שורשי הקרנבלים נעוצים בפולחן דיוניסוס ביוון ובמשתאות ברומא. כיום משמשים רוב הקרנבלים בסיס למשיכת תיירים. בארבעים הימים הקודמים לפסחא, נמנעים הקתולים מאכילת בשר. היום הראשון של ה"צום" הוא 'יום רביעי של האפר', והיום שלפניו, היום האחרון בו מותרת אכילת הבשר זכה לכינוי 'יום שלישי השמן', המוכר בעיקר בשמו הצרפתי – מארדי גרא. זה אמנם הפך שם נרדף לחגיגות של ניו אורלינס, אך כמעט כל העולם הקתולי חוגג בשבוע של יום שלישי השמן, שחל לרוב בסוף חודש פברואר. קרנבל המסכות של ונציה הוא המצאה תיירותית מבריקה, אך ישנם לא מעט אירועים מסורתיים, שמהווים עילה מצוינת לעלות בחודש הקרוב על מטוס. ויארג'יו, איטליה בתוכנית גם מופעים ואירועי תרבות רבים דוגמת קומדיות מוזיקליות (באיטלקית), המסעדות מציגות "תפריטי פסטיבל"' ומועדוני העיר ודיסקוטקיה מקיימים נשפי מסכות רבים. |
| הקרנבל המוזר של איבראה מארגני הקרנבל של איבראה, הידוע בקרבות התפוזים שלו, גורסים כי זהו הקרנבל היחיד שיש לו עלילה של ממש. דמויותיה ההיסטוריות מסמלות את הערכים האנרכיסטיים של העיר. שורשי הקרנבל במאה ה-12, כאשר מינה ברברוסה שליט עריץ לעיר, אחד ריאנרי די ביאנדרוטה. התושבים מרדו בו, והרסו את טירתו – סמל הדיכוי. זה היה גורל המרקיז גוגליאמו לאחר שנים, ובמסורת אוחדו השניים לעריץ אחד, שניצל את זכות הלילה הראשון (יוס פרימה נוקטיס) שעמדה לשליטים דאז. ויולטה בת הטוחן, בחרה דווקא לערוף את ראש הטיראן במקום להעניק לו את בתוליה. היא הציגה את ראשו להמון, והציתה את המרד. רק בראשית המאה ה-19 הורה הממשל הנפוליאוני לאחד את החגיגות שהתקיימו בנפרד בחלקי העיר. מקץ שישים שנה מרדו גם בהם אנשי איבראה, והגנרל הנפולאוני הפך לסמל הכיבוש. ויולטה נותרה סמל השחרור. בכל שנה מקבל הגנרל מראש העיר את סמכויותיו, ולאחר מכן 180 טון תפוזים מתחילים לעוף באוויר בקרבות התפוזים שמתקיימים כמה פעמים בזמן הקרנבל. פרטים נוספים באתר הקרנבל. |
בבאזל ייסדתי אוכלוסיית העיר כולה מתחלקת לקבוצות, "קליקות" של נגני חלילים, מתופפים ושחקנים המונות עשרות או מאות חברים. בימי שני ורביעי יתקיימו תהלוכות בנות 10,000 משתתפים העוברים בקרונות, בכרכרות וברגל לאורך המסלול הדו-סיטרי הקליקות עוברות זו מול זו, מנגנות בקול, ומנסות להוציא את הצועדים מנגד מהקצב. בערב מופיעות במסעדות העיר להקות ה'שניצלבנק' במופעי סאטירה. יום שלישי הוא יומם של ילדי באזל המחופשים שמציפים את הרחובות, בערב מוצגים פנסי הבד לראווה בכיכר מונסטרפלאץ ותזמורות כלי הנשיפה המקומיות מפליאות את ביצועיהן בקונצרט הגוגה-מוזיק. על מנת לספוג את האווירה המאוד מיוחדת של מה שמכנים המקומיים "שלושת הימים הנפלאים ביותר יש להצטייד בתג הפסטיבל שהוא הדרך בה ממומנת החגיגה. הדרך הטובה ביותר ליהנות מהפאסנאכט, לדברי מארגניו, היא פשוט לשוטט ברחובות וללכת עם הזרם. "וטיפ אחרון: אל תקחו את ההומור שלנו ברצינות יתרה". פרטים נוספים באתר הקרנבל אם אתם כבר בשווייץ, ודאי תשמחו לדעת שבערך באותו זמן של הפאסנאכט בבזל מתקיים קרנבל גם בעיר ברן. פרטים נוספים באתר האינטרנט. |
בוא לריו |
| סלבדור דה באהיה כאן לא מדובר בסמבה אלא באַשֶה (מוזיקה עם "שורשים אפרו-ברזילאיים"), ולא ברקדניות חטובות רכובות על קרוניות ובתהלוכות תחרותיות אלא במסיבת רחוב פשוטה כביכול. כי בכל זאת מדובר במסיבת הרחוב הגדולה בעולם על פי ספר השיאים של גינס. שני מיליון בני אדם, 800 אלף מהם תיירים, רוקדים במשך שבוע ימים (רשמית זה נמשך שישה ימים אבל קצת קשה להם לעבור למצב צום). מסיבת הרחוב נמשכת 26 קילומטר דרך מרכז העיר, ואת ההמון מרקידות כמאה קבוצות הקרויות בלוקוס, שבלב כל אחת מהן טריו אלקטריקו – סמיטריילר עמוס ציוד הגברה ועליו להקה. מקור השם טריו הוא בטנדר פורד 29' שעשה את העבודה בפעם הראשונה, עם נהג אחד ושני מוזיקאים מאחור, דודו ואוסמאר שעל שמם נקראים שניים משלושת המסלולים של הקרנבל בסלבדור דה באהיה. פעם זה היה הקרנבל ה"אותנטי", זה שאליו נסעו אלו שהקרנבל בריו נוצץ ותיירותי מדי עבורם. הרבה קשאסה זרמה בעורקים מאז, והעיר, כאמור מפוצצת תיירים. יש אפילו טיסת שכר ישירה מתל אביב. עם זאת הקרנבל שנפתח ביום שלישי ה-23 בפברואר, נותר עממי יותר, נוצץ פחות, ומטבע הדברים יותר שמח. בברזיל לא רק רוקדים: הממשלה שם תחלק חינם אין-כסף 11 מיליון קונדומים במהלך הקרנבל. פרטים נוספים באתר הקרנבל. |
ריקוד השטן התהלוכה מתחילה בשבע בבוקר, מובילים אותה סופאי, ואשתו סופאי צ'ינה, אחריהם המון שטנים ושטניות, ואחריהם דמויות של חיות שהיו נפוצות באזור בימי הביניים, דובים, קונדורים ופומות. עשרות להקות ריקוד רוקדות, מנגנות ושרות בתהלוכה שעוברת לאורך מסלול בן חמישה קילומטרים, כשהן מחופשות לשדים, שטנים, מכשפות, רועי לאמות, בני אינקה, אינדיאנים לובשי נוצות או כובשים ספרדיים. התחפושות עולות על כל דמיון, נורות משמשות כעיניים, ומראות משמשות כשיניים. שילוב הצבעים, המסכות המשונות, המוזיקה, הריקודים והזיקוקים, משאיר את המבקרים נפעמים. מצעד הלהקות, שמונות מאות משתתפים כל אחת, נמשך עד לשעות הקטנות של הלילה, וכך במשך שלושה ימים – מבוקר עד ערב. הקרנבל הוא גם מצגת של הפסיפס התרבותי ששמו בוליביה, ושל ההיסטוריה שלו. את הקרנבל חותם יום שלישי, שהוא אמנם אותו יום אך כאן לא נקרא 'השמן', אלא 'יום המים'. ההוללים מגיעים לכיכר העיר ופצצות המים עפות לכל עבר. על הקרנבל של אורורו תוכלו לקרוא בכתבה הבאה:
|
