תפריט עמוד
עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב.
התאמת המסלול: כל המשפחה.
קושי המסלול: דילוג בין נקודות. קל מאוד.
אורך המסלול: רק ביקור באתרים.
משך המסלול: כמה שרוצים.
מפה: מפת כבישים רגילה של דרום הארץ. לפירוט רב יותר: מצפה אשל מופיע במפת סימון שבילים מס' 12, "דרום השפלה ושולי הר חברון". מצפה רביבים ומצפה גבולות מופיעים במפת סימון שבילים מס' 13, "מישור חוף הנגב" (הנגב המערבי).

הגעה לכל אחד מהאתרים ונוהלי כניסה:

מצפה בית אשל
האתר נמצא בשוליה המזרחיים של באר שבע. מכביש באר שבע-דימונה (מס' 25) פונים צפונה לדרך כבושה המסומנת בסימון שבילים ירוק. דרך העפר יוצאת מעט מערבית מקניון "חוצות להב". בשנים האחרונות שוקם האתר על ידי הקרן הקיימת והמועצה לשימור מבנים ואתרים, אך במקום אין עדיין תצוגה מסודרת ולעיתים הוא נעול. האתר שומם, הכניסה חופשית. 

[banner]

מצפה רביבים
מכביש מס' 222 פונים לעבר הקיבוץ וממשיכים לאתר לפי השילוט שבמקום. אתר מסודר, הכניסה בתשלום. בסופי שבוע פתוח לקבוצות בלבד. בכל מקרה מומלץ לתאם מראש: 08-6562570

מצפה גבולות
מכביש מס 222 פונים לגבולות ונוסעים לפי השילוט. ממש לפני שער הקיבוץ פונים ימינה ונוסעים בדרך מתפתלת המקיפה את הקיבוץ בואך גבולות הישנה. אתר מסודר, הכניסה בתשלום. פתוח בשבת. בחורף: 10:00-16:00, בקיץ: 10:00-17:00. באמצע השבוע יש לתאם כניסה מראש. טלפונים: 08-9983195, 054-7919043.

• המסלול בנוי מדילוג בין נקודות. אין צורך בהקפצת רכבים!

השבוע אנחנו בעקבות פרק מתולדות ההתיישבות הציונית בנגב. בראשית דרכה לא ראו התנועה הציונית ומוסדותיה כל חשיבות ביישובו של הנגב ובכל מקרה ראו ברכישת אדמותיו דבר שיכול לחכות. רק ב- 1943, לאחר מפלתו של רומל בקרב אל-עלמיין וחלוף האיום הנאצי על הארץ הובנה חשיבותה של רכישת שטחים רבים ככל האפשר, היוצרים רצף התיישבותי. אז הוחלט על התיישבות עוד דרומה, בעומק המדבר ובמקום בו הקרקעות היו זולות במיוחד. מתוך תוכנית ראשונית שכללה עשרה מצפים (מעין תחנות מחקר, כיוון שאסור היה להקים ישוב של ממש), הוקמו בסופו של דבר שלושה: בית-אשל, רביבים וגבולות, שאליהם מיועדות פנינו הפעם. המטרות היו בחינת תנאי ההתיישבות באזור ולא פחות מכך את תגובת השלטונות הבריטיים. 

מצפה גבולות. בחצר המצפה ניתן לראות שחזור של המבנים הראשונים | צילומים: יותם יעקבסון

בשנים הראשונות היו ליושבי המצפים קשיים רבים, מבידוד רב ועד העדר אספקת מים. גרעין בית-אשל התפרק ובמקומו הגיעו חברי תנועת המושבים. הנקודה חרבה במלחמת העצמאות ולא יושבה עוד. לאחר המלחמה העדיפו חבריה לעבור צפונה, אל מושב היוגב בעמק יזרעאל. גם אנשי גבולות נטשו אותה ועברו לקיבוץ חצור. לימים הגיע במקומם גרעין חדש. כיום בית אשל מונה מספר מבנים חרבים הפזורים בחורשת אשלים. הם וכמה תעלות הגנה חפורות הוא כל שנותר מהיישוב. עם התפשטותה של באר-שבע קשה להבין עד כמה היה היישוב מבודד בשעתו. ברביבים שוחזר האתר. כאן ניתן לעמוד היטב על אופיו של המבנה שנבנה כמצודה בסוף שנת 1944, שבקירותיה חרכי ירי מוסווים. כיום ניתן לפקוד את חצר הראשונים, את המערה הביזאנטית שהייתה בשעתו מעונם המקורה הראשון של המתיישבים (ושהוסבה במלחמת העצמאות לבית-חולים שעל פתחו הוצבו צינורות דמויי מקלעי נ"מ כדי להרתיע מטוסי אויב). מראש המגדל ניתן להשקיף אל כל העברים. כדי להבין כיצד נראה השטח לפני שישים שנה, יש להסתייע בדמיון ולמחוק מעליו את מטעי הזית והתמר המשתרעים אל תוך המדבר ואת הקיבוץ הסמוך הטובל בירק. גבולות, שופצה לאחרונה על ידי הקק"ל והמועצה לשימור אתרים והפכה לאתר מסודר. בחצר המצפה ניתן לראות שחזור של המבנים הראשונים העשויים לבני בוץ מיובש, את מגדל התצפית, בורות המים ואת כלי מלטשת היהלומים שפעלה במקום – אמצעי פרנסה שלא מצופה לפגוש בו בלב המדבר. הסיור לעצמאים נערך בלוויית דפי הסבר מפורטים. לחלקנו, ובפרט לילדים, צפויה חוויה מיוחדת בסדנא הפתוחה להכנת לבני בוץ.

לסיום, לפני שאתם יוצאים לדרך חובה להזכיר את שדה הגלדיולות הפורחות שקיבלו את פניהם של נציגי ועדת אונסקו"פ מהאו"מ (שהגיעו ללמוד את מצב העניינים בארץ) בשנת 1947 וביקרו ברביבים. כשראו את הפרחים הצומחים כשרק שממה סביבם השתכנעו והמליצו כי את הנגב יש למסור לידיים עבריות. לפיכך – שלושת המצפים הזעירים הטביעו את חותמם לא רק על ההתיישבות היהודית בנגב אלא גם על גבולותיה של מדינת ישראל. 

 

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: