עץ הג'אמון – צמחים ברפואה

משל עתיק מספר את סיפורו של קבצן זקן שבמשך כל חייו ישב בצד הדרך וקיבץ נדבות. הוא לא ניקה מעולם את מקום מושבו. לאחר מותו, כשניקו את השטח והסירו בהדרגה את הבוץ והלכלוך מהמקום עליו ישב במשך שנים כל כך רבות, הופתעו כולם לגלות אוצר. במשך כל חייו אסף הקבצן פרוטה לפרוטה כשהוא אינו ער לעובדה שכל העת ישב על אוצר יקר ערך!

המשל מלמד אותנו על בורותו של האדם ועל חוסר היכולת שלו לראות את האוצרות הרוחניים הטמונים בתוכנו. אנו שוכחים כי לא רק בתוכנו אלא גם סביבנו ישנם אוצרות נהדרים שאין אנו מודעים לקיומם.

הטבע שסביבנו, שורש הווייתנו, מזין אותנו במגוון צורות: במזון, מים ואוויר, ובאפשרותו להעניק מזור למחלות רבות. הצמחים מחזירים אלינו את אנרגיית השמש והירח שהם קולטים ומזינים אותנו ב"פראנה", האנרגיה הקוסמית. הפראנה מעניקה אנרגיה וחיות לכל תא ותא בגופנו הגשמי כמו גם לגופנו האסטרלי.

המדע יודע שנים רבות על תהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, על השימוש של הצמחים באנרגיית השמש והעברת אנרגיה ליצורים חיים הניזונים מהם. זוהי הדרך שבה צמחים הופכים את אנרגיית השמש החיצונית למקור חיים פנימי עבור יצורים חיים. הצמחים הופכים לכוח קוסמי, שליחים של הטבע, המעבירים מהקוסמוס אל מולקולת הדנ"א אנרגיה ומידע, אהבה וחמלה – מן המקרוקוסמוס אל המיקרוקוסמוס.

הסיבה לכך היא כי מה שזוהה על-ידי חוקרי הבוטניקה כחומר לא פעיל, הוא בסיס מוכר וידוע של הרפואה האיורוודית אשר זוהה והוגדר על-ידי הרישים (אנשי הרוח הקדומים) כ"אנרגיית אנזים מעודנת". אנרגיה זו מכילה את אלמנט האש המסייע לנו בעיכול, דבר חיוני ביותר לפירוק הפיטוכימיקלים. על-ידי כך הופכים הפיטוכימיקלים נגישים לגופנו באופן כה מושלם כך שבסיום העיכול הם לא מותירים רעלים בגוף.

על-פי האיורוודה, תורת הריפוי ההודית העתיקה, לקחת מהצמח רק את החומרים הפעילים משמעו לקחת את הידע הגלום בצמח, אך יחד עם זאת להשאיר את תבונתו מאחור.

עץ ה-Jamun, או Jambolan (Syzigium Cumini או Eugenia Cumini), הוא אחד מאוצרות הטבע הנהדרים הידוע לא רק בשל פירותיו העסיסיים בטעם מתוק עפיץ, אלא גם בשל סגולותיו המרפאות. עץ הג'אמון הוא צמח מקומי בהודו, בורמה, סרי לנקה ואיי אנדמן.

כשגיליתי שהוא גדל בישראל (למשל במכון ויצמן ברחובות, בסמוך לגינת דובנוב בתל אביב ובמקומות אחרים) הופתעתי למצוא עד כמה אין מודעים בארץ לאוצר זה של הטבע.

על-פי עדויות, הצמח הובא לישראל בסביבות שנת 1940. הוא גדל כאן בקלות ונחשב לעץ נוי, אך דבר לא נודע לישראלים על פירותיו הטעימים ועל סגולותיו הפלאיות בריפוי.

אנסה למלא מעט מן הידע החסר בארץ לגבי תכונותיו וסגולותיו המיוחדות של העץ שנותר אנונימי בנוף המקומי.

ראשית מדובר בעץ גבוה. הג'אמון ידוע בצמיחתו המהירה כאשר בהודו גובהו מגיע עד ל-100 מטרים אולם בישראל הוא מסתפק בגובה של 40-50 מטרים.

בתת היבשת ההודית עץ הג'אמון נמצא בשימוש כצמח מרפא זה אלפי שנים והוא מתועד היטב בספרות הפרמקולוגית האיורוודית. כעת מושך העץ תשומת לב מחודשת אצל המדענים בשל השפעתו על הורדת רמות הסוכר בדם.

אגב, הממתק ההודי המפורסם גולאב ג'אמון קרוי על שמו של פרי עץ הג'אמון בעל הטעם הנפלא (למרות שכלל אינו מכיל את הפרי).

ניסוי רפואי שנערך על-ידי מכון המחקר המרכזי לרפואה איורוודית בהודו, כלל כ-80 חולי סכרת שאינם מטופלים באינסולין. במשך שלושה חודשים קיבלו החולים 12 גרם של אבקת זרעי ג'אמון ליום בחלוקה לשלוש מנות יומיות. במהלך הניסוי ובסיומו נצפתה הקלה משמעותית בתסמיני המחלה, אובחנה התייצבות של רמת הסוכר בדם, ולא נראו כל תופעות לוואי.

מחקרים נוספים הראו כי חולי סכרת (שאינם תלויי אינסולין) אשר אינם מגיבים טוב לתרופות קונבנציונליות יכולים להיעזר באבקת זרעי הג'אמון בשילוב עם התרופות.

מחקרים קליניים מוכיחים כי מלבד ההשפעות הפיסיולוגיות שיש לעץ הג'אמון על גוף האדם יש לו השפעות חיוביות מאוד על הנפש ועל המצב הרגשי. השימוש בג'אמון מאזן את מערכת העצבים המרכזית ופועל עליה ישירות, מרגיע היפראקטיביות, התפרצויות רגשיות, אגרסיות, מאזן את חום הגוף (במקרה של היפותרמיה), משמש כמשכך כאבים ועוזר להרגעת השרירים.

בראייה הוליסטית יותר אפשר לומר כי פעולות רפואיות אלו של עץ הג'אמון מבטאות את החמלה והאהבה שהטבע מעניק לנו כפי שבאות לידי ביטוי דרך עולם הצומח.

על-פי האיורוודה, מזון הוא התרופה הטובה ביותר! בהתאם לגישה זו רוב התרופות האיורוודיות מופקות מצמחים והן משמשות במגוון צורות: תה, מרק, סלט, ריבה, חומץ, יין וכן הלאה. ברפואה האיורוודית לעיתים אנו משתמשים בצמח בודד ולעיתים משלבים מספר צמחים לכדי תרכובת מרפאת אחת. הרוקחות האיורוודית עשירה ביותר והיא נשענת על ידע עצום ורב של אלפי צמחים המצויים בשימוש כמרפא.

נקודה אחרונה שחשוב להזכיר בקצרה היא שבהכנת התרופות האיורוודיות ישנה הקפדה לא רק על שמירת איכותו הטבעית של הצמח, אלא גם על העצמת סגולותיו הרפואיות בשילוב עם צמחים נוספים, אולם זהו נושא רחב בפני עצמו.

פרחי העץ קטנים בצבע לבן ורדרד וצורתם כשל משפך. ריחם מתוק ופריחתם נמשכת ממרץ עד מאי. הפרחים מלאים בצוף וסביב העץ ניתן להבחין בנחילי דבורים.

שימוש: הצוף משמש ליצירת דבש איכותי והוא יעיל לגידול דבורים.

גודל הפרי כזית גדול, בתחילה צבעו ירוק, במשך הזמן הוא הופך סגול, ולבסוף, כאשר הוא בשל, צבעו שחור. הפרי הבשל עסיסי מאוד ובעל טעם מתוק עפיץ.

שימוש רפואי: מרגיע כאבי בטן, משתן, יעיל לטיפול בשלשול (בעיקר מררתי).