדה התעופה קנסאי; 30 מיליון נוסעים ויותר ממיליון טונות מטען יוצאים מהאי המלאכותי ל־62 יעדים ברחבי העולם ול־29 ערים ביפן. קנסאי, המכונה על ידי היפאנים "השער לעולם", הוא נמל התעופה הגדול במדינה והצומת המרכזי וההומה ביותר של התחבורה האווירית באיזור האוקיינוס השקט.
כעיתונאית הבאה לסקר את חג פריחת הדובדבן, נאלצתי להתמודד עם החוברות עבות הכרס שמספקים היפאנים לאורחים הרשמיים של ארצם. חוברות אלה כוללות נתונים רבים, מעוררי סחרחורת וחרדה, על גודלו והיקף פעילותו של שדה התעופה. שלא כמו עיתונאים, הנוסע התמים המגיע לקנסאי בדרכו לאחד היעדים הרבים באוקיינוס השקט או ביפאן אינו נתקל בשפע המספרים, ומתרשם דווקא מהעדר הרעש, הצפיפות והתורים, המאפיינים את נמלי התעופה בעולם.
העיצוב היפאני, שיצאו לו מוניטין בעולם, משתלב היטב במבנה הבטון והפלדה. החללים הגדולים של מסוף הנוסעים מוארים ומאווררים, ועצים ננסיים פורחים על "צוקי" המדרגות הנעות. רכבות חרישיות מעבירות את הנוסעים לשערי היציאה, לשטח איסוף המזוודות ולדלפקים השונים. הרכבות והמעליות, כמקובל ביפאן, מכריזות על יעדיהן בקול אנושי, ובמקביל נמסר המידע על לוח אלקטרוני הקבוע מעל לפתח.
חדרי רחצה ועיסוי, חדרי משחק לילדים ואפילו חדר מיוחד לנשים מיניקות נמצאים ברחבי הטרמינל; ואם איבד הנוסע את דרכו, תבוא לעזרתו אחת "הידידות" הרבות של
ה"I – PAL", שירות המידע היעיל של שדה התעופה. תיירים מערביים, שזוכרים עדיין את השלט "ALIENS" (זרים, ובהשאלה: חייזרים) שקידם את פניהם במשך שנים רבות בנמל התעופה של טוקיו, יכולים לנשום לרווחה; בקנסאי לא נותר דבר מיפאן הישנה.

היבריס ועונשו?
הדרך מקנסאי אל החוף מובילה על אחד הגשרים הארוכים בעולם – 3.5 קילומטרים. על פניו עוברת אוטוסטרדה, ומתחתיו – מסילת רכבת. כמחצית השעה נמשכת הנסיעה מקנסאי אל מרכז אוסאקה, שבזכות מקומה בצומת דרכי יבשה וים, הפכה, במאה ה־18 לבירתה המסחרית של יפאן. קיוטו היתה עיר הבירה הקיסרית, מקום מגוריהם של הקיסר והאצילים; טוקיו היתה עירם של הסמוראים, ואוסאקה היתה ונשארה עיר נמל, שתושביה סוחרים מבוססים ואוהבי חיים. מלכתחילה היתה אוסאקה משוחררת מהעידון המתנשא של קיוטו ומהנוקשות הצבאית של טוקיו, ולכן אימצה בהתלהבות  רבה את הבנייה המודרנית והשפעות מערביות שונות.
נדמה שפרויקט קנסאי משקף היטב את אופיה המערבי של אוסאקה. רוב המדינות המתועשות מתמודדות בעשורים האחרונים של המאה ה־20 עם בעיות הנגרמות מתנועת מטוסים גוברת בנמלי התעופה הבינלאומיים, המוקמים בדרך כלל סמוך למרכזים עירוניים. הקמת שדות תעופה על איים מלאכותיים ויצירת גישה ישירה ויעילה למרכזי הערים הן, ללא ספק, חלופה מומלצת. חלופה זו עדיפה על בניית שדות תעופה באזורים נידחים, המרוחקים מיעדיהם של הנוסעים והמטענים.
בגלל הקשיים ההנדסיים והכלכליים העצומים, הכרוכים בפרויקטים ימיים מסוג זה, רק היפאנים נענו עד כה לאתגר. והם אכן עמדו במשימה בהצלחה, אבל האי המלאכותי שוקע במימי האוקיינוס השקט בקצב מעורר דאגה: סנטימטר וחצי בשנה. המומחים חלוקים ביניהם, האם מדובר ב"מחלות ילדות" של הפרויקט ההנדסי החדשני והאי יתייצב בשנים הקרובות, או שמא זו מחלה כרונית. כלומר, השקיעה תימשך בקצב הנוכחי ואפילו בקצב מוגבר, ותסכן את קיומו של שדה התעופה.
"היבריס" – שם שטבעו היוונים לגאווה האנושית הקוראת תיגר על האלים – הפך לחלק מתפיסת עולמם של אנשי תרבות המערב. אלה סבורים כי ההתגרות בכוחות העליונים נדונה מראש לכישלון ואף צפויה לעונש. במזרח, אין מקבילה תרבותית להיבריס היווני, כמו גם למיתוס המקראי של מגדל בבל. במזרח, כך נדמה, נשמרה הרמוניה בין העולמות בדו־קיום, שמקורו בדיאלוג נצחי בין האנשים לאלים, בין התרבות לטבע ובין היבשה לים. כשהשתנו יחסי הגומלין, כשחדלו היפאנים לשחר את הטבע והפכו לשליטיו, נדמה שאחז בהם לפתע היבריס של קידמה והתפתחות. הקמת קנסאי, כפרויקטים אחרים של פיתוח ביפאן, היתה פעולה תכליתית, מחושבת ומהירה. האם מפני שחדלו היפאנים להאזין לקולו של הטבע יהפוך שדה התעופה על האי המלאכותי השוקע למגדל בבל מודרני?