קבורת שמיים – כי מעפר באת, ואל הנשר תשוב

חודש לאחר שהגעתי לטיבט מצאתי את עצמי בכפר קטן במחוז צאנג (Tsang), ונשארתי ללון בו. הגבעות החשופות והשוממות שליד הכפר הקטן לא רימזו דבר על הדרמה שעתידה היתה להתרחש בהן. בבוקר המחרת ניגש אלי אחד הנזירים שעימו שוחחתי ארוכות ערב קודם לכן. הוא מודיע לי כי בשעה הקרובה תתקיים בגבעות "קבורת שמים".
יחדיו אנו צועדים אל האוכף הקטן שבין הגבעות, שנחל קטנטן זורם ביניהן. בעמק שלרגלי הגבעות מתנופפים דגלי תפילה עשויים משי. הדגלים – בצבעים לבן, ירוק, כחול, אדום וצהוב – מסמלים מרכיבים גשמיים ורוחניים; אוויר, עננים, מים, שמים ומרחב, אש ואדמה לאחר כמחצית השעה מגיעים מהמקדש הסמוך נזיר נוסף ושני תושבים מקומיים.אחד מהם נושא על גבו גופת מת, כך מספר לי הנזיר. הגופה המקופלת כעובר עטופה בבד ובתכריכים לבנים. שני התושבים מניחים את הגופה על האדמה ומסירים ממנה את התכריכים, והנזיר לוחש תפילה חרישית שנמשכת כחמש דקות.
אז מגיע "קברן השמים", לגופו סינר ובידיו סכין גדולה וגרזן. הוא תוקע קרש עץ באדמה וקושר אליו את הגופה בחבל. אנו צופים במתרחש ממרחק מה בחברת כמה גברים מקומיים, בהם בני משפחתו הרחוקה של המת. ה"קברן" מתחיל לבתר את בשר הגופה ומעל לגבעות מתחילים לחוג עשרות נשרים. מראה האנשים המתכנסים מושך אותם. הם מתקרבים במטסים מרשימים, דואים באלגנטיות ונוחתים על הגבעות.אט אט מתקרבים הנשרים לגופה, אך האנשים המופקדים על הטקס מרחיקים אותם במקלות עץ ובצעקות, עד שהקברן מסיים את מלאכת הביתור. אז כולם מתרחקים ומפנים את המקום לנשרים, ואלה עטים על הגופה בעשרותיהם ומתחילים לקרוע בבשרה. מכל עבר נוחתים עוד ועוד נשרים — יותר ממאה בסך הכל בספירה מהירה ולא מדעית.
אחרי כרבע שעה הנזירים ניגשים אל הגופה. הנשרים מתרחקים, ולעיני נגלית הגופה. כמעט שלא נותר ממנה אלא השלד. "קברן השמים" נוטל את הגרזן ומתחיל לפצפץ את עצמות השלד. הוא שוקד על כך במשך כעשרים דקות, ואז אוסף את העצמות המפוצפצות ומערבב אותן עם קמח מקומי לכדי עיסה. את העיסה הוא מגיש לנשרים.
הנשרים עטים שוב על הארוחה וה"קברן" פושט את בגדיו וניגש להישטף בנחל הקרוב. הבד והתכריכים שעטפו את המת מועלים באש. לאחר שעה קלה תם הטקס. הגופה נעלמה כליל, ואנחנו יורדים בחזרה אל הכפר. כמה נערים ששכבו כל אותה העת על חלקת העשב וצפו באירוע בפעם הראשונה בחייהם אינם נראים מזועזעים יתר על המידה. גם אני לא, אם כי הלילה עבר עלי בשינה טרופה
.