אפשר למחזר את בקבוקי השתייה בכלובי המתכת שמונחים ברחבי הערים, לאתר מכל למִחזור נייר וגם לכבות את האור כשיוצאים מהבית. אבל אצל טליה שניידר הדאגה לסביבה לא נגמרת שם. היא ובני משפחתה מייצרים בעצמם קומפוסט משיירי מטבח ומפסולת אנושית, משתמשים בחיתולים ובתחבושות היגייניות רב-פעמיים, מנשנשים נבטוטים שגידלו בעצמם, ומשתמשים באקונומיקה ובמשחת שיניים שייצרו בבית. עוד כשהיתה נערה בחברה להגנת הטבע היה לה ברור שהעיסוק שלה יהיה קשור בצמחים. היא למדה גינון במשרד העבודה, אבל זה לא סיפק אותה. "חשבתי שלא ייתכן שגינון זה רק לתקוע צמחים בתוך מערכת השקיה". בהמשך נתקלה בספר של שלמה אילן, מהמורים הראשונים לחקלאות אורגנית בארץ, ומשם התגלגלה לשיטת פרמקלצ'ר (Permaculture), שאותה למדה באנגליה. "מדובר בשיטת תכנון שנועדה ליצור סביבת חיים נקייה מרעלים ומלאת שפע למען בני אדם", היא מסבירה, "וזאת אגב שיתוף פעולה עם הטבע, ואגב איזון בין פיתוח ובין שימור. עקרונות השיטה הם כלל עולמיים, אבל היישומים מתמקדים בפתרונות מקומיים, בעשייה בפתח הבית". טליה עוסקת בתחום שמונה שנים, מיישמת אותו בבית, לומדת ומלמדת את העקרונות, ומנהלת עם אִמה את הוצאת הספרים האקולוגית "יער". "אנחנו מוציאות לאור ספרות שנותנת מידע מעשי על אורח חיים נקי מרעלים, בעברית, ועל נייר ממוחזר. אני מתרגמת וכותבת את הספרים כולם".
ספר מנייר רגיל = עץ אחד עוד לפני שטליה מציגה את עצמה בהרחבה או מספרת מה בדיוק קורה בביתה שבפרדס חנה, "משק צוף" ("זה מקום לינוק מתיקות של צוף, ויש כאן המון צופיות", היא מסבירה את שם הבית), היא לוקחת אותנו אל השדה הפראי שנמצא מאחורי חצר ביתה. "המעשה הכי ידידותי לסביבה שכל אחד יכול לעשות הוא שתילת עץ", היא אומרת וכורעת ברך כשמעדר בידה. בנה התינוק אוריה נוה צמוד לחזה בתוך יריעת בד גדולה כשהוא ישן ורגוע. בנה תור גבריאל בן הארבע לוקח גם הוא מעדר ומכין בור עמוק לשתול בו עץ זית. "אפשר לשנות כך את האקלים של כדור הארץ. אם כל אדם היה שותל עשרה עצים בשנה…" היא עוצרת בערגה ומתפשרת גם על שלושה עצים. העובדה שלא כל אדם מוקף שדות ציבוריים ושטחים נרחבים לא משנה את עמדתה. "לא חייבים לשתול דווקא בגינה פרטית ליד הבית. אם אתה חי בעיר, צא לנטוע במקום אחר, או ארגן נטיעות בשטחים נטושים בעיר". כדור הארץ יפיק תועלת מהנטיעה הזאת, היא מבהירה. "כל ספר חדש שקונים מנייר רגיל מכיל בערך עץ אחד", מתארת טליה את המחיר הסביבתי שאנחנו משלמים על שימוש בנייר. "כל שבעים שקיות נייר הן עץ. לכן עדיף לקנות ספרים משומשים או להשתמש בנייר ממוחזר. גם אם לאדם יש רק מרפסת בקומה רביעית, הוא יכול לבחור לגדל בה קקטוסים לנוי, או שלושה עצי פרי מיניאטוריים, עשבי תבלין וקצת חסה ופטרוזיליה, וזו אמירה שונה לחלוטין. זו תפישת עולם אחרת". לאחר חפירת הבור היא מרפדת את תחתיתו בקומפוסט תוצרת בית, מניחה את השתיל, מחזירה את האדמה ומהדקת הכל עם הרגל. את שקית הפלסטיק השחורה של השתיל היא לא משליכה, ומוסיפה אותה לאותו הבור, "כדי שתקצור את הטל אשר אוהב להתעבות על הפלסטיק. בשנתיים וחצי הראשונות יש להתמיד ולהשקות את העץ. בהמשך הוא כבר עצמאי". מעל לאדמה היא מפזרת ערימת חיפוי של עלים יבשים כדי למנוע אידוי של מי ההשקיה, במיוחד בקיץ.
יום יבוא וכולם יחיו ככה ביתה החד קומתי עוטה גוונים חמים והוא גדוש בכלים, סלסילות ועבודות יד. הוא מוקף בעצים רבים ומצלים, בכלוב גדול יש שרקנים, ובבריכת האבן הם מגדלים דגי מאכל. "בפרדס חנה יש הרבה פתיחות לאורח החיים הטבעי והפשוט. אנחנו לא מרגישים מוזרים. מה גם שרוב הדברים שאנו עושים אינם מוחצנים, אלא נוגעים לעניין הפרטי של הבית. לדוגמה, יש לי מכונת כביסה רגילה. אם בא לכאן מישהו ולא שואל, הוא לא ידע שהמים של מכונת הכביסה הזאת מוזרמים להשקיית בוסתן העצים. אנחנו מחכים ליום שבו לא יצטרכו להסביר לאנשים מה זה פרמקלצ'ר, אלא זה יהיה ברור מאליו לכולם. כולם יגדלו שניים-שלושה עצים משבעת המינים וזמורת הארץ, כולם ישקו את עציהם במים משומשים מהבית, וכולם ישתמשו בקומפוסט ביתי". כל בני המשפחה (בעלה עופר, מוזיקאי ומורה למוזיקת ג'אז, ושני בניהם) שותפים לדבר. "זה לא רק שיגעון פרטי שלי, אלא הבנה משותפת שלנו שהגיעה העת לעבור מאורח חיים שמונע על ידי 'הרצון לקבל לעצמי' לאורח חיים שמונע על ידי 'הרצון להשפיע', ליצור שפע, להשפיע לטובה על אחרים. אבל זה לא רק רעיונות, אלא צריך גם להתפרנס מזה בכבוד. כל מה שאני עושה הוא חלק מאותו עניין: משק הבית והגן, הוצאת הספרים, הכתיבה והתרגום, קורסי התכנון על פי השיטה". בכל מעשה שטליה עושה כשהיא מסתובבת במרחב הבית ובשטחים הפתוחים שסביבו קיימת אווירה בראשיתית. בהסבריה היא מפזרת מדי פעם ציטוטים על עצי ארץ ישראל ועל החיבור שבין אדם למקום. לדבריה, חיי המשפחה הדתית משתלבים היטב עם עקרונות הפרמקלצ'ר. "כל התורה כולה, גם על פי התורה מהר סיני, וגם על פי תורת הפרמקלצ'ר, להבדיל, היא 'ואהבת לרעך כמוך'. וזה התיקון, זה הדבר שאנחנו רוצים ללמוד כבני אדם. נורא קשה לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו, וכדי להיות עצמנו אנחנו צריכים לחזור לפשטות, למשהו הנקי הפנימי שבתוכנו. בפרמקלצ'ר מדברים על חזרה לחיים בקהילה, וביהדות מדברים על ערבות הדדית. זה אותו עניין". יש בשורה, אין מיסיונריות לדעת טליה, מכלול ההבדלים בינה ובין משפחות אחרות אינו בולט.
"יש דברים שאני מוותרת עליהם, כמובן. אני לא כל כך יוצאת למקומות בילוי, כי אין לי עניין בזה. אני לא קונה גלידה באריזת פלסטיק משפחתית כי אנחנו משתדלים להימנע מלקנות אריזות חדפעמיות. החיתולים של בני רבפעמיים, אז יש לי עוד מכונה לכבס בכל שבוע. אני מקבלת את ארגז האוכל השבועי שלי מקואופרטיב אורגני של תושבי השכונה, ולא קונה בסופרמרקט. אני משתדלת להימנע מלנסוע ולהסיע, אף שהאוטו שלנו נוסע על גז ולא על דלק. אבל בסך הכל, ההבדלים אינם ניכרים לעין". ובכל זאת, עקרונות השיטה המנחים את חיי המשפחה עוטים מראה של אידיאולוגיה שאותה יש להפיץ. "יש בפרמקלצ'ר בשורה והשראה, אבל אין כאן מיסיונריות. סיפרתי לך על התחום כי שאלת, ואני מאוד משתדלת לא לדחוף את המידע הזה בלי שהתבקשתי. בדרך כלל אנשים פונים אלי, ואז אני מספרת להם מה אני לומדת ומלמדת". בחצר הבית ליד מבנה בוץ כתמתם יש קיר עגול ובו שזור פסיפס צבעוני. במבט ראשון זה נראה כיצירת אמנות. במבט שני, קרוב יותר, מתגלים שברי בקבוקים מזכוכית, שברוב המקרים נזרקים. "אנחנו משתדלים לבנות כאן מערכת אחת שכל מרכיביה פועלים ביחסי גומלין מורכבים, המזינים זה את צרכיו של זה. הדלפק מבקבוקי זכוכית הוא סתם שימוש משני באשפה. זה גימיק. זה בא לעורר אותנו לכך שיש לנו מצד אחד יותר מדי אשפה וזיהום סביבתי שנגרם מאורח חיים קונבנציונליצרכני, ומצד שני שיש לנו פחות ופחות משאבים גולמיים טבעיים על פני כדור הארץ. לא אציל את העולם עם קיר הבקבוקים שעשיתי, אבל כן אגרום לך לשאול 'מה פתאום את עושה דבר כזה'". |
טליה שניידר ובני משפחתה חיים לפי עקרונות הפרמקלצ'ר, שיטה הפועלת מתוך שיתוף פעולה עם הטבע ויצירת סביבת חיים נקייה מרעלים ושופעת למען בני האדם. גם היהדות בעד פורסם 13.6.07 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )