כמו שאת תל אביב מכנים עיר ללא הפסקה, כך ידועה ציריך (Zurich) בתואר "עיר קטנה-גדולה". כמו בעיר קטנה במונחים אירופיים, מספר תושביה אינו רב וכמו בעיר גדולה, יש בה הרבה תרבות, מוזיקה, מוזיאונים, אוכל טוב וקניות מגוונות. היא אמנם המרכז הפיננסי של שווייץ, אך זה לא מפריע לה להיות ירוקה ונעימה. ציריך עוטפת את נהר לימאט (Limmat) משני צדדיו. מרכזה שוכן בעמק, ואילו במורדות רכס פורך (Forch) נמצאות שכונות מגורים שקטות, שני הקמפוסים העיקריים של האוניברסיטה העירונית, בית החולים המרכזי וגן החיות המעניין, שכדאי לבקר בו. להבין את העיר מלמעלה נתחיל בתחנת הרכבת של העיר. כאן כדאי לרכוש כרטיס חופשי יומי לעיר ולאזור אוטליברג הגובל בה, שיאפשר תנועה חופשית בתחבורה הציבורית על כל סוגיה. מרציף 2 ו-3 בקומת המרתף יוצאת מדי חצי שעה הרכבת לכיוון הר אוטליברג, וחצי שעה נוספת תעבור עלינו ברכבת הקטנה שמעפילה למרומי ההר.
מהתחנה באוטליברג יוצא שביל רחב, הנבלע ביער עצי מחט ומטפס מעלה עד הגיעו לפסגה, שם נעלה אל מגדל התצפית. ביום קיץ בהיר נזכה לצפות כאן במראה מרשים של ציריך וסביבתה, וכך נקבל גם בסיס נפלא להבנת מבנה העיר: ימת ציריך המשתרכת כנקניק ארוך דרומה, נהר לימאט שיוצא ממנה, בתיה העתיקים והחדשים של העיר הבנויים לאורכו. מהתצפית נשקפים גם מגדלי הכנסיות המפורסמות של העיר: קתדרלת גְרוֹסמינסטר (Grossmunster), כנסיית פראומינסטר (Fraumunster) וכנסיית סנט פטרס (St. Peters). כשרואים את מיקום העיר, באזור שבו מתחבר נהר לימאט, אפשר להבין כיצד היא הפכה לתחנת מכס כבר בעת הקמתה במאה הראשונה לפני הספירה, בתקופה הרומית. אלף מזרקות, נהר אחד
עם בטן מלאה וחיוך שבע רצון חוזרים לכלבו של רשת גלובוס, פוסעים בצד החנות ומגיעים אל הרחוב המקביל באנהופשטראסה (Bahnhoffsrasse), רחובה הראשי של העיר, מעין שאנז אליזה של ציריך. אין ספק שהוא העסיק לא מעט רופאי עיניים, שהיו צריכים לתת פתרון לבעיות הראייה של אלה שבחנו את המחירים בחנויות הפזורות לאורך הרחוב היוקרתי. בתחנת הרכבת המרכזית, הנמצאת בקצהו הצפוני של רחוב באנהופשטראסה, תבחינו במזרקה יפה (שקסמה גדל דווקא בחורף, כשהיא קופאת). זוהי רק אחת מיותר מאלף מזרקות הפזורות ברחובות העיר, חלקן גדולות ומפוארות אך רובן קטנות ואינן אלא מעין ברזים שמימיהם טובים לשתייה. בחזית הכלבו של רשת גלובוס, על מדשאה קטנה, ניצב פסלו של המחנך השוויצרי הנערץ, מחלוצי החינוך המודרני, יוהן היינריך פֶסְטָלוצי. מכאן נמשיך עם הרחוב ימינה ונפסע בו עד הצטלבותו עם רחוב אוּרַנישטראסה (Uraniastrasse). כאן נפנה שמאלה ואז ימינה באחת הסמטאות, שעולות לכיוון פארק קטן. בשעות אחר הצהריים נוהגים לשחק בו תושבי העיר שחמט בלוחות ענק הקבועים ברצפה (כלי המשחק, אגב, לא נגנבים). נמשיך דרומה ונגיע אל רחבה גדולה ובה הכנסייה הגדולה פראומינסטר, שחזיתה המזרחית מעוטרת בוויטראז'ים מפורסמים של מרק שאגאל. הביקור בכנסייה היושבת על גדת הלימאט אפשרי בבוקר ובצהריים (למעט בימי ראשון) ואינו עולה כסף. מהכנסייה נמשיך לאורכו של הנהר דרומה עד לשפתה של ימת ציריך, שם נפנה ימינה ונגיע אל מסוף ספינות. במזח הקטן של המסוף משייטות ספינות שטוחות, המסוגלות לעבור מתחת לגשרים של הנהר. לימאט, אחד מיובלי הנהר ארה (Ara) אשר חוצה את הבירה ברן (Bern), מתחיל את דרכו כאן, באגם, וזורם לצפון-מערב. חוץ מהחשמל שמפיקים ממימיו, מושך אליו הערוץ הרחב שחיינים בימי הקיץ וציפורים שמקננות בסבך המלווה אותו ביציאתו מן הכרך. המוזיאון לאמנויות יפות, Kuntshaus, עם אחד מאוספי האמנות החשובים בשווייץ נקודת חן על שפת האגם
בגשר המפריד בין ההאגם לנהר נפנה ימינה, נחצה את הכביש ונגיע לתחנה גדושת חשמליות. מימין לה, ברחבה הגדולה, נערך קרקס או לונה פארק בחלק מימי הקיץ. כאן נמצא גם בית האופרה של העיר. באזור זה, הנקרא בֵּלְווּ (Bellevue), יש גם שדרת של חנויות. נפנה שמאלה, נחצה כביש נוסף ונגיע אל הקצה הדרומי של חלקה העתיק של העיר שממזרח ללימאט. משם נלך צפונה לאורך הצד המזרחי של נהר הלימאט, נעלה במדרגות ונגיע אל לכנסייה הגדולה השלישית בעיר, כנסיית גרוסמינסטר. ממרפסת הכנסייה, בעלת שני המגדלים הגבוהים, נשקף מראה מרהיב של הנהר. משם נפנה מזרחה עד שנגיע אל רחוב נידרדורף (Niederdorfstrasse), המדרחוב של ציריך.
|