עמק הלוט המערבי, דרום מערב צרפת

עמק הלוט בדרום מערב-צרפת הוא אחד האזורים היפים ביותר בצרפת, ויחסית אינו מוכר בקרב תיירים ישראלים. דווקא כדאי להכיר: נוף מרהיב, היסטוריה מעניינת, כפרים קטנים וערים ימי-ביניימיות לאורך נהר הלוט. האיזור מתחלק באופן נוח לשני חלקים: יופיו של הטבע מרוכז בגזרה המזרחית של העמק (ממזרח לעיר קאהור, שעוד ידובר בה להלן) ואילו עיקרו של אזור-היין נמצא בחלקו המערבי של הלוט, בו נעסוק בכתבה זו .

טירה, מסעדה ורוחות רפאים
המסלול שאנחנו מתווים כאן (ולא מוכרחים, כמובן, לאמץ את כולו) הסתיים בעיר קאהור. לא רחוק ממנה ניצבת טירה, שאטו דה מרקואס, שהוסבה למלון יוקרתי ובו מסעדה מצוינת. שאטו דה מרקואס מתנשא מעל לעמק סיראק (Cieurac), ונשקף במלוא הדרו משמאל לכביש D911 בואכה קאהור.

בתקופה הרומית היה כאן מקדש, שראשוני הנוצרים באזור הרסו, ובנו במקומו כנסייה. במאה ה-7 בוצרה הכנסייה והוסבה לטירה. ב-1212 נבנתה שם טירה חדשה שנועדה להגן על קאהור. במהלך המלחמות השונות היא נכבשה, הוחרבה והועלתה באש. במאה ה-18 שוקם המבנה כדי שישמש בית נופש להגמונים. בהמשך החליף המקום כמה ידיים, עד שבמאה העשרים עברה שיפוץ מהמסד עד הטפחות, נכרתה בה בריכה והותקנה מעלית דיסקרטית בתוך הקיר העבה להחריד.

ב-1983 רכש אותו הבעלים הנוכחי. הוא שיקם את תפארת העבר – הפעם בהשגחת מִנהל המונומנטים ההיסטוריים – ועשה את מרקואס ראוי לרשת רלה-א-שאטו היוקרתית, שחברים בה רק מלונות עילית, מלונות בוטיק בעלי אופי ייחודי. המיית הנחל שלמטה, לרגלי הצוק, עולה אל החדרים. בלילה, תריס וחלון מגנים מפניה, אם צריך. עם שחר, הנוף הרחב נחלץ אט-אט מערפילי הזריחה, וזה יפה.

חלק מחדרי מרקואס יוצאים מן הכלל: למשל, קירות בעובי שלושה מטרים – מה שמונע את האפשרות להתקין מערכת מיזוג אוויר דיסקרטית, שלא תפגום בהוד הפיאודלי. בחדר ההגמון, שְעון-שמש עשוי ברונזה שקוע ברצפה והמיטה הענקית היא מעץ זהוב. במיטה זו לן דה גול, הרבה לפנַי. המרשים ביותר הוא חדר עגול בראש צריח. הוא מוקף בשביל הזקיפים שבראש החומה, הפורס נוף של 360 מעלות. החדר מבטיח רוחות רפאים: לוחצים על מתג ליד המיטה כדי להדליק את האור, והנה זזה לפתע דלת שמוסווית בשטיח המכסה את התקרה, וחושפת את כל מבנה העץ התומך בגג הצריח ובטראסה של גג המבצר. מדהים!

מה נאכל ואיפה נישן
המטבח במרקואס שם דגש על מוצרי העונה והאזור, והוא בהחלט מקורי ולא-רע. ארוחה
55-100 אירו, סגור מנובמבר עד פסחא. כשפתוח, המסעדה סגורה בימי ב', וכן ג'-ה' צהריים. במלון יש 22 חדרים, 160-260 אירו, ו-8 דירות: 270-400 אירו. בארמון פועל גם יקב בשם מרקואס, והמלון אפוף ניחוחות היין. אפשר לבקר במרתפים ולטעום. טל: 0565200001 פקס: 0565200572

עוד במרקואס, מלון Le Mas Azemar, חווה עתיקה שהוסבה למלון-אורחים קטן, רק 6 חדרים, רומאנטי, מפנק ומעוצב בטעם רב. בערב, סביב שולחן אחד, מגישים ארוחות של מטבח אזורי, טובות וזולות יחסית (חדר 70-90 אירו. חובה להזמין מראש. טל: 0565309685). מציאה!

המלצות לסיור יין וגסטרונומיה
כאמור, הטיול בעמק הלוט מערבה הוא סיור יין. האזור נאה, אך אין לאורך הדרך שום דבר מדהים בנוסח סן-סירק-לאפופי, הזכור לטוב מחלקו המזרחי של העמק. הנה כמה המלצות לסיור יין וגסטרונומיה (לא רק!) בצירוף שמותיהם של כמה מהיקבים הטובים ביותר (ממזרח למערב): בעיירה לוזש (Luzech) העתיקה והנאה, 18 ק"מ ממערב לקאהור, מוזיאון ארכיאולוגי (Musee Armand Vire) ויקב לה קרואזי Les) Croizilles).
בפרסאק (Prayssac), שבו 17 יקבים, שאטו לה ריגאלה (Les Rigalets) – יינות משתי סדרות, קנטסאנס הראשית, ופרסטיז' המשנית.

בסן-מדאר-קאטוס (Saint-Medard-Catus), 20 ק"מ מערבה לקאהור, מסעדה טובה מאוד, לה ז'נדרו (Le Gindreau ) , המקדשת את המטבח האזורי המצוין – היא הטובה ביותר בכל עמק הלוט וגם הרבה מעבר לו (ארוחה 40-110 אירו. טל: 0565362227). בעיירה
פואי ל'אווק (Puy l'Eveque) , שבה 18 יקבים, יותר מבכל כפר-יין אחר בקאהור, מתבלט יקב טריגדינה (Triguedina) בעיקר בזכות יינות פרנס פרובוס (Prince Probus). טל: 0565213081. בפואי שוק בשלישי ושבת, ומסעדה סבירה, Cote Lot, שיחד עם בראסרי לא-רע, נמצאת במלון Bellevue (ארוחה 40-60 אירו. ארוחה בבראסרי כ-20 אירו. 11 חדרים 65-90 אירו. טל: 0565360660 ).

בכפר ויר-סיר-לוט (Vire-sur-Lot), כמעט בקצה המערבי של האפלאסיון, ובו 13 יקבים, שוכן היקב הטוב ביותר בקאהור: לה סדר (Le Cedre), הארז, בעיקר סדרת Prestige שלו. לברר תנאי ביקור בטל: 0565365387. בסוטוראק (Soturac) המערבית יותר מתבלט שאטו לאמארטין (Lamartine). טל: 0565365414. מצפון לסוטוראק, ארמון בונאגיל (Bonaguil) המדהים, טירה ביניימית מבוצרת להפליא ששרדה את כל המלחמות ומזדקרת לה בלב היערות מעל לכפר. פתוח פברואר-נובמבר בשעות משתנות. לברר בטל: 0553495969.

התנחלויות נוסח ימי הביניים
אחד המאפיינים של האיזור הוא שרשרת של ישובים מעניינים, מסוג המכונה
באסטיד (Bastide). בדרום-מערב צרפת, המונח מסמן "התנחלות" ימי-ביניימית, ובעצם מעוז: יישוב עירוני מבוצר, שהקים האציל ששלט בשטח למען שתי מטרות: לפתֵח כלכלית את האזור סביב היישוב, ולהגן עליו באמצעות חיל-מצב קבוע. הקמת כמה באסטיד באזור אחד, איפשרה "לרשת" אותו ולשלוט בו ביד רמה.

החלו במלאכה באמצע המאה ה-13 מלכי אנגליה, ששלטו בדרום-מערב 300 שנה, ומנגד הציבו מלכי צרפת ואציליהם מאחזים משלהם, אלה מול אלה, כמו חיילים בשחמט. היישובים המבוצרים מילאו תפקיד חשוב במלחמת מאה-השנים, שהחלה ונסתיימה במקומות סמוכים זה לזה, בחבלי ברז'ראק וסנט-אמיליון.

ממערב לפומל (Fumel) יש כמה באסטידים מהמאה ה-13 – כמו מונפלאנקן
(Montflanquin), או פן-ד'אז'נה (Penne-d'Agenais), כפר ביניימי יפה החולש על הלוט, ובו מסעדה סבירה ומעלה, La Maison de la Place.

בעיקר כדאי להגיע עד וילנב-סיר-לוט (Villeneuve-sur-Lot), באסטיד צרפתי על גדת הלוט מ-1251, מהגדולים והחזקים בבאסטידים בכל דרום-מערב. ביציאה מווילנב דרומה, ב-Pujols, מסעדת La Toque Blanche, מטבח טוב, נוף ייחודי ומחירים בהתאם לאיכות (ארוחה 30-75 אירו. טל: 0553490030). וילנב היא בירת השזיף שמייצרים ממנו את הפרונו ד'אזן ( Pruneau d'Agen), השזיף המיובש שעליו תהילתה של העיר הסמוכה אז'ן זה מאות בשנים. הממתק המזין משמש הן בקינוחים והן בתבשילי בשר, וסגולתו הנוספת היא בהתרת מעיים פקוקים.

וכדי שלא תחשבו חלילה שלעמק הלוט אין איזה ייחוד תרבותי משמעותי – כמו תחרות שריקת הרועה בחבל הבאסקים, או תהלוכת המסיכות והמַפּוּחים לביעור הרע בצפון פריגור – גונב לאוזני שבאחד הכפרים שממערב לווילנב-סיר-לוט, סנט–ליבראד (Sainte-Livrade) שמו, מתקיימת מדי שנה באוגוסט, אליפות העולם של יורקי גלעין השזיף!

הקפלה הסיסטינית של המערות
מעט מצפון לעמק הלוט, בין פיז'אק לקאהור, זורם בעמק צר נהר הסלה (Cele), שמימיו מהירים, מתפתלת הדרך בין צוקי גיר תלולים עטורי-צמחייה לבין הנהר. מתחילים
בקאבררה (Cabrerets), כפר עתיק ובו ארמון ושרידים של ארמון נוסף, ונוסעים במעלה הסלה. גם כאן יש אתרים פרהיסטוריים, וכמו בכל רחבי האזור – תזכורות לנוכחות אנגלית מבוצרת בימי-הביניים.

על הנהר יש טחנות-מים, מפלים, מעיינות, כפרים נושנים שבתיהם צמודים לצוק, והם כה נטמעים ברקע עד שאינך יודע היכן מסתיימת האבן הבנויה ומתחילה האבן הטבעית. "עמק גן העדן", כך כונה בעבר חלקו זה של עמק הסלה, ובצדק: זו אחת הפינות הקסומות והצנועות ביותר שאני מכיר בצרפת.

גולת הכותרת של עמק הסלה הן מערות פש-מרל (Pech-Merle) המדהימות, ששימשו לפני 20,000 שנה מסתור לאדם הקדמון, והתגלו רק במאה שעברה. מדובר למעשה במבוך תת-קרקעי טבעי, מקושט בציורים מרהיבים וצבעוניים מהתקופה הפרהיסטורית. יופיים של הציורים (והעובדה שרבים מהםם צוירו על התקרה והקירות בעזרת פיגומים פרהיסטוריים) העניקו למערות את הכינוי "הקאפלה הסיסטינית של האדם הקדמון". המערות ענקיות, מסועפות, ומהוות שילוב יוצא-דופן של אמנות פרהיסטורית – בעיקר ציור – עם אמנות הסלע – הגבישים והנטיפים שיצר הטבע.

המערות הללו הן בנות הדוד המפורסמות פחות של מערת לאסקו (Lascaux) , שנמצאות לא רחוק משם, בחבל הדורדון. בניגוד למערת לאסקו, שם אין אפשרות לראות את הציורים המקוריים אלא שיחזור (גם אם מדוקדק ביותר), בפש-מרל ניתן לראות את הדבר האמיתי. פתוח סוף מארס-ראשית נובמבר בשעות משתנות (בחורף חודרים מי הגשמים וממלאים חלקים מהמערה). ביולי-אוגסט מומלץ להזמין מקום מראש, עקב הביקוש הגדול. ביוני ובספטמבר עמוס פחות. בכל מקרה כדאי לברר בטל': 0565312705.

אחרי פש-מרל מזרחה שוכן קוזאל (Cuzals) , אקו-מוזיאון, האוצֵר ומשחזר את פעילויות העבר המסורתיות ואת חיי הכפר בחבל קרסי. פתוח אפריל-אוקטובר במועדים משתנים. ובהמשך, כמה כפרים לא-נודעים במיוחד, תלויים על מצוקים. כך מגיעים לפיז'אק, ומתחילים בטיול לאורך הלוט. השילוב מאפשר לצאת מהעיר קאהור, לשוב אליה ולנסוע מערבה בואכה בורדו, או חבל הבאסקים.