תפריט עמוד

פרוג'ה: סיפור אהבה איטלקי

שתפו:

סיפור האהבה שלי עם איטליה התחיל בפירנצה, לשם הגעתי בגיל 27 לאחר שנים של חלומות באיטלקית. ניסיונותיי ללמוד איטלקית בישראל כשלו ואת קורס האיטלקית הרציני הראשון שלי עשיתי באחד מבתי הספר הפרטיים בעיר הרנסנסית המפוארת. חייתי במרכז העולם. את הליכות הבוקר שלי התחלתי בחציית הפונטה ווקיו, הגשר המפורסם, וסיימתי בפיאצאלה מיכלאנג'לו הגבוהה, ואת רוב שעות היום הקדשתי, כמובן, ללימוד השפה המקומית. כך חלפו להם שלושה חודשים של חלום והנה הגיע הרגע לארוז מזוודה ולחזור לארץ הקודש. נשארתי עם טעם של עוד, ומהר מאוד מצאתי את עצמי מחפשת את הדרך חזרה לאיטליה. על אהבה כזאת גדולה לא מוותרים כל כך בקלות.


החומות שמקיפות את פרוג'ה | צילום: John Spoone, flickr

חיפשתי, תחקרתי, טלפנתי, דילגתי בין שגרירויות ומשרדים. ניסיתי לפלס את דרכי בים האינפורמציה האינסופי. על פירנצה היפה והיקרה נאלצתי לוותר עקב שיקולים כלכליים, ומקום אחר לא יכולתי להעלות על דעתי."תגידי, למה שלא תסעי לפרוג'ה?" שאל אותי אנטוניו, חברי האיטלקי משכבר הימים, באחת משיחותינו במסנג'ר. "קורס איטלקית תמצאי גם שם" הוסיף. "פרוג'ה? איפה זה פרוג'ה?", שאלתי בהיסוס. השאלה נותרה באוויר והשקט ששרר בינינו רק העצים את תחושת הבורות שעטפה אותי באותם רגעים. אנטוניו הביט בי דרך המצלמה בשתי עיניים גדולות. "ועוד אומרים שהיהודים אינטליגנטים", סינן בהומור. באותו יום מצאתי את היעד הבא שלי. קדימה לפרוג'ה.


פיאצה 4 בנובמבר והמזרקה הגדולה | צילום: אייסטוק

לפרוג'ה (Perugia) הגעתי בגפי בעיצומו של קיץ לוהט, בשעת לילה מאוחרת. למחרת יצאתי מחדרי השכור והלכתי לאיבוד בין חומות העיר, ברחובות הצרים והציוריים שמזמינים למסע מופלא בזמן, בין בניינים עתיקים, כנסיות מפוארות, פינות חמד קסומות ועקבות של עמים נכחדים. פרוג'ה, בירת חבל אומבריה, נבנתה על ידי האטרוסקים, עם עתיק שהגיע לאיטליה בערך במאה העשירית לפני הספירה ושורשיו המדויקים עדיין אינם ידועים.

נקודת המוצא לסיור בעיר היא רחוב קורסו ואנוצ'י (Corso Vannucci), לב ליבו של המרכז העתיק. הרחוב ההומה ורחב הידיים מציע אין ספור הפתעות וחוויות, כמו ארמון דיי פריורי (Palazzo Dei Priori) המרשים, שבקומותיו העליונות נמצאת הגלריה הלאומית של אומבריה. בגלריה מוצגים ציוריהם של גדולי ציירי האזור מהמאה ה-13 ועד המאה ה-19. הגלריה היא בעלת שם עולמי, אוצר של ממש. לאחר מכן נוכל לשבת על ספסל בפיאצה איטליה, לא לפני שקנינו גביע גלידה בגלידריית ונטה, אחת מהטובות בעיר (כתובת: Piazza Italia 20).


תיירים ומקומיים גודשים את רחוב קורסו ואנוצ'י | צילום: Chris Yunker, flickr

האזור כולו שופע מסעדות ובתי קפה. אם בארוחת צהריים חשקה נפשנו נוכל לסעוד את ליבנו באוסטרייה דל טורנו (Osteria Del Turenno), מקום נפלא וביתי המציע מגוון רחב של מאכלים מקומיים במחירים אטרקטיביים. בביקורי הראשון במקום בחירת המנה הייתה כה קשה עד שנאלצתי לחזור שוב ושוב על מנת לטעום דברים חדשים. פשוט ללקק את האצבעות (כתובת: Piazza Danti 16) את האספרסו והעוגה נשתה ונאכל בסנדרי (Sandri), בית הקפה העתיק של פרוג'ה. קצת קטן וצפוף וגם בלי שירותים, אך בהחלט שווה טעימה (כתובת: Corso Vannucci 32).


פורטה מארציה, אחד משעריה החשובים של העיר | צילום: Yannick Anné, flickr

בסיורנו בעיר נעבור דרך לא מעט שערים, בין שעריה החשובים של העיר נמצא את פורטה מארציה (Porta Marzia) ואת ארקו אטרוסקו (Arco Etrusco), שני שערים אטרוסקיים אוטנטיים שנותרו בעיר. שער מארציה, שנבנה במאה השלישית לפני הספירה, ממוקם לא רחוק מהמרכז העתיק של העיר והוא נגלה לעיננו במלוא הדרו. כדי להתבונן בארקו אטרוסקו נצטרך לצעוד מעט לכיוון פיאצה גרימאנה (Piazza Grimana), שם נוכל למצוא גם את ארמון גאלנגה (Palazzo Gallenga), בניין מפואר ומרשים, מקום מושבה של אוניברסיטת הזרים של פרוג'ה. ואם בשערים עסקינן, לא נוכל בשום פנים ואופן להתעלם מפורטה טראזימנה (Porta Trasimena). שער טראזימנה הוביל בעת העתיקה את הדרך לאגם טראזימנו היפה והקסום שגם בו חובה לבקר. לכל שער משעריה הרבים של פרוג'ה יש סיפור משלו, סיפור מעניין ומרתק שרק מעצים את חשיבותה של העיר.


המזרקה הגדולה והרחוב שמוביל אליה. מקום מפגש מרכזי | צילום: virtualwayfarer, flickr

בפיאצה 4 בנובמבר נמצא את המזרקה הגדולה (Fontana Maggiore) שנבנתה במאה ה-13. התבליטים השונים שמעטרים אותה מפיחים בה רוח חיים וגורמים לתיירים ולמקומיים כאחד לעצור ולחקור אותה שוב ושוב מכל כיוון אפשרי. אותה מזרקה הפכה ברבות השנים לנקודת ציון חשובה ולמקום מפגש מרכזי, ולמרגלותיה קורים הרבה דברים מעניינים. בערבי הקיץ הנעימים מתמלאת הפיאצה בצעירים, ואל ההמולה מצטרפות גם להקות של סנוניות שמוסיפות לשמחה.

בתחילת דרכי בעיר, נהגתי לבלות ימים רבים בין כתליה של מצודת הרוקה פאולינה (Rocca Paolina), בניסיון לשחזר את מאבקי הכח הבלתי פוסקים בין משפחת האצולה למוסד הכנסייה במהלך המאה ה-16 ואת השתלטות האפיפיור על העיר. סמטאותיה הצרות של המצודה מחבקות את המבקרים בה ונותנות תחושה של עיר תת-קרקעית. המדרגות הנעות שנבנו בה במהלך שנות ה-80 מקשרות את המרכז העתיק עם חלקה האחר של העיר. מצודת הרוקה פאולינה הפכה, ללא כל ספק, לאחד מסימני ההיכר של פרוג'ה.


סמטאותיה הצרות של מצודת רוקה פאולינה | צילום: BestKevin, flickr

כשתקפו אותי געגועים הביתה נהגתי לטפס עד לפורטה סולה (Porta Sole), הנקודה הגבוהה ביותר בעיר. בין ההרים הגבוהים וגגות הבתים הצלחתי, לא פעם, לראות בדימיוני גם את הר הכרמל שלמרגלותיו שוכן ביתי האהוב, הקטן והצנוע.

זאת למעשה רק ההתחלה. המשך המסלול תלוי רק בכם. כל רחוב יוביל אתכם לעוד פרק בהיסטוריה המפוארת של העיר האטרוסקית. אף שביל לא מאכזב כאן וכל דרך נותנת חשק להישאר.

פרוג'ה היא לא רק מפעל שוקולד, לא רק קבוצת כדורגל ולא האחות הקטנה של פירנצה, כפי שלעיתים מכנים אותה. פרוג'ה היא אימפריה. היא סיפור אהבה.

_______

דנה בירו גאג'וטי – מדריכה סיורים בפרוג'ה, מתכננת טיולים באומבריה. www.danaumbria.com ;dbiro@hotmail.com

לקריאה נוספת:

פרוג'ה – הפנינה של אומבריה
פרוג'ה – הפנינה של אומבריה
מערכת מסע אחר אונליין
פרוג'יה, בירת מחוז אומבריה, היא עיר ימי ביניימית מקסימה ומוקפת חומה, עם מבנים היסטוריים, כיכרות מלאות חיים, בתי קפה תוססים וכמובן שוקולד מצוין. העיר היא גם בסיס מצוין לטיולים במחוז אומבריה. עכשיו ניתן ליהנות מכל אלה בטיסה ישירה


מונטנגרו בסרטון

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: