רבנים ופלאפל

מי ומי בנוסעים: אלכס ולאה גאנס, מסקרנטון שבפנסילבניה, ובנם בן ה־17 משה. לאה היא שענתה לכל השאלות, אבל ביקשה שלא להצטלם.
כמה זמן היו בארץ? שבוע אחד, לרגל חתונה שנערכה ברמת הגולן. "היה נהדר לראות יהודים מכל מיני סוגים רוקדים יחד", מספרת לאה.
מה עשו מלבד החתונה? ביקרו רבנים חשובים ועלו לקבריהם של רבנים חשובים אחרים. "אנחנו לא מבקשים ברכה מרבנים מתים", מספרת לאה, "אבל מכיוון שהם קרובים קצת יותר לקדוש ברוך הוא, אנחנו מקווים שהם יתערבו קצת לזכותנו ולזכות עם ישראל בכלל וישכנעו אותו שישלח את המשיח בקרוב. ככה נוכל לחיות כולנו בישראל ולא רק לבקר בה לשבוע".
אילו קברי רבנים זכו לביקורם? בפעם האחרונה שהיינו כאן עלינו לקברי רבנים קדומים ממש. הפעם התרכזנו בכאלה שהלכו לעולמם במהלך המאה ה־19 והמאה העשרים, למשל הרב יוסף פיישטיין והחזון איש. מלבד זה ביקרנו בכותל כמובן, כמה פעמים, ומשה ביקר גם בכמה ישיבות ולמד קצת".
איך מספיקים הרבה כל כך בשבוע אחד? מנצלים כל שעה של היום. "למערת המכפלה הגענו בחמש בבוקר, וככה בשמונה וחצי כבר היינו שוב בירושלים. זאת באמת היתה תפילה נהדרת, כי באנו עם קהל אותנטי של מתפללים שמגיעים לשם בכל יום שישי, ככה שלא היה לביקור נופך תיירותי".
איך נראים חייכם בארצות הברית? "אנחנו יהודים דתיים".
באילו עוד מקומות מלבד ישראל וארצות הברית הייתם? "בשום מקום, בעצם".
אז בעצם מעולם לא חוויתם את עניין הכשרות כבעיה בדרכים. "דווקא היינו בכמה מקומות בארצות הברית שהקהילות היהודיות בהם קטנות. שם זאת היתה הרפתקה". בכל מקרה, האוכל בארץ מלהיב אותם: "המטרה העיקרית של הטיול מבחינת משה היא הפלאפל. היום סוף סוף יצא לו לאכול מנה, והוא נהנה מאוד".
באיזה דוכן? "פלאפל עוזי", משיב משה, "מכיר?"
איזה אוכל חסר לכם בארץ? חמאת בוטנים. "אמריקאים לא אוהבים חמאת בוטנים ישראלית", מצהיר אלכס נחרצות. "אני הבאתי לאחותי מיונז", מספרת לאה, "פעם היא אמרה לי: 'מישהו חייב להמציא מיונז שלא מלכלך את הידיים כשמגיעים לסוף הצנצנת'. אז הבאתי לה מיונז של הלמנ'ז בשפופרת".