דרך ארוכה עשה השוקולד הישראלי מאז שאליהו פרומצ'נקו, ממייסדי עלית, החל רוקח ממתקים במטבח ביתו ברוסיה של שנת 1918, ועד לימים אלה, שבהם נדמה כי בכל רגע מפציעה לה בארץ הקודש חנות "שוקולד בוטיק" חדשה בניצוחו של שוקולטייר צעיר ומבטיח.
למרות מזג האוויר החם, הציוד המיושן והמחסור בחומרי גלם, הגיעו המוצרים הראשונים לחנויות בפסח 1934, ובהם טבלאות שוקולד חלב עבות דיין על מנת שיחזיקו מעמד באקלים הקשה ולא יימסו בחום הגדול. השוקולד הזה, עם פרה דשנה שהיתה מוטבעת בו, נשא בתחילה את השם "שמנונית", אך עד מהרה הפך ל"שוקולד פרה" – מותג אלמותי המלווה אותנו כבר יותר משבעים שנה. געגועים ללשונות חתול לא היה ילד בישראל של שנות החמישים והשישים שלא חלם חלומות מתוקים על השוקולדה ה"מקופלת" של עלית ועל "לשונות החתול" של ליבר – ממתקי שוקולד חלב בצורת בישקוֹטים, שהיו ארוזים בבונבוניירות מיוחדות. בירושלים פעל באותה תקופה מפעל אופנהיימר לשוקולדים. והיה גם שוקולד דפנה, ששווק בטבלאות עבות במיוחד, עוד מזכרת מתוקה מתקופת הצנע. ילדים שהסכימו לשתות את כוס החלב שאמא הרתיחה עבורם קיבלו קוביית שוקולד דפנה כפרס על התנהגותם הטובה. בשנת 1956 רכשה עלית את צה דה, ובשנת 1970 הפך גם מפעל ליבר לרכושה. שלוש שנים אחרי, בשנת 1973, יצאה עלית להנפקה בבורסה והפכה לחברה ציבורית. עם הזמן החלו להופיע שחקנים נוספים על המגרש המתוק של השוקולד בישראל.
כוכב הפנתיאון הישראלי חברת השחר העולה נוסדה בחיפה בשנת 1949 כמפעל משפחתי קטן. יום אחד, כך מסופר, עמדו חמישה אחים לבית ויידברג על חופו של מפרץ חיפה, הביטו על הים והתפעלו מהשחר העולה. כך נולד שמו המיתולוגי של ממרח השוקולד הכי אהוב בארץ, שרק אזכורו מציף בגלי נוסטלגיה מתוקים את כל מי שגדלו כאן באותם ימים. הממרח עלה על המדפים רק 11 שנה אחרי הקמתו של המפעל, אבל הפך לספינת הדגל שלו, יצירה אלמותית, עממית וסנטימנטלית. עד מהרה התפתחה בבתי הספר תעשיית החלפות: ילדים שהיו מביאים מהבית לחמניות מושקעות עם גבינה וזיתים ואפילו פסטרמה שמחו להחליף אותן בלחמניות עם הממרח המתוק הזה. ברבות השנים קמו לממרח השחר מתחרים שנוגסים בלחמנייה עם השוקולד, אבל המפעל הקטן והמשפחתי נותר מותג מוביל. הצרכנים הישראלים, כך מתברר, שומרים אמונים למותג ילדותם ולא נוטים להחליף בקלות מוצר שליווה אותם במשך שנים כה רבות. בוטיק השוקולד הפרלינים – אותם שוקולדים ממולאים,
ששימשו לפני שנות דור בעיקר מתנות למארחים, והפכו עד מהרה מטרות לחצי לעג ולמערכונים על בונבוניירות עבשות שנמסרו מיד ליד עד שנחתו לבסוף אצל הקונה המקורי – זוכים בעת האחרונה לעדנה. באמצע שנות התשעים החלה בארץ פריחה של יצרנים קטנים ובינוניים, המייצרים בעבודת יד פרלינים מוקפדים, מושקעים ואיכותיים, הנרכשים כיום גם לפינוק עצמי על ידי ציבור של אניני טעם. את המגמה הוביל המותג מקס ברנר, שנכנס לשוק הישראלי בסערה בשנת 1995. זה החל כפנטזיה מתוקה של השוקולטייר עודד ברנר ושותפו מקס פיכטמן. שני החתומים על המותג ייצרו שוקולד איכותי, ששווק בנקודות מכירה נחשבות, אך בשנת 2001 נרכשו גם הם על ידי עלית. התוכנית המקורית של עלית היתה לשווק את המותג האיכותי החדש שרכשה ביותר ממאה נקודות מכירה, אך בסופו של דבר הוחלט להתמקד בברים ולמכור לא רק שוקולד. הברים של ברנר מציעים משקאות שוקולד, פירות בשוקולד וכיוצא באלה פינוקי שוקולד שלא מן העולם הזה, שאמורים ליצור "תרבות שוקולד" חדשה בישראל. דוגמה אחת להשתרשותה של אותה "תרבות שוקולד" במקומותינו היא המלה שוקולטייר, בעלת הנופך הצרפתי. כשם שהטבחים של פעם הפכו זה מכבר לשפים, כך יצרני הפרלינים של אתמול הם השוקולטיירים של היום, שרואים בעיסוק בשוקולד אמנות. רואי גרשון, מ"השוקולדים של רואי", הוא שוקולטייר מהזן החדש. הוא מפסל בשוקולד, מציע סדנאות להכנת פרלינים בבית ואפילו מסיבות רווקות שכוללות פיסול אירוטי בשוקולד. את הקריירה המקצועית שלו הוא החל דווקא כתוכניתן בחברת היי־טק, התקדם לתפקידי ניהול, עד שיום אחד הגיע למסקנה שכל אחד זכאי לעיסוק שיסב לו גם קצת אושר. הוא ברח מהפלואורסצנטים של ההיי־טק והחל לרקוח שוקולדים במטבח הביתי שלו בגבעתיים. כשראה כי טוב, נסע לבלגיה והשתתף בסדנאות שונות ללימוד רזי השוקולד. היום יש לרואי רשת המונה חמישה סניפים בכל רחבי הארץ, רואי שוקולדים, בה נמכרים פרלינים טעמים שונים, מקלאסיים ועד לימון ונענע. בלגיה אשר ברמת השרון
משלה. "כפי שיש בימינו פאסט פוד מצד אחד ומסעדות גורמה מנגד", היא מסבירה, "כך יש שוקולדים מייצור המוני ושוקולדים המיוצרים בעבודת יד. כל אחד מהם בא לספק צורך אחר, והאחד אינו שולל את השני. אני עצמי עדיין אוהבת את טעמו של שוקולד קדבורי, שמזכיר לי את ימי ילדותי בלידס שבאנגליה". מלמד גדלה בביתו של "שוקוהוליסט רציני" כדבריה. "את השוקולד הישראלי הראשון שלי", היא מספרת, "טעמתי עוד בילדותי באנגליה. זה היה שוקולד כשר לפסח, שאבי דאג שיהיה בבית בחג. אני זוכרת היטב גם את שוקולדי ספלנדיד של עלית, שהיו יוצאים מהארון של סבתא עם ריח של נפטלין. סבתי השנייה היתה מחלקת לנו שוקולדים שבתוכם התחבא ג'לי ורדרד בטעם מזעזע, והם היו עטופים בנייר זוהר. לפני זמן מה ייצרתי סדרה של פרלינים עם ג'לי בטעם מי ורדים, לזכרה של אותה סבתא". את סודות הכנת השוקולד והפרלינים רכשה מלמד בבלגיה, אליה הגיעה כדי ללמוד את הנושא בצורה יסודית. ארבע שנים למדה להיות שוקולטיירית וחזרה לישראל. "תמיד אהבתי לעסוק בעבודת כפיים", היא מספרת, "ותמיד רציתי עסק משלי. כשחזרתי לישראל בשנת 1996 ידעתי שאהיה שוקולטיירית. ייבאתי מכונות ושבלונות מבלגיה, חיפשתי מקום מתאים וחשבתי שאני הולכת להיות החלוצה בתחום. אבל אז התברר לי שמקס ברנר הקדים אותי. בשנת 1997 פתחתי את 'רותי שוקולדים', בתקופה שהעיסוק בפרלינים בארץ היה עדיין בחיתוליו". כמו שוקולטיירים אחרים בישראל, את חומר הגלם השוקולדי עבור הפרלינים שלה היא קונה בצרפת, בלגיה ודנמרק, ויש הקונים אותו גם בהולנד. "אשר לשאר החומרים", היא מעידה, "יש בארץ כל מה שצריך, באיכות ובשפע, מפירות ואגוזים ועד תבלינים. ההשפעות התרבותיות והעושר הקולינרי המאפיינים את ישראל מתבטאים בפרלינים שלי ושל שוקולטיירים אחרים. "באוסף שלי אפשר למצוא שוקולדים עם דבש וצנובר לקישוט, כמו בחומוס, שוקולדים צרפתיים ובלגיים קלאסיים שכמו יצאו מדפי ספר לימוד לשוקולטיירים, פרלינים עם תות יער ועד שוקולד בטעם ארל גריי או עם פלפל שחור. לטעמי, החדשנות והעצמאות שלנו מבדלות אותנו מהקולגות שלנו באירופה. ההתנסות המתמשכת בטעמים חדשים אולי מעייפת, אבל מצד שני היא מאתגרת ויצירתית מאוד". לקריאה נוספת:
|
בשנים האחרונות הוכפלה צריכת השוקולד בארץ וגם הטעם הישראלי התעדן. קווים לתולדות החטא השחור בארץ הקודש - מה"שמנונית", דרך השחר העולה המיתולוגי ועד חנויות הבוטיק פורסם 29.10.13 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )