יש לו עיניים צהובות וגדולות ומבט נוקב הנראה כמעט אנושי, ראש רחב וגוף גוצי המשווים לו מראה של כדור נוצות והוא אינו נרתע מהמצלמה. נא להכיר: כוס החורבות, דורס לילה קטן, יציב בישראל, שכיח בשטחים פתוחים, בעיקר מדבריים, ברחבי הארץ.
מבט נוקב. כוס החורבות בפתח מחילה | הצילומים בכתבה: שלמה ולדמן
תפוצתו העולמית של כוס החורבות רחבה מאוד, וכוללת את מרבית אירופה, צפון אפריקה וחצי האי ערב. צבעו הכללי חום בהיר, כהה יותר ונוטה לאפור בצפון הארץ, חום בהיר עד חולי בדרומה. כוס החורבות פעיל באופן חלקי במהלך היום (בעיקר בימים מעוננים וכן בשעות הבוקר המוקדמות ובין ערביים), ולכן קל יחסית לצפות בו, בהשוואה לדורסי לילה אחרים. הוא נצפה בעיקר כשהוא עומד בעמדות תצפית בולטות, כגון גלי אבנים וטרסות. בקיץ הוא ניזון בעיקר מפרוקי רגליים, בחורף מיונקים קטנים דוגמת עכברים וחדפים.
גלריית תמונות של כוס החורבות, לחצו להגדלה:
כוס החורבות הוא עוף טריטוריאלי, שלרוב חי בזוגות בנחלה קבועה במשך כל חודשי השנה. הקן ממוקם בחורים במצוקים או בטרסות אבן, חללים בעצים ועליות גג. באזורים חוליים מקנן הכוס גם במחילות שנחפרו באדמה על ידי מכרסמים גדולים.
הוא נוהג לתפוס עמדת תצפית גבוהה, ממתין בשקט לטרף ובשעת הצורך מזנק במהירות לעברו. תוך כדי עמידה הוא מתייצב על רגל אחת , לעתים יפתח פה גדול ויפלוט צניפה, חבילה של עצמות הזוחלים שטרף ולא עיכל. בשעות החמות, כשהשמש קופחת, הוא מוצא לעצמו פינה מוצלת כדי להימנע מ"שיזוף" יתר.
ארוחה עסיסית
כצלם, אני נהנה לעמוד בשקט בשעת ציד ולצפות בו מתמקד על נקודה מסוימת, קופץ על טורפו וחוזר להתמקד בטרף הבא.
ולמה קיבל את שמו? פשוט מאוד: כיוון שהוא נוהג להסתתר בין החורבות.
צמד גוזלים בפתח המחילה. בשעות החמות הכוס מעדיף להסתתר מקרני השמש הלוהטות
צילומים נוספים של שלמה ולדמן תוכלו לראות באתר שלו