תפריט עמוד

שדים טזמניים: מירוץ נגד הזמן

שתפו:

השד הטזמני, חיית הכיס הטורפת הגדולה בעולם, חי אך ורק באי טזמניה, מדרום לאוסטרליה. אבל גם שם חייו אינם קלים: מחלה מסתורית מאיימת על המשך קיומה של אוכלוסיית השדים

פורסם 2.5.10

"אני חושבת שלכדנו אחד", שלי לכיש חייכה בהתרגשות בעודה בודקת את המלכודת הראשונה באזור המיוער במפרץ פרייסינט (Freycinet peninsula). ניגשתי בשקט למלכודת שנחה מתחת לעץ והצצתי פנימה. זוג עיניים ישנוניות הביטו בי בשעת בוקר מוקדמת זו. שד טזמני, שחור פרווה עם כתמים לבנים על החזה והצוואר, מכורבל בפינת המלכודת, מועך את פיסת בשר הוולאבי שפיתתה אותו להיכנס למלכודת. מבטו החשדני ושפמו הזקור חשפו את חרדתו. שלי ואני שלפנו את ערכת השדה עם הציוד הנדרש למדוד ולסמן את השד: שק יוטה, מכשירי בדיקה ומדידה, משקל, כפפות ודפי רישום. עטינו כפפות גומי ו"שפכנו" בזהירות ובזריזות את השדון לתוך השק, בתוכו הוא מרגיש בטוח ורגוע יותר. שלי מצליחה לחלץ את ראשו מהשק ומתחילה לעבוד: היא מחדירה לעורפו שבב זעיר – משדר בגודל של גרגר אורז שיאפשר לעקוב אחריו בהמשך. השד נשאר רגוע לחלוטין בחיקה של שותפתי, ואנו תוהות מדוע יצא לחיה הזו מוניטין של פרא.

שד טזמני. דורות של ילדים גדלו על סיפורי אימה הקשורים לטורף הכיס הזה | צילום: Tourism Tasmania & Cris McLennan

השד (הטזמני) לא נורא כל כך
את שלי לכיש, דוקטורנטית אוסטרלית בת לאמא מקומית ולאבא קיבוצניק ישראלי, אני מכירה מילדות. לאורך השנים דרכינו התפצלו ונפגשו שוב, אך זו הפעם הראשונה שאנחנו עובדות יחד. הצטרפתי לשלי כמתנדבת בעבודת המחקר שלה: מחלה מסתורית, מעין גידולים על פני החיה, הכחידה כבר כשליש מאוכלוסיית השדים הטזמנים ואין איש יודע ממה היא נגרמת. קבוצת סטודנטים קטנה פועלת לגלות מה גורם למחלה ומה אפשר לעשות כדי לעצור אותה. חוץ מעבודת השטח וההכנות הרבות, יש לנו זמן לטייל על החוף, לטפס לתצפיות יפות מעל המפרץ, לפגוש חיות טזמניות כמו אכידנה, וולבי וקנגורואים בגדלים שונים ולעשות פיקניקים במקומות קסומים מול שקיעות מדהימות.

אבל נחזור לעניין שלשמו הגענו לטזמניה. השד הטזמני, חיית הכיס הטורפת הגדולה בעולם, נחשב ליצור איום ונורא, ודורות של ילדים מקומיים גדלו על סיפורי אימה שבהם יטרוף אותם השד אם ייאבדו בסבך היער. השד נתפס כטורף מרושע ומזיק, בעל מלתעות נוראיות וקיבת פלדה שמעכלת הכל, מקוצי אכידנה ועד מגפי גומי. אם נוסיף את הקולות המיוסרים שמשמיעים השדים הטזמנים בשעת קרב או הזדווגות, ולא נתקשה לראות כיצד קיבל את המוניטין הגרוע שלו. למרבה הצער, בורות ושנאה גרמו לכך שהמוני שדים טזמניים הושמדו בידי רועים וחוואים מקומיים, שהאמינו כי בעלי החיים הללו מסוכנים להם ולעדרי הצאן והבקר שלהם. האמת רחוקה מאוד מהדימוי הנורא שיצא לשדים הטזמנים: הם בעיקר אוכלי נבלות, ובכך יש להם תפקיד מרכזי וחשוב בשמירה על המערכות האקולוגיות המקומיות ומניעה של מחלות וזיהומים שעלולים להתפשט מהנבלות. רק היכחדות השדים מאזורים שבהם חיו בעבר, קידמה תובנה זו בקרב המקומיים.

עתה ניצב השד הטזמני, ששרד שנים של הרג, תאונות דרכים קטלניות וצמצום שטחי המחייה בפני איום חדש וקטלני אף יותר: היכחדות מינו בידי מחלה מסתורית. המחלה התוקפת את השדים נקראת Devil Facial Tumor Disease, או בקיצור DFTD. המחלה הזאת מתבטאת בגידולים סרטניים אלימים במיוחד, והיא חיסלה כבר קרוב ל-50 אחוזים מאוכלוסיית השדים מאז שהתגלתה לראשונה ב-1996 בצפון טזמניה. נכון להיום, המחלה התפשטה על פני יותר ממחצית שטחה של טזמניה, והאוכלוסיות הנגועות בה איבדו עד 90 אחוז מפרטיהן. המחלה, שגורמת למוות בתוך ארבעה עד תשעה חודשים, מאופיינת בגידולים כיביים המופיעים באזור הראש, הצוואר והפה של החיה. הגידולים מתפתחים במהירות ומתפשטים לעתים גם לשאר הגוף. במקרים רבים מאבד השד את היכולת לאכול ושדים רבים פשוט מתים מרעב. לראות כך פנים אל פנים שד נגוע בשלבים מתקדמים של המחלה, זה מחזה קשה ומעציב מאוד.

אנו מביטות שוב בשד שלכדנו, שלי פוערת את פיו ובו 42 שיניו החדות מנצנצות בשמש. לשמחתנו, השד נראה בריא ולא נראה סימן לגידול. שלי לוקחת דגימה של רקמת עור מאוזנו כדי לשמרה באלכוהול לצורך המחקר הגנטי. כעת בודקים את איברי הרבייה ומתגלה שהשד הוא בכלל שדה. עם כיס נפוח מחלב היא ודאי משתוקקת לשוב לגוריה. אנחנו פותחות את השק ומשחררות אותה בעדינות. השדה מהססת, אור היום מסמא אותה והיא הרי חיית לילה, היא מתבוננת בנו במשך כמה דקות ואז מסתובבת ונעלמת אל תוך הסבך.

שד טזמני מציץ מהסבך. המחלה הסרטנית שמתפשטת במהירות מכחידה אוכלוסיות שלמות | צילום: Tourism Tasmania & Robert Jones

הזמן הולך ואוזל
ניתוח של דגימות רקמה ודם של השדים החולים כבר הביא לתובנות מפתיעות בנוגע למחלה: תאי סרטן אחידים לגמרי, בניגוד לרוב סוגי הסרטן הידועים האחרים, ואין שום הבדל בין תאים שנלקחו מפרטים שונים. במילים אחרות, סידור הכרומוזומים החריג בתאים החולים זהה בכל אחד מהגידולים שנמצאו בכל אחד מהשדים הנגועים. במאמר שפורסם במגזיןNATURE מעלות החוקרות אן מרי פירס וניקול סוויפט את האפשרות שהמחלה התוקפת את השדים הטזמניים היא סוג מדבק של סרטן, המועבר משד לשד על ידי השתרשות התאים הסרטניים עצמם בגוף בעקבות נשיכות בזמן מאבק או הזדווגות.

תהליך כזה של העברת תאים ישירה בין פרטים ידוע רק במקרה אחד נוסף של סרטן, כסוג של מחלת מין אצל כלבים. צורה זו של הדבקה מראה שמקור המחלה הוא, כפי הנראה, שד אחד בלבד. בעל חיים זה נחשף בוודאי לחומר מסרטן ופיתח גידול. תאי הגידול עברו תהליך שיבוטי-אבולוציוני ובסופו הפכו לתאים מדבקים. מחקרים שונים שבודקים את המחלה פועלים גם על מנת לפתח חיסון מפניה.

אולם לשדים הטזמנים אין זמן. המחלה האלימה מתפשטת במהירות ברחבי האי ומכחידה אוכלוסיות שלמות. ברור שדרושה פעולה מהירה ודחופה אם רוצים להציל את השד הטזמני מגורל קרובו הנכחד – הנמר הטזמני. היעלמותו הסופית של הנמר הטזמני מהטבע ב-1930, לאחר שנים של רדיפה וצייד, היא מקור לחרטה גדולה בטזמניה וגורם משמעותי בתמיכה הרחבה שהציבור מעניק למאמצי ההצלה של השדים. אחת מתוכניות ההצלה שנקטה ממשלת טזמניה היא יצירת אוכלוסיית "ביטוח" בריאה ומבודדת של שדים. השדים הבריאים מוחזקים בבידוד והם מיועדים כגרעין רבייה שאפשר יהיה להחזירו אל הטבע במקרה הצורך. בעתיד מתוכננות להתבסס אוכלוסיות בריאות בנפרד מהאזורים הנגועים. תוכנית נוספת היא הרחקה שיטתית של פרטים נגועים מאוכלוסיות מבודדות-למחצה בחוף המזרחי של טזמניה. הנחת היסוד היא שהרחקת חיות חולות – שהן המקור לזיהום – משאר החיות, תעזור לדכא ולבסוף אף להעלים לגמרי את המחלה.

אגם סיגנוס (Cygnus) בטזמניה. האי משופע בהרים, אגמים ומפרצים כחולים | צילום: Tourism Tasmania & Geoff Murray

עוד מידע: טזמניה, ביתו של השד הטזמני
השד הטזמני הוא חיית כיס טורפת המצויה אך ורק באי טזמניה. גודלו כגודל כלב קטן, גופו חסון ושרירי, צווארו עבה, רגליו הקדמיות ארוכות מעט מהאחוריות ויש לו פרווה חומה או שחורה עם כתמים לבנים באזור החזה. כאשר השד נמצא בלחץ ובעת ההזדווגות הוא משמיע צווחות רמות ומפיץ ריח דוחה – תכונות שאחראיות במידה רבה לשם הרע שיצא לו. הוא ניזון מציד ומאכילת נבלות, אותן הוא נוהג לאכול בחברת שדים אחרים, אולם רוב הזמן הוא חי לבדו. השדים הטזמניים הוכחדו לפני כמה מאות שנים מיבשת אוסטרליה ונותרו בטזמניה בלבד.

האי טזמניה, ביחד עם איים קטנים הסמוכים לו, מהווה את אחת משש המדינות שמרכיבות את אוסטרליה. הוא נמצא מדרום מזרח ליבשת ומופרד ממנה על ידי מצר בס שרוחבו כ-250 ק"מ. האי היפהפה, שצורתו כעין טיפה, משופע בהרים, אגמים, מפלים, נחלים ומעיינות ויש בו צמחייה עשירה ומעניינת. נקודת עניין נוספת היא חופיו המפורצים שמציעים נופים עוצרי נשימה. האי מרושת היטב בשבילי הליכה ורכיבה. מידע רב על טיולים, אתרים ומקומות לינה בטזמניה אפשר למצוא באתר האינטרנט של לשכת התיירות הטזמנית

חתונה בטהיטי

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: