רוח המהפכה: להתאהב בקובה

מרכז האי מציע את כל מה שהוא קובה: ערים ספרדיות, מטעי סוכר, קברו של צ'ה גווארה, רום ומוזיקה, חופים וכפרי דייגים. הצעה לטיול בשלוש ערים יפהפיות – סנטה קלרה, סיינפואגוס וטרינידד – וכל הטוב שביניהן.

הדרך מהאוונה, הבירה, לסנטה קלרה (Santa Clara) נמשכת כ-270 קילומטר של נוף קובני ירוק. אפשר לנסוע בכביש המהיר לכיוון דרום-מזרח או בכביש החוף הצפוני ולעבור בעיירות מַטַנְסַס (Matanzas, סיבוב קטן בכיכר המרכזית), וַרַדֶרוֹ (Varadero, רחיצה בים וארוחת צהריים), קַרְדֵנַס (Cardenas), קולון (Colon) וסנטו דומינגו (Santo Domingo). הכפרים ציוריים, התושבים מכניסי אורחים, אפשר לעצור ולקחת אוויר. אין טעם למהר.

צ'ה גווארה כוכב עליון

סנטה קלרה, בירת מחוז וייה קלרה (Villa Clara), היתה העיר המרכזית הראשונה ששוחררה מעולו של בטיסטה. בשנת 1958 הנהיג צ'ה גווארה את צבא המורדים ושחרר את העיר. כאן הוא גם נקבר. המאוזוליאום שנבנה לזכרו של צ'ה גווארה נמצא באוונידה דה לוס דספילס (Avenida de los Desfiles). באוקטובר 1997 הונח כאן ארונו של הגיבור הלאומי, לפני שהובא למנוחת עולמים. כמה חודשים קודם לכן התגלו עצמותיו בבוליביה. לאחר שאומתה זהותו, שלושים שנה לאחר שחוסל, הוא נקבר שנית. שביל נחש אנושי באורך קילומטרים חיכה כאן שעות ארוכות, בסבלנות אין קץ, רק כדי לחלוף על פני קברו של גיבורו הנערץ. במאוזוליאום, שבזמן הביקור בו אסור להוציא הגה, קבורים גיבורי מהפכה נוספים שלחמו לצִדו של צ'ה. חלק מהם מוגדרים עדיין כנעדרים, ובכל פעם שמתגלים שרידי גופתו של אחד מהם הם מובאים לקבורה בטקס ממלכתי. על יד המאוזוליאום תמצאו גם את המוזיאון של צ'ה גווארה. המוזיאון סגור כשיורד גשם. למה? ככה. אסור להכניס אליו תיקים וחפצים, ובטח לא מצלמה.

חגיגות ברחובות סנטה קלרה. השמחה המקומית סוחפת | צילום: Sannon, flickr

פארקה וידאל היא הכיכר המרכזית בעיר. לפנות ערב ובסופי שבוע מתמלאת הכיכר בקהל רב ובזוגות אוהבים. לפעמים, בימי ראשון, נערכים כאן קונצרטים. כדאי לבקר במוזיאון אמנות העיצוב מצפון-מזרח לכיכר. מוצגות בו אמנויות שונות מסנטה קלרה בפרט ומקובה בכלל. טיילו מסביב לכיכר, ובמיוחד במדרחוב העצמאות עם בתי הקפה והחנויות. באוונידה דה ליברסיון נמצא האתר שבו יירטו ב-1958 אנשיו של צ'ה רכבת שהובילה חיילים של בטיסטה. בקרונות של הרכבת הוקם מוזיאון קטן לתולדות הקרב, ולעתים מוצגות בו תערוכות שונות.

לאורך הים

מסנטה קלרה ממשיכים דרומה עד לעיר קטנה ששמה מַניקַרגואה (Manicaragua). כדאי לצאת לסיבוב קצר בעיר, לטעום גלידה, ומשם להמשיך מערבה לעבר אגם הַאנאבַּנִייָה (Hanabanilla) היפהפה. כאן אפשר להצטרף לדייג מקומי, לשוט איתו, ואם יתמזל מזלכם ודג עלה בחכה, תמיד אפשר לארגן סעודה. את היין הביאו איתכם.

משם ממשיכים לכיוון דרום-מערב עד לסיינפואגוס (Cienfuegos), עיר השוכנת ליד מפרץ באותו שם, באהייה דה סיינפואגוס (Bahia de Cienfuegos). מומלץ לטייל במדרחוב היפה באוונידה 54, שבקצהו נמצא פארקה מרטי, על שם מנהיג מלחמת העצמאות של קובה. ליד הפארקה בקרו בקתדרלת דה לה פוריסימה קונסֶפסיון, בתיאטרון Teatro Tomas Terry, בבניין המושל ובמוזיאון המחוז. משם כדאי לטפס למצפור פלסיו דה פרר (Palacio de Ferrer), שממנו נשקף נוף של 360 מעלות.

שניים מסמליה המפורסמים של קובה – המהפכן ארנסטו צ'ה גווארה (שבכלל נולד בארגנטינה ונהרג בבוליביה) מעשן סיגר קובני

טיול רגלי נוסף מתחיל ליד המפגש של פסי הרכבת עם הצד הצפוני של אוונידה 37, החוצה את העיר מצפון לדרום. נלך דרומה, שם הארכיטקטורה מרשימה ומגוונת. בסוף השדרה מתחילה הטיילת לאורך הים. נטייל, נשתה כוסית, נתרווח וננשום עמוק. בסוף הטיילת ניצב פלסיו דה ואייה (Palacio de Valle), שנבנה בסגנון מרוקאי-ספרדי. מהגג נשקף נוף עוצר נשימה, במיוחד לפני השקיעה. אם הבר במקום פתוח כדאי להזמין כוסית רום.

בסיינפואגוס אין חוף רחצה ראוי לשמו, אבל אם תפנו ימינה אחרי הארמון ובטיילת תמשיכו שמאלה, תגיעו לגן עם בר המוקף בים. אפשר להתרחץ שם, אך אל תשאירו חפצים ללא השגחה. חוף ראנצ'ו לונה, כעשרים קילומטר מדרום לעיר, הוא מוצלח יותר. אפשר לשכור בו קטמרן, לצלול או סתם להשתזף.

18 ק"מ ממזרח לסיינפואגוס נמצא גן בוטני מרשים. בגן, שהוקם בתחילת המאה העשרים על ידי מיליונר אמריקאי שעשה את הונו מגידול סוכר, גדלים אלפי עצים ושרכים. שילוט אין. מפה גם לא. מה עושים? מחפשים את הגנן הזקן, ויוצאים איתו לסיבוב בגן תמורת טיפ של כמה דולרים בודדים.

מוחיטו, סוכר ודגים

טרינידד, ללא ספק אחת הערים היפות בקובה, נוסדה על ידי הספרדים במאה ה-16. חלקה העתיק יותר שוכן במעלה הגבעות, חלקה התחתון חדש יותר. ב-1988 הוכרזו טרינידד והעמק שלצידה כאתר שימור עולמי על ידי אונסק"ו. ההכרזה הובילה לקבלת תקציבים ולתנופת פיתוח ושימור מסיבית.
טרינידד וסביבתה מציעות למטייל כל מה שיוכל לדמיין ויותר: ג'ונגל טרופי, מפלי מים, מטעי סוכר, קפה וקקאו, אתרים ארכיאולוגיים, אתרי צלילה ודיג, חופים קריביים, שדות טבק ומפעל סיגרים. בטרינידד כדאי להסתובב בשעות היום ברגל. הביטו על הבתים סביבכם, בקשו רשות והיכנסו לתוכם. בקרו בשפע הגלריות והמוזיאונים באזור – מוזיאון הארכיאולוגיה, מוזיאון ההיסטוריה, מוזיאון הארכיטקטורה, מוזיאון הרומנטיקה ואחרים. טפסו לצריח המתנוסס מעל למוזיאון הלאומי של המאבק נגד השודדים, ששימש בעבר כמנזר ומאפשר תצפית פנורמית על טרינידד וסביבתה. שמו של המוזיאון מטעה: לא מדובר בפושעים, אלא במהפכנים שהתנגדו לדרכו של קסטרו לאחר עלייתו לשלטון.

טרינידד. אחת הערים היפות בקובה | צילום: Dieter Mueller ,GFDL

בסמטאות השונות תיתקלו בשוקי רחוב המציעים עבודות יד וחפצי אמנות, ותגלו במהרה שהמחירים כאן זולים יותר מבהוואנה ושרצוי להתמקח. הנחה של עשרים עד שלושים אחוז תספיק בהחלט. בכל כמה מטרים תבחינו בבר-מועדון עם חבורת מוזיקאים שמנגנת לעצמה. הזמינו כוסית מוחיטו (Mojito – קוקטייל של רום, עלי מנטה, סוכר, מיץ לימון, קרח וסודה), ושארית היום תיראה אחרת. אל תשכחו טיפ קטן ללהקה. חלק מהמועדונים פעילים גם בלילה ויש בהם הופעות חיות.

גם לטרינידד יש רכבת עמק. רכבת כמו של פעם, עם אותה צורה, רעש, מהירות ואפילו עשן, נוסעת לעמק דה לוס אינחניוס (Valla de los Ingenios), הנמצא מצפון לטרינידד. איסוף הנוסעים לטיול של יום אפשרי מכל בית מלון בעיר. את אותו המסלול אפשר לעבור גם ברכב. נצא מטרינידד מזרחה לכיוון העיר סנקטי ספיריטוס (Sancti Spiritus). לאחר כחמישה קילומטרים נבחין בגבעה מצד שמאל, ובראשה מצפור המשקיף אל העמק. לנשום עמוק.

כשישה קילומטרים מדרום לטרינידד יש חופים יפים – קוסט אסור (Cost Azur) ואנקון (Ancon). במלון אנקון אפשר לצלול, לגלוש ולצאת להפלגה. מהמרינה שליד המלון יוצאות הפלגות לאחד האיים בסביבה, עם ארוחת צהריים וצלילה. מומלץ בחום.

עוד על קובה כאן