קרקוב היא עיר מקסימה, ובעיקר מפתיעה. יש לה את אותו די.נ.א המאפיין ערים אירופאיות עתיקות, וכולל מבנים עתיקים, קתדרלות מפוארות, פסלים מרשימים וכיכר מרכזית גדולה ויוצאת דופן. אבל יש בה גם כמה מאפיינים ייחודיים משלה, שהופכים אותה, לפחות לטעמי, לאחת הערים היותר מרתקות באירופה של המאה ה-21. הגעתם לקרקוב כתיירים לכל דבר, בוודאי לא תוכלו שלא לטעום מהמתכון העשיר שקרקוב מציעה לאורחיה. והיא עושה זאת עם הרבה נועם ובסבר פנים יפות מהרגיל. הנימוס הפולני נראה כאן יותר נוח, ובעיקר יותר אמיתי. הרושם שקיבלנו אחרי ארבעה ימים של שוטטות ברחובות ובכיכרות והתחככות עם נותני השירותים והאנשים ברחובות, היה של הוגנות ומקצוענות, וגם הרבה טוב טעם ורצון טוב, גם אם האנגלית לא תמיד שגורה בפיו של איש קרקוב.
תפריט התיירות הקלאסי של קרקוב כולל, כמובן, את מצודת וואבל, ששימשה כארמון למלכי פולין, ואת הקתדרלה המרשימה המצויה בה מהמאה ה-14. ישנה גם כיכר העיר המדהימה ביופייה (וחריגה בגודלה), שיחד עם אולם הבדים ומגדל בית העירייה העתיק היא אחת מכיכרות העיר היותר מרשימות שראיתי. וישנן הכנסיות. העיר מעוטרת בשורה של כנסיות עתיקות ומפוארות שנשתמרו במלואן.
הראשון הוא הריכוז הגבוה במיוחד בעיר של מבנים עתיקים: בניינים, קתדרלות, ארמונות ופסלים, חלקם מימי הביניים המאוחרים ותקופת הרנסנס, מבנים שנשתמרו בגלל העובדה הפרוזאית שבמלחמת העולם השנייה הגרמנים לא טרחו להחריבם כמו שעשו בכל כך הרבה ערים אחרות. מקום ראוי לציון מיוחד בהקשר זה הינו בית הקברות היהודי העתיק ברובע קאז'ימייז'. בית הקברות, שנבנה במאה ה-15 ונסגר בסוף המאה ה-18, מכיל מספר רב של מצבות מעוטרות ויפהפיות עם כתובות המספרות סיפור מרתק על התקופה והאישים שחיו כאן לפני כמה מאות שנים.
היבט ייחודי נוסף בעיר הוא נהר הוויסלה והגשרים היפים הפרושים עליו. הבולט שבהם בעיני, הוא דווקא גשר שאינו מוכר ואיני יודע את שמו בעברית. בפולנית הוא נקרא Ktadka Ojca Bernatka והוא נמצא כמה דקות הליכה מבית הקברות היהודי בקאז'ימייז'. אם תתקרבו אל הגשר בזווית מתאימה בשעת צהריים תוכלו להבחין בכל מיני נצנוצים של חפצים מתכתיים. אבל רק כאשר תתקרבו ממש תוכלו לראות כי שתי הגדרות לצידי הגשר עמוסות במאות ואולי אלפי מנעולים בכל מיני גדלים וצבעים. המנעולים הונחו על ידי זוגות, או נשים וגברים בודדים המבקשים בצורה זו לשמר את אהבתם לעד. המקור למנהג הוא כנראה במעשייה אודות מנעול דומה, שתוארה בספר ובסרט איטלקי ידוע ורומנטי במיוחד בשם "אני רוצה אותך" של הסופר פדריקו מוצ'יה (Moccia). ישנן עוד ערים בעולם בהם יש גשרי אהבה מהסוג הזה, אבל כמות המנעולים כאן על הוויסלה מרשימה במיוחד.
וישנו גם רובע קאז'ימייז'. קצת קשה להגדיר את המיוחדות והשונות של המקום הזה. מצד אחד, המקום עמוס בזיכרונות קשים. האזור אוכלס על ידי יהודים כבר במאה ה-14 והפך עם השנים להיות רובע יהודי שוקק, עד מלחמת העולם השנייה, אז פונה הרובע ותושביו נשלחו למחנות ההשמדה. הכתובות בעברית המעטרות כמה מהבניינים והרחובות, יחד עם בתי הכנסת והמוזיאון היהודי לחקר מורשת יהודי פולין המצויים בו מספרים את כל הסיפור.
וממש ברחובות הללו, על רקע הכתובות והזיכרונות ההם, מנסים בני המקום, כך נראה, לתת למקום אופי משלו. ברחובות הרובע צמחו להם עשרות מסעדות ובתי קפה, שרבים מהם מעוצבים בסגנונות פרועים ואנרכיסטים, מה שמשווה להם קסם מיוחד. הוסיפו לכך שורה ארוכה של גלריות וחנויות אמנות מסוגים שונים, המוכרים מוצרים וחפצים עם הרבה חן ואסתטיקה, ותבינו למה קאז'ימייז' הוא מקום כל כך מיוחד.
ואם עדיין לא השתכנעתם לגבי קרקוב, אז זה הזמן להזכיר את קיומו של "תבלין" מיוחד, אתר המצוי במרחק של כרבע שעה בלבד נסיעה ממרכז העיר, הלא הוא מכרה המלח של וילוצ'קה. אתם לא צריכים להיות כורים מקצועיים כדי לבקר במכרה. ממשלת פולין החליטה להפוך את המקום לאתר תיירות והשקיעה כאן כסף רב בתשתיות, מה שמאפשר לא רק לרדת עם מעלית לעומק של כמאה מטרים מתחת לפני הקרקע, אלא גם לסייר בנוחות רבה בחלק מחללי המכרה ולצפות בכמה וכמה מהפלאים שבו, בהם פסלים וכנסיות מלח שלמות, שנבנו רובם ככולם מתחת לפני האדמה. על מכרה המלח וילוצ'קה:
| ||||||
.jpg)
