עפים על המים

קסמו של הקייטסרפינג, מספרים העוסקים בתחום, הוא בשילוב אלמנטים מענפי ספורט אחרים כגון גלישת גלים, סנובורד, וייקבורד, אשר הופכים אותו למעניין ומלהיב יותר. גודל עפיפון ממוצע עומד על 12 מר', והוא מותאם על פי עוצמת הרוח, גודל הגלשן ורמת הגולש. לדברי חגית עוז, אלופת הארץ לשעבר בקייטסרפינג, למרות שהקייטסרפינג לא נחשב לספורט קשה ולא מצריך לימודים מתמשכים, כל גולש מתחיל חייב לעשות קורס בסיסי בכדי להימנע מסיכונים מיותרים. "מדובר בספורט מסוכן, ומי שלא לומד בבית ספר מסודר, רוב הסיכויים שיקרה לו משהו. מה גם שאפשר לפצוע אחרים. חייבים ללמוד ולהבין איך לתפעל את הציוד ולשלוט בעפיפון ובגלשן. בייחוד כשהרוב לא באים מרקע קודם של גלישה. אי אפשר סתם לעשות קפיצות באוויר".

בקורס קייטסרפינג בסיסי, שמתפרש בממוצע על פני 8 שעות לימוד, לומדים טכניקות שימוש בעפיפונים שונים, הפעלה ותחזוקה של ציוד, גרירת הגוף במים עם הרוח, חילוץ עצמי ואמצעי זהירות ותיאוריה. הקורסים מתחלקים למספר מסלולים, קורס בסיסי בן 6 שעות למתחילים, קורס בן 8- 10 שעות למתקדמים, ומפגש היכרות בודד. הלימודים נעשים במסגרת אישית. כמעט כל בית ספר לגלישה מציע גם קורס לקייטסרפינג. "רוב העניין טמון בתרגול לבד. העניין בקורס הוא לתת לתלמידים מה שצריך בכדי להגיע לרמה שתאפשר להתאמן לבד בלי לסכן עצמך או אחרים", מוסיף ציטיאט, "יש כמובן גם פן תחרותי, עם מספר תחרויות בארץ, ואפילו כמה גולשים ברמה בינלאומית, אבל הרוב מתעסקים בספורט כתחביב".

גורם נוסף להצלחתו של הענף בארץ, מציינת עוז, הוא מזג האוויר הנוח שמאפשר גלישה במשך רוב השנה. "ישראל מאוד מתאימה לספורט הזה, יש המון חופים, ורוח במשך רוב השנה. גולשים גם בחורף. בקיץ אין רוחות, אז נוסעים לכנרת. אפשר להשאיר את כל הציוד בתא המטען של המכונית וקניית ציוד חדש אינה יקרה במיוחד."

חופי הגלישה הפופולריים הם בהרצליה, בחוף פולג, בזכרון יעקב, חוף הדולפינריום וחופי הכנרת. הלהיט הבא בתחום, מוסיפה עוז, הוא שילוב של קייטסרפינג וגלישת גלים. "התחום מתפתח מאוד בעולם. זו חוויה מדהימה. אומר לרכב על הגל בעזרת כוח של מצנח, וגולש לא יצטרך לחתור כדי לעבור את הגלים".

עכשיו רק נותר להרים את הכפפה ולהיענות לדרישת גלשני הקייט, ולהקים עמותה שתייצג את גולשי הקייטסרפינג בארץ, בדומה לגולשים אחרים.