| עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב. התאמת המסלול: כל המשפחה. קושי המסלול: דילוג בין נקודות. קל מאוד. אורך המסלול: רק ביקור באתרים. משך המסלול: כמה שרוצים. מפה: מפת כבישים רגילה של דרום הארץ. לפירוט רב יותר: מצפה אשל מופיע במפת סימון שבילים מס' 12, "דרום השפלה ושולי הר חברון". מצפה רביבים ומצפה גבולות מופיעים במפת סימון שבילים מס' 13, "מישור חוף הנגב" (הנגב המערבי). הגעה לכל אחד מהאתרים ונוהלי כניסה: מצפה בית אשל [banner] מצפה רביבים מצפה גבולות • המסלול בנוי מדילוג בין נקודות. אין צורך בהקפצת רכבים!
בשנים הראשונות היו ליושבי המצפים קשיים רבים, מבידוד רב ועד העדר אספקת מים. גרעין בית-אשל התפרק ובמקומו הגיעו חברי תנועת המושבים. הנקודה חרבה במלחמת העצמאות ולא יושבה עוד. לאחר המלחמה העדיפו חבריה לעבור צפונה, אל מושב היוגב בעמק יזרעאל. גם אנשי גבולות נטשו אותה ועברו לקיבוץ חצור. לימים הגיע במקומם גרעין חדש. כיום בית אשל מונה מספר מבנים חרבים הפזורים בחורשת אשלים. הם וכמה תעלות הגנה חפורות הוא כל שנותר מהיישוב. עם התפשטותה של באר-שבע קשה להבין עד כמה היה היישוב מבודד בשעתו. ברביבים שוחזר האתר. כאן ניתן לעמוד היטב על אופיו של המבנה שנבנה כמצודה בסוף שנת 1944, שבקירותיה חרכי ירי מוסווים. כיום ניתן לפקוד את חצר הראשונים, את המערה הביזאנטית שהייתה בשעתו מעונם המקורה הראשון של המתיישבים (ושהוסבה במלחמת העצמאות לבית-חולים שעל פתחו הוצבו צינורות דמויי מקלעי נ"מ כדי להרתיע מטוסי אויב). מראש המגדל ניתן להשקיף אל כל העברים. כדי להבין כיצד נראה השטח לפני שישים שנה, יש להסתייע בדמיון ולמחוק מעליו את מטעי הזית והתמר המשתרעים אל תוך המדבר ואת הקיבוץ הסמוך הטובל בירק. גבולות, שופצה לאחרונה על ידי הקק"ל והמועצה לשימור אתרים והפכה לאתר מסודר. בחצר המצפה ניתן לראות שחזור של המבנים הראשונים העשויים לבני בוץ מיובש, את מגדל התצפית, בורות המים ואת כלי מלטשת היהלומים שפעלה במקום – אמצעי פרנסה שלא מצופה לפגוש בו בלב המדבר. הסיור לעצמאים נערך בלוויית דפי הסבר מפורטים. לחלקנו, ובפרט לילדים, צפויה חוויה מיוחדת בסדנא הפתוחה להכנת לבני בוץ. לסיום, לפני שאתם יוצאים לדרך חובה להזכיר את שדה הגלדיולות הפורחות שקיבלו את פניהם של נציגי ועדת אונסקו"פ מהאו"מ (שהגיעו ללמוד את מצב העניינים בארץ) בשנת 1947 וביקרו ברביבים. כשראו את הפרחים הצומחים כשרק שממה סביבם השתכנעו והמליצו כי את הנגב יש למסור לידיים עבריות. לפיכך – שלושת המצפים הזעירים הטביעו את חותמם לא רק על ההתיישבות היהודית בנגב אלא גם על גבולותיה של מדינת ישראל.
|
ביקור מרתק בשלושה מצפים שהטביעו את חותמם לא רק על ההתיישבות היהודית אלא גם על גבולותיה של מדינת ישראל. יותם יעקבסון מזמין אתכם לטיול בעקבות ההתיישבות הציונית בנגב פורסם 27.4.16 |
לטייל עם אופניים בנגב
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2782
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 416
[name] => נגב צפוני ומערבי
[slug] => %d7%a0%d7%92%d7%91-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 416
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 111
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )