תפריט עמוד

קליפורניה: קיבוץ גלויות

שתפו:

30 אחוז מ־34 מיליון תושבי קליפורניה הם ממוצא היס־פאני, רובם ממקסיקו. האוכלוסיה ההיספאנית מהווה 26 אחוז מקרב בעלי ההכנסות הנמוכות (פחות מ־20 אלף דולר בשנה), בעוד שחלקם של לבנים בקרב בעלי הכנסות הנמוכות הוא רק שמונה אחוזים.

בקליפורניה נולד המושג צ'יקאנו (Chicano) – כינוי גנאי למקסיקנים, שאומץ אחר כך על ידי אמריקאים ממוצא מקסיקני ככינוי המסמל את זהותם התר־בותית הייחודית. הכינוי הוענק בשדות קליפו רניה למקסיקנים עניים, ש"יובאו" לארצות הברית ככוח עבודה זול בשנות השלושים והארבעים של המאה ה־20. פעילים מקסיקנים־אמריקאים בתנועת "הכוח החוּם" בשנות השישים והשבעים של המאה ה־20 הפכו את המלה לכינוי שמבטא גאווה בזהותם האתנית.

אלן אוקואה, ילידת 1959, היא האסטרונאוטית ההיספאנית הראשונה בארצות הברית. אוקואה למדה באוניברסיטת סן דייגו, השלימה דוקטורט בתחום הנדסת חשמל באוניברסיטת סטנפורד, החלה לעבוד בנאס"א כראש המחלקה למערכות טכנולוגיות חכמות, עד שנבחרה לטוס לחלל.
החזון של אוקואה הוא לבנות תחנת חלל. "זה קריטי", היא אומרת, "לחקר החלל ולפריצת גבולות חדשים".

בשנת 1931 תבעו הורים מקסיקנים־אמריקאים את מועצת החינוך בלמון גרוב
(Lemon Grove), קליפורניה, וביטלו את ההפרדה הגזעית בין ילדיהם לילדים ממוצא אנגלו־סקסי.
13 שנים אחר כך, בעקבות עתירתו של גונזלו מנדז נגד בתי ספר בקליפורניה, קבע בית משפט פדרלי כי הפרדה גזעית סותרת את החוקה האמריקאית. פסיקה זו היתה התקדים המשפטי לפסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית, שקבעה כי הפרדה על רקע גזעי סותרת את עקרון השוויון.

נער שחור, סן פרנסיסקו. סטטיסטית, הסיכוי שלו להגיע לכלא גבוה בהרבה מזה של נער לבן בגילו | צילום: משה שי

קרלוס סנטנה נולד בכפר המקסיקני אוטלן דה נווארו
(Autlan de Navarro). יחד עם משפחתו, עבר בשנת 1961 לסן פרנסיסקו, הקים את להקת סנטנה וכבש ב־1966 את במת אולם המופעים פילמור, שבו החלו את דרכם רבים מגדולי הרוקנ'רול. כיום, אחרי שלושה עשורים כמוזיקאי – שבהם מכר יותר מ־50 מיליון אלבומים, הופיע לפני יותר מ־30 מיליון צופים, בין השאר בפסטיבל וודסטוק האגדי, ולאחר שנכנס אחר כבוד ב־1998 להיכל התהילה של הרוקנ'רול – קרלוס סנטנה הוא אחד מגיבורי הקהילה ההיספאנית.

בידי מייסון נולדה בבית אחוזה בג'ורג'יה ב־1818, והובאה לסן ברנרדינו
(San Bernardino) שבקליפורניה על ידי אדוניה ב־1851, כדי לשרת אותם בזמן שחיפשו זהב. כשרצו אדוניה להחזיר אותה יחד איתם לג'ורג'יה, פסק שופט קליפורני כי לפי חוקת המדינה, שאסרה עבדות, בידי מייסון היא אדם חופשי.
מייסון וילדיה נשארו בקליפורניה, ובשנת 1866 היא היתה לאשה השחורה הראשונה בתולדות ארצות הברית שהיתה בעלת רכוש משלה: בית ברחוב ספרינג בלוס אנג'לס.

לורטה תומפסון־גליקמן, ראש עיריית פסדינה (Pasadena) בשנות השמונים, היתה האשה הראשונה בארצות הברית שכיהנה כראש עיר בת יותר מ־100 אלף תושבים. היא היתה גם ראש העיר השחור הראשון בפסדינה.

מתוך יותר מ־34 מיליון התושבים שחיים כיום בקליפורניה, שבעה אחוזים הם שחורים. האוכלוסיה השחורה מהווה 15 אחוז מקרב בעלי ההכנסות הנמוכות (פחות מ־20 אלף דולר לשנה), בעוד שחלקם של לבנים בקרב בעלי הכנסות הנמוכות הוא רק שמונה אחוזים.

ארבעה מכל עשרה גברים קליפורנים שחורים בשנות העשרים לחייהם נמצאים תחת השגחה משפטית, מקצין מבחן ועד מתקן כליאה. רק אחד מתוך עשרים גברים לבנים בשנות העשרים לחייהם נמצא בהשגחת בית משפט. על אף שהשחורים הם רק שבעה אחוז מאוכלוסיית המדינה, חלקם מכלל העצורים בידי המשטרה הוא 18 אחוז, והם מהווים 32 אחוז מאוכלוסיית יושבי בתי הכלא במדינה. הלבנים, שהם 52 אחוז מאוכלוסיית קליפו־רניה, מהווים 35 אחוז מהעצירים ו־29 אחוז מהכלואים.

ב־11 באוגוסט 1965 פרצו הפרות סדר אלימות בין שחורים ללבנים ברובע וואטס
(Watts) בלוס אנג'לס. הרקע להתפרעויות היה מעצר (לא מוצדק בעיני השחורים) של שחור בידי שוטר לבן, באשמת נהיגה במצב של שכרות. כדי לדכא את ההתקוממות הובאו יחידות של המשמר הלאומי. בשישה ימים של התפרעויות נהרגו ארבעה אנשים, כאלף נפצעו וכ־4,000 מפגינים נעצרו. הנזק לרכוש נאמד ב־40 מיליון דולר. ב־29

מסעדה בצ'יינה טאון, סן פרנסיסקו. כיום מושך אליו הרובע תיירים מכל העולם
צילום: שחר עזרן

באפריל 1992 פרץ גל נוסף של מהומות, בעקבות פסק דין שזיכה ארבעה שוטרים לבנים, אשר היכו באלות שחור בשם רודני קינג. המשטרה ובית המשפט הואשמו בגזענות, והמונים יצאו לרחובות. 34 אנשים נהרגו, יותר מ־2,000 נפצעו והנזק נאמד
ב־900 מיליון דולר.

עוגיות המזל אינן מסורת סינית עתיקה, אלא הן הומ־צאו באחת המסעדות בצ'יינטאון. הרעיון הוא לרדד בצק מתוק ופשוט, לחתוך ממנו עיגולים ולהטמין בתוכם פתק שבו צפונות עתידותיך. בשנים האחרונות, מתברר, התחילו לשווק עוגיות מזל אפילו בסין.

ב־1972, כחלק מתוכנית האפליה המתקנת, החלה כתבת צעירה בשם קוני צ'אנג לעבוד ברשת הטלוויזיה סי.בי.אס. עשר שנים מאוחר יותר, ב־1982, צ'אנג היא הסינית־אמריקאית היחידה שמופיעה באופן קבוע בשידור ארצי – היא מנחה את תוכנית החדשות היוקרתית של רשת הטלוויזיה אן.בי.סי.

אחרי רעידת האדמה הגדולה בסן פרנסיסקו, ושרפת הענק שבעקבותיה, נמחתה צ'יינטאון מעל פני האדמה. יזמים לבנים, בשיתוף עם נציגי הקהילה הסינית, החליטו לבנות את צ'יינטאון ככפר אוריינטלי תיירותי, המשלב אדריכלות מזרחית ומערבית כאחד.

הסופרת איימי טאן נולדה ב־1952 באוקלנד, קליפורניה, למהג־רים מסין. בשנת 1985, אחרי שהפסיכיאטר שלה נרדם בפעם השלישית במהלך הטיפול, היא החליטה לעזוב את הטיפול ולהתחיל ללמוד כתיבה יוצרת. ספרה "חוג שמחת המזל" כיכב במשך 40 שבועות ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", ובשנת 1994 עובד לסרט. ספרה הבא "אשת אל המטבח" יצא לאור ב־1991 ולאחריו "מאה החושים הנעלמים" בשנת 1995. טאן, הסופרת הסינית־אמריקאית הבולטת ביותר כיום, מתגוררת בסן פרנסיסקו וניו יורק עם בעלה, חתול ושני כלבים.

צ'יינטאון היא סמל הקהילה הסינית־אמריקאית, אך גם אתר תיירותי ממוסחר, שרוב הסינים כבר לא מתגוררים בו. לפניכם כמה פרטים על צ'יינטאון כיום: אוכלוסיה: 14,230 5 הכנסה ממוצעת לבית: 21,930 דולר בשנה 5 גיל ממוצע: 42.6 5 לבנים: 4,862 5 שחורים: 279 5 היספאנים: 243 5 יוצאי מדינות אסיה ואיי האוקיינוס השקט: 8,846 5 גברים: 6,723 5 נשים: 7,507 5 דוברי לשונות אסיאתיות 8,038.

לאן נעלמו הכוכבים?

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: