לאחר המיסה של יום ראשון, 13 במאי 1917, הוציאו שלושה ילדים מן הכפר הפורטוגלי אלג'וסטראל (Aljustral) את עדר הכבשים שלהם למרעה. הרועים הצעירים היו לוצ'יה דה חדוס בת העשר, ובני דודה פרנצ'סקו וחאסינטה בני שבע ושמונה. לאחר היסוס קל החליטו ללכת באותו יום ראשון הרה גורל לרעות בחלקת שדה בפטימה (Fatima) הסמוכה, שהיתה שייכת להוריהם. בצהריים אכלו בצל אחד העצים ארוחה צנועה והתפללו. לאחר מכן הובילו את העדר לראש גבעה סמוכה. לפתע הבריק בשמים אור חזק. הילדים, שחשבו שזוהי תחילתה של סופת ברקים, החליטו לשוב הביתה. באותו רגע חצתה אלומת אור נוספת את פני השמיים, בהירה וחזקה יותר מן הקודמת. בין ענפיו של אחד מעצי האלון ראו, לפי תיאורה של לוצ'יה, "גברת לבושה בלבן, בהירה כמו היום ומקרינה אור חזק יותר מבדולח באור השמש". הגברת פנתה אליהם ואמרה בקול מלא מתיקות: "במשך ששת החודשים הקרובים עליכם לחזור לכאן ביום ה-13 בכל חודש, באותה השעה. אז אספר לכם מי אני ומה אני רוצה מכם, ואז אחזור גם בפעם השביעית". על פי המסורת הנוצרית היתה זו הופעתה הראשונה של הבתולה בפטימה.
שמעו של הנס הועבר במהרה בכל המחוז, ולאחר מכן בכל פורטוגל. מעט מאוד אנשים האמינו תחילה לסיפורם של הרועים, אך במהלך חצי השנה שלאחר מכן הלכה והתחזקה האמונה שנס מתרחש על אותה גבעה בפטימה. ב-13 באוקטובר, היום שנועד להופעתה האחרונה של הבתולה, נאספו בפטימה כ-70,000 מאמינים. על פי עדויותיהם של המשתתפים, ברגע ההתגלות, כשההמון כולו עמד משתאה וצפה בלוצ'יה המשוחחת עם הבתולה הקדושה, פסק לפתע הגשם שירד כל אותו יום. השמש זרחה בשמיים בהירים, והחלה להסתובב כגלגל מהיר או ככדור של אש. במהלך ששת החודשים שבהם התגלתה מריה בפטימה היו הילדים חשופים לכוחות ולתעמולה אנטי דתית שאפיינה את פורטוגל באותה תקופה (עיצומה של מלחמת העולם הראשונה). על לוצ'יה ועל בני משפחתה הופעל לחץ חזק כדי שישנו את גרסתם או שייסוגו ממנה כליל. במהלך כל אותה תקופה לא שינו הילדים את הסיפור, ושלטונות הכנסייה החליטו לחקור את הנושא באופן מקיף. חקירה זו הביאה למיסודה של ההתגלות, וב-1922 הוכרה כאירוע דתי. ב-1930 הכריז הבישוף של הקתדרלה הגדולה בפורטוגל שההתגלות ראויה למעמד רשמי, והודיע על האירוע השנתי של "גבירתנו מפטימה". בשלב זה, 13 שנים לאחר ההתגלות הראשונה, שניים מן הילדים כבר לא היו בין החיים: פרנצ'סקו נפטר כבר ב-1919, ואחותו חאסינטה מתה שנה אחריו. לוצ'יה, שמילאה את התפקיד המרכזי, הצטרפה ב-1928 למנזר הכרמליטי של קואימברה. קברי הילדים נמצאים היום בכנסייה המרכזית של האתר בפטימה, של חאסינטה מצפון למזבח ושל פרנצ'סקו מדרום לו.
באתר ההתגלות נבנתה כנסייה גדולה, ולידה כיכר מרוצפת רחבת ידיים העשויה להכיל כמיליון עולי רגל. בשנת 1967, כאשר נחוגו במקום חגיגות ההתגלות, התקיים באתר טקס רב רושם בנוכחות האפיפיור פאולוס השישי. אירוע זה העניק למקום את הגושפנקה הרשמית. פטימה הפכה להיות אחד האתרים המרכזיים לעולי הרגל הנוצריים באירופה. המון עצום, לעיתים יותר ממאה אלף איש, נאסף באתר בכל 13 לחודש בין מאי לאוקטובר. משפחות שלמות של עולי רגל מתנחלות עם סלים המלאים במזון בשטח הפתוח מסביב לאתר, ומצטופפות סביב מדורות גדולות. בבוקרו של ה-13 בחודש נערכת ברחבה תפילה מרכזית. בכל ערב נערכות תהלוכת לפידים ותפילות חגיגיות. הטכס מסתיים בהצגת חפץ קדוש בפני החולים והנכים, כדי שיסייע להם להירפא מתחלואיהם. רבים מן המאמינים המגיעים לפטימה נוהגים לזחול על ברכיהם לכל רוחבה של הכיכר, עד לאתר המציין את מקום ההתגלות. במהלך הזחילה הם נושאים תפילות ותחינות לבתולה, שתסייע להם בצרתם. סביב האתר נבנו במשך השנים האחרונות בתי מלון, פונדקים, חנויות מזכרות ומרכזי מסחר, המנצלים את התופעה ומספקים לעולי הרגל את צורכיהם. האמונה בהתגלות הבתולה הקדושה הפכה בפינה זו של אירופה שטח מרעה בכפר קטן לאחד מאתרי הפולחן והעלייה לרגל החשובים באירופה. |
התגלותה של הבתולה הקדושה לעיניהם של שלושה ילדים בפטימה שבפורטוגל הוכרה על ידי הכנסייה כמעשה נס, ומאז המוני מאמינים מגיעים לכאן כדי לזכות במחילה ובתרופה. כך הפך האחו הכפרי לאחד ממרכזי הדת הגדולים באירופה פורסם 10.1.12 |
.jpg)
הרצאת וידאו: פורטוגל
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3867
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 624
[name] => פורטוגל
[slug] => portugal
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 624
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 94
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )