מטמון נדיר וחשוב הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף בגן הלאומי קיסריה. זאת, במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באתר, בהשקעה חסרת תקדים של כ-150 מיליון שקל מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה).
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות, "מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה – הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101. לפי העדויות, באירוע זה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון ובני משפחתו נספו בטבח או נמכרו לעבדות, ולכן לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם".
המטמון | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
ממצא חשוב זה מתווסף לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי – האחד, של תכשיטי זהב וכסף, נמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני של כלי ברונזה נמצא בשנות ה-90. מטמונים אלה מוצגים במוזאון ישראל בירושלים.
עגיל הזהב שהוטמן בתקווה לימים טובים יותר | צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה – המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא ולכבוד האלה רומא. הבאר שבה התגלה המטמון החדש שייכת למתחם זה, והיתה חלק מבית משכונות פאטימיות ועבאסיות אשר נבנו אלף שנים לאחר תקופתו של הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה. שכונות אלה השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה, אשר יובש באותו שלב.
אתר החפירות בקיסריה | צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
לדברי ד"ר רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, "המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות – 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה, ולצדם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון. חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה. מעניין לדעת שכל מטבע זהב כזה, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיק במטמון היתה משפחה אמידה".
מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון | צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, ציין כי המטמון נחשף במהלך השלמת הפרויקט הענק שעליו שוקדים כבר יותר משנתיים: חשיפת הקמרונות האדירים של הנמל מימי שיא תפארתה של קיסריה הרומית. "אך סמלי הוא שמטבעות הזהב התגלו בערב חג חנוכה והם מבחינתנו בהחלט 'דמי חנוכה', המעידים כמה עדיין רב הנסתר על הגלוי בקיסריה", אמר כרסנטי והדגיש כי במקביל לחשיפת האוצר, בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות עבודות הפיתוח גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו שוחזר לאחרונה חלק מרצפת הפסיפס.