רומא היא עיר של עבר. אימפריה מפוארת ששקעה לתוך שגרה מנומנמת של משבר כלכלי ומאבק קיומי של אנשים רגילים למדי. העיר שהולידה מנהיגים דרמטיים כמו יוליוס קיסר, חינכה נואמים דגולים כמו קיקרו וכותבים מסתוריים כמו ורגיליוס, עסוקה היום בעיקר בבעיות פנים. מה שלא מפריע לתיירים להמשיך ולגדוש אותה. רומא היא מרכז של היסטוריה ומורשת עולמית. הקולוסיאום הוא אחד משבעת פלאי תבל החדשים, הוותיקן הוא אחד המקומות המרתקים בעולם, הפנתיאון הוא פלא אדריכלי, ועוד לא הזכרנו את הפורום הרומי, את מזרקת טרווי, את פיאצה נבונה. את כל אלו חייבים לראות, אין ספק. אבל יספיקו יום-יומיים לפני שהם ייטמעו בנוף הכללי של רומא ואתם תוכלו להמשיך הלאה, אל נבכיה של העיר הבלתי נגמרת הזו.
רוב המקומות המוזכרים לעיל נמצאים במרכז העיר, במרחק הליכה (או רכיבת אופניים) זה מזה. שזורים בהם אנשי רומא: אנשי מעמד ביניים בחליפות מחויטות וטלפונים ניידים שלא מפסיקים לצלצל, הקבצנים העצובים, האנשים בתחפושות, שלפי הפרצוף שלהם נרשה לעצמנו לנחש שלא זה המקצוע שהיו בוחרים לו הייתה בידם הבחירה, נגני הרחוב (מעטים מעטים), ואולי המעניינים מכל – ציירי המדרכות. סביב הקולוסיאום תמצאו עשרות מהם, מוכשרים יותר ופחות, מציירים במכחולים ובספריי, מדיפים ריחות של צבעי שמן, צובעים את העיר ההיסטורית הזו בצבעים חיים של הווה. השדרה הראשית של רומא זרועה עתיקות, היסטוריה מימינכם ומשמאלכם, כך שקשה לראות את ההווה שמתקיים בדו קיום עם פעם. אך שווה להבחין בו – אחרי הסיור במבצר סנטג'אלו שעל גדות נהר הטיבר עצרו לגלידה באחת הגלידריות שמבטיחות את טעמי איטליה (וכולן מקיימות את ההבטחה) או לפיצה במקום שיריח הכי קרוב לנאפולי הקשוחה של הדרום.
כשתסיימו את הסיבוב באזור המרכזי, העיניים יסיימו לבלוע את העבר על בנייניו ואבניו, ותשבעו מפיצות, גלידות וקפה איטלקי – תתפנו לרומא האמתית, הרוחשת, המהפכנית והצינית, זו שמסתתרת מאחורי האתרים הגדולים והמתוירים. הגטו היהודי
היום עוד תפגשו שם את זקני הרובע, על אותם הספסלים, מספרים את סיפורי השכונה. עוד תמצאו כאן מסעדות כשרות עם אוכל יהודי-איטלקי (שבכולם תמצאו את מנת הדגל, קרצ'ופו אלה ג'ודאיקה, ארטישוק בסגנון יהודי), את המוזיאון היהודי של רומא, את בית הכנסת הגדול והמפואר שעל גדת הנהר, את טוטו בר המפורסם וברחוב via della reginella – שרידים מהגטו המקורי משובצים בגלריות לאמנות. קרצ'ופו אלה ג'ודאיקה, ארטישוק בסגנון יהודי | צילום: שאטרסטוק טרסטוורה בכל יום ראשון תוכלו לקפוץ לשוק הפשפשים הכי שווה בעיר, עם פריטים שמגיעים אליו מכל עבר ומכל תקופה, אפילו מהמאה ה-17. על גבעת ג'אניקולו (Gianicolo), בשולי השכונה, תמצאו גנים בוטניים של אוניברסיטת רומא ונוף עירוני יפה, ובמרכז הרובע תמצאו את בתי הקפה עמוסי המוזה, הגלידריות הטובות ביותר וגם את דוכן הפיצה שנקרא בפשטות, "פיצה" ונחשב לאחד הטובים באזור.
טרסטוורה שונה במהותו משאר חלקי העיר – הניב של התושבים מעט כבד יותר והם לא מגדירים עצמם כרומים, אלא כטרסטווריאנים. בעבר, כשהעיר הייתה בשיא תפארה, יוליוס קיסר נהג לנפוש כאן. עם שקיעתה של העיר, הפך הרובע לאבן שואבת לזרים מכל העולם. שתי הנקודות האלה על ציר ההיסטוריה הפכו את המקום למעניין במיוחד, עם אווירה שלא נופלת מזו של פריז ביום טוב. חבלי כביסה מעל רחוב בטרסטוורה | צילום: שאטרסטוק סן לורנצו רובע סן לורנצו (San Lorenzo) הוקם כשכונת פועלים, וככזה הפך במהרה למקום קוסמופוליטי מרתק. האוניברסיטה שנבנתה בתחומו תורמת את מנת הסטודנטים הדרושה, וכך הפך למקום החם ביותר ברומא. ביום תמצאו כאן עשרות חנויות קומיקס וספרים יד שנייה, תקליטים ודיסקים ישנים, מסעדות רועשות וקשוחות ובתי קפה מלאי מוזה. כולם, מעבר להיותם מה שהם, הם גם מרכזים פוליטיים שוקקים, כך שאל תופתעו אם תמצאו את עצמכם בלב ויכוח ומהומה. בוויה טיבורטינה (Via Tiburtina) תמצאו גם חנויות בגדים עצמאיות, מלאות שיק ושוק, בגדים בעבודת יד וגלריות של ציירים צעירים. אם תשוטטו להנאתכם בין נתיבי השכונה תמצאו עשרות כאלה, כולן מעניינות. בשכונה תמצאו גם את חנות סעיד המיתולוגית (כתובת: Via Tiburtina 135, אתר אינטרנט), שמתעסקת בייצור שוקולד, תוכלו לצפות שם בתהליך הייצור וגם לטעום וליהנות מיצירות האמנות הקטנות.
אבל האמת היא שבלילה מתחיל העניין האמיתי. בכיכר המרכזית של השכונה, Piazza Dell'immacolata, תמצאו את כל הצעירים, נוטפי סקס אפיל ופאנק, ישובים על המדרגות – מעשנים, שותים, מנגנים ומקשקשים על אירועי היום. אם יתמזל מזלכם, תזכו גם לצפות באיזו הופעה ספונטנית, אם לא – פשוט תעשו כמו כל השאר. הרחובות של סן לורנצו הומים בלילה, קשה ללכת בלי להיתקל בחבורות על גבי חבורות. אנשים לוקחים איזו בירה בפאב אחד וממשיכים לשוטט ברחוב, נתקלים במישהו מאיזה רומן חולף, עוברים שוב במדרגות, מקשקשים, קמים, אוספים עוד בירה או משקה חזק יותר, רוקדים לצלילים המשתלבים מכל הפאבים ברחוב, וכך עד אור הבוקר.
המסיבות הולכות ומתאחדות והרחובות הופכים למשטח אחד ענק של אינטלקטואלים-בליינים, באונה הימנית רוקדים ובאונה השמאלית מנהלים ויכוחים פוליטיים מסעירים או דיונים על סוף העולם. בשביל ליהנות מסן לורנצו לא צריך דבר מלבד שתי רגליים וחמישה אירו. וגם מקום לישון, כמובן. איפה ישנים? סקוואטים הם לא מחזה נדיר בערי אירופה, לרוב אלו מבנים נטושים בשכונות עניות, שקבוצות סטודנטים אידיאולוגים משתלטים עליהם, לרוב באופן בלתי חוקי, משפצים והופכים לבית. ברומא הרשויות באות לקראת אותם סטודנטים וקושרות איתם הסכמים, הכוללים בדרך כלל פעילות התנדבותית עבור ילדי השכונה תמורת הזכות לגור בבניין בחינם או בתשלום סמלי. אם תמצאו סקוואט שכזה, שמקבל במאור פנים זרים ללילה, תוכלו ללון בחינם במקום מגניב יותר מכל הוסטל, וגם ליהנות מחברה מעניינת. אם בכל זאת תעדיפו למצוא הוסטל הנה כמה אופציות: רוב ההוסטלים ממוקמים במרכז העיר, בין סן לורנצו לקולוסיאום. אם תרצו לישון ב טרסטוורה תצטרכו להיות מוכנים לשלם קצת יותר ולשים את הראש בחדר במלון של שלושה כוכבים ומעלה. אחד המלונות הזולים יותר הוא Trastevere hotel, שמציע חדרים זוגיים החל מ-80 אירו (כתובת: via L. Manara 25, אתר אינטרנט).
במרכז העיר, בעיקר בסביבות תחנת הרכבת Roma Termini, מרוכזים לא מעט הוסטלים. הנה שלושה מומלצים: The Beehive – הוסטל נעים ונקי המנוהל על ידי זוג אמריקאים. חדר פרטי עם שירותים משותפים החל מ-70 אירו לזוג, חדר פרטי עם שירותים צמודים החל מ-80 אירו, חדרי דורם מ-25 אירו למיטה (תובת: Via Marghera, 8, אתר אינטרנט) Two Ducks Hostel – אכסניה פשוטה במיקום נוח. חדרי דורם עם שש מיטות החל מ-18 אירו לאדם (בעונת התיירות החל מ-25 אירו למיטה); חדר לשלושה עם שירותים משותפים מ-75 אירו לחדר; חדר לארבעה עם שירותים משותפים מ-100 אירו לחדר (כתובת: Via clatafimi 41, אתר אינטרנט) עוד בערוץ הצעירים: |