עמק הלוט המזרחי, דרום מערב צרפת

חומות סלע תלולות, כפרים תלויים על צלע הר, נהר מתפתל ומִצפורים המשקיפים על נוף עוצר נשימה – ברוכים הבאים לעמק הלוט, בדרום מערב צרפת, אחד האזורים המרהיבים בצרפת כולה, שנמצא בין חבל אקוויטניה, דורדון ופריגור. הלוט הוא נהר צנוע, הזורם ממזרח למערב, ואורכו 480 ק"מ. הוא יכול היה לזרום לו בנחת ובלי לעורר תשומת לב מיוחדת, אילולי נגזר על מסלולו לעבור בגזרה של סלעי גיר, מה שהכריח אותו לכרות לו בתוכם ערוץ עמוק וצר, המזמן קניונים מרהיבים ונופים יפהפיים.

הלאה מהקניונים, כשהלוט מתנהל לו בנינוחות מערבה, משמש הנהר צירו של אזור יין נחשב, יין קאהור (Cahors). וכשרווינו מהיין, מצפים לנו בהמשך כמה יישובים מעניינים, מסוג המכונה באסטיד (Bastide). זהו מונח ימי-ביניימי ל"התנחלות", ובעצם מעוז: יישוב עירוני מבוצר, שהקים האציל ששלט בשטח, כדי לפתֵח כלכלית את האזור סביב היישוב, ולהגן עליו באמצעות חיל-מצב קבוע. לא פעם צמחה סביב הבאסטיד עיר שלמה יש מאין.

יופיו של הטבע מרוכז בגזרה המזרחית של העמק (ממזרח לעיר קאהור, שעוד ידובר בה להלן) ואילו עיקרו של אזור-היין נמצא בחלקו המערבי של הלוט. כמעט ואין טעם לחפש יין בחלק המזרחי, שעיקרו נופים, אך אין בו יקבים מובילים, ובאותה מידה, מיותר לנסוע מערבה מקאהור לאורך הלוט בחיפוש חוויות תיירותיות מרתקות – כמעט הכול סובב שם סביב היין. לכן אנו מחלקים את הכתבה הגדולה על עמק הלוט לשתי כתבות משנה, אחת מוקדשת לחלק המזרחי והשנייה למערבי.

הצעה למסלול
הסיור שערכתי ושאני מתווה מתחיל בעיר פיז'אק, שבעה ק"מ צפונה מעמק הלוט, ומסתיים בווילנב-סיר-לוט, שמצפון לעיר Agen שעל נהר הגארון. לפיז'אק (Figeac) הקטנה, שיש לה שתי מורשות מעניינות: עיר הגמונים ימי-ביניימית, וגם עיר הולדתו של חוקר מצרים ומפענח כתב החרטומים, ז'אן-פראנסואה שאמפוליון.

יש בעיירה רובע עתיק ומעניין, ושם – בין סמטאות עתיקות מאוכלסות בבתים שמורים היטב, כנסיות וקאפלות – תגלו בין היתר את אוטל דה לה מונה (Monnaie), מִטבָּעה מהמאה ה-13 ומוזיאון ארכיאולוגי והיסטורי מקומי. (פתוח כל השנה במועדים משתנים). כדאי לבקר גם במוזיאון שאמפוליון, השוכן בביתו של הגאון שפיענח את כתב החרטומים המצרי, ומת בדמי ימיו (1790-1831). המוזיאון ומציג את קורות חייו ופועלו, וכן ממצאים מעניינים מן החפירות במצרים. (פתוח כל השנה במועדים משתנים. לברר בטל: 0565503108).

בריצוף הכיכר הסמוכה, שוחזרה אבן רוזטה הנקראת כך על שמה של העיר במצרים שבה נמצאה – האבן שחרותות עליה כתובת בכתב החרטומים וכתובת זהה ביוונית, והיא המסמך העתיק שאיפשר לשאמפוליון לפענח את כתב החרטומים.

פיז'אק – מה נאכל ואיפה נישן
בפיז'אק כמה מסעדות סבירות, כמו La Cuisine du Marche, הזולה למדי, וכן La Dinee du Viguier, במלון הפאר Chateau du Viguier du Roy, השוכן בבית מימי הביניים (ארוחה 35-70 אירו. 16 חדרים 140-230 אירו. דירות החל מ-240 אירו. טל: 0565349308). (שוק בשבת. יריד בשבת השנייה והאחרונה בכל חודש.)

סן-סירק-לאפופי – מבצר תלוי על צוק
מפיז'אק נוסעים לכפר המבוצר קאפדנאק (Capdenac), יישוב עתיק עתיר-מזרקות, מתחברים לעמק הלוט ונוסעים בו מערבה. מדרום לנהר, בין קאז'אר לסנבייר, מרוכז גידול הזעפרן האזורי . בסנבייר (Cenevieres), ארמון ביניימי-רנסאנסי החולש על העמק. אם מבקרים בו בהדרכת הבעלים, כך סיפרו לי חברים, הביקור מעניין ובעיקר משעשע. פתוח אפריל-אוקטובר. לתאם בטל: 0565312733.

סן-סירק-לאפופי (Saint-Cirq-Lapopie), הוא גולת הכותרת של עמק הלוט. סן-סירק
(או סן-סיר) תלוי על צוק כ-100 מטרים מעל לנהר. הנוף מדהים – בעיקר כשנקודת המבט משרידי הטירה. גם פנים הכפר יפה ובעל ערך אדריכלי: סמטאות ימי-ביניימיות, כנסייה מבוצרת מהמאה ה-16, בתי-עץ ובתי-אבן עתיקים, חנויות קטנות, מפל של גגות רעפים חומים. אומני הכפר מתמחים בייצור ברזים של חביות יין.

ביישוב, המכנה עצמו הבירה העולמית של הסוריאליזם, חיים אמנים רבים (המשורר הסוריאליסט אנדרה ברטון אמר עליו: "חדלתי לשאוף לעצמי במקום אחר"). בארמון לה גארדט מוצג האוסף הפרטי של אספן בשם ריניו (Rignault). הנוף משם יפה מאוד. סן-סירק היא גם עיירת נמל היסטורית, ואפשר לצאת משם לשיט בנהר הלוט.

קאהור, עיר קטנה ומחמדים בה הרבה
קאהור (Cahors) היא עיר עתיקה השוכנת על חצי-אי בעיקול כמעט טַבַּעתי בנהר הלוט. לפני 2000 שנה היה שמה דיבוֹנה קאדוקורום, שם הכורך את השורש Divin, אלוהי – מן הסתם זכר לעיר קדושה שקמה סביב המעיין המקודש דיבונה (Divona). היום זהו מעיין שארטרה
(Fontaine des Chartreux), הנובע מעט הלאה מגשר ואלאנטרה, על הגדה שמנגד לעיר: הוא מקור מי השתייה שלה, וגם מוצאו של נהר תת-קרקעי.

במאה ה-7 הוקף חלקו המזרחי של חצי-האי בחומה בצורה, ובחסותה התפתחה העיר הביניימית סביב הקתדרלה סנט-אטיין, כנסייה דמוית מבצר שנבנתה מהמאה ה-11 ועד ה-17. היא החלה כמבנה רומאני – שרדה ממנו הכניסה הצפונית שתגליפיה יוצאי-דופן – ועליו נוספו חלקים מרשימים בסגנון גותי, רנסאנסי ועוד.

לשיא גדולתה נסקה קאהור במאה ה-13, כמרכז סחר וכספים, בזכות בנקאים לומבארדים שהשתקעו בה והיווסדה של כת סוחרים בינלאומיים. הפאר דאז בא לידי ביטוי בחזיתות הבתים במה שהיום הוא רחוב נאסיונאל. בראשית המאה ה-14 זכתה קאהור שאחד מבניה נבחר לאפיפיור בשם יוחנן ה-22. הוא שיסד בעיר אוניברסיטה והשיק תוכנית גדולה לפיתוח הנהר (סכרים, מעברים, טחנות ובעיקר גשר ואלאנטרה) – שהקנתה עוד תנופה לעיר.

מה עושה שם פסל השטן?
באמצע המאה ה-14 הוכפלה מִכסת הביצורים. אז שירתו את קאהור שלושה גשרים, שניים מהם מבוצרים. גשר ואלאנטרה (Pont Valentré), ששרד, ועבר ב-2002 שיפוץ מקיף, הוא סמל העיר. הגשר הוא מופת של אדריכלות הֲגָנתית ביניימית: מבנה עתיר קשתות וצריחים, שבנייתו התנהלה כה בעצלתיים (כ-70 שנה!) עד שהמהנדס – כך מספרת האגדה – כרת ברית עם השטן: הלה יעזור לו בכל אשר יבקש, ובתמורה יקבל את נפשו. לפני תום העבודות ביקש האיש מן השטן שיביא לו מים בנָפָה. השטן נכשל במשימה, והאדם גאל את נפשו. אך שטן נקם, ומדי לילה עקר את האבן האחרונה שהניחו הפועלים ביום הקודם. כששופץ הגשר לראשונה ב-1879, אחרי חמש מאות שנות קיום, פיסלוּ שטן קטן בראש הצריח המרכזי.

ימי-הביניים והרנסאנס הותירו ארמונות ובתים יפים לרוב – הארכיטקטורה הרנסאנסית באה לידי ביטוי במוטיב עיטורִי של ענפים וורדים המקשטים דלתות, חזיתות, אָחים ועוד. האמנות הבארוקית מיוצגת אף היא בכניסות לבתים. במאה ה-19 התפתחה העיר המודרנית מערבה והשלימה את עיור חצי-האי. בהמשך, הוכשרו רציפים וטיילות לאורך הנהר. סיור רגלי בין הגדה המזרחית לבולוואר גאמבטה ברובע צר וארוך – שהקתדרלה ושכונת לה דוראד במרכזו – מאפשר צלילה לאווירת העבר בזכות הסמטאות, הכיכרות הקטנות, הבתים היפים ושרידי הביצורים (שלטים כחולים מציינים את האתרים הסמוכים למקום הימצאכם ומקלים על הטיול).

אפשר לבקר בבית אנרי ה-4 (Maison Henri IV) המכונה גם בית רואלדס (Roaldes) – המכיל אוסף ריהוט מהרנסאנס והלאה. פתוח מפסחא עד אמצע ספטמבר ושבוע ראשון בנובמבר במועדים משתנים. לברר בטל: 0565350435. ליד הכיכר, מוזיאון הרזיסטאנס, המציג את תנועת ההתנגדות במחוז, הכיבוש והגירוש למחנות, ואת מסכת הגבורה של שחרור צרפת.

אפשר לסייר לאורך הרציפים, ומומלץ מאוד לבקר בגשר ואלאנטרה, שמעברו השני המעיין הקדוש וטחנת-קמח צפה – ארבות-נהר, שניצלו את כוח הזרם לטחינת התבואה (שוק איכרים בשבת ורביעי בבוקר – נובמבר-מארס).

קאהור – מה נאכל ואיפה נישן
לשכת התיירות של קאהור שבכיכר פראנסואה מיטראן (טל: 0565532090 – חניה גדולה בסמוך) היא זו של כל החבל – היא מספקת פרטים על אירוח כפרי, ארוחות בחוות, חוות-רכיבה וגם על פעילויות ספורט אתגרי, שיט בנהר, וכן הלאה (טל: 0565532075). על הנהר אפשר לשוט מאפריל-עד נובמבר. טיול קצר כולל מעבר סכר, וטיול ארוך המשולב עם נסיעה ברכבת תיירותית נמשך שבע שעות (פרטים בטל: 0565359888). אפשר לקחת רק את נסיעת הרכבת (שעוצרת גם בסן-סירק-לאפופי) במסלול הנופי מיוחד, שנוסע לאורך הנהר ומשקיף על הנוף מלמעלה. כדאי לבדוק את ההצעות של חברת הרכבות Quercyrail ואת ההנחות השונות שהיא מציעה.

האיזור מומלץ גם לטיולי אופניים, הליכה ברגל וטרקים. בלשכת התיירות ניתן להשיג מפות של מסלולי הליכה (Hiking Maps) ואפשר גם להירשם ל"ספארי הליכה" שמארגנות חברות שונות באיזור לקבוצות קטנות. אחת הידועות שבהן היא Walking Europe.

יש כמה מסעדות מומלצות בקאהור:
לה באלאנדר (Le Balandre) היא המסעדה הטובה בעיר. היא שוכנת במלון Terminus, שהוא הטוב בעיר (ארוחה 40-100 אירו. 22 חדרים 55-130 אירו. טל:0565533200). עוד בעיר: Au Fil des Douceurs מחיר: (20-45 אירו).

המתחרה החיצונית היא מסעדת מארקו (Marco), השוכנת במלון Claude Marco הקטנטן אשר בלאמאגדלן (Lamagdelaine), כ-10 ק"מ צפונית-מזרחית לקאהור (ארוחה 35-75 אירו. 4 חדרים ודירה 90-150 אירו. טל: 0565353064)

ומה נשתה?
העיר קאהור היא נקודת המוצא לסיור באזור היינות קאהור. ממערב לעיר, לאורך נהר הלוט וכביש D8 כמה מאות יקבים מתבססים על כרמים ששטחם הכולל מצומצם למדי, ועם זאת הם מתפצלים בין 45 יישובים – מוֶר (Vers) שמעט מזרחה לקאהור, ועד אחרי פואי-ל'אווק (Puy-L'Eveque) שבמערב – רצועה שאורכה כ-60 ק"מ, ורוחבה מצפון לדרום כ-30 ק"מ.

בקאהור מייצרים יין אדום בלבד – עז, עתיר-ניחוחות, בעל גוון כהה עמוק. זן הענבים השליט הוא המאלבק, ששמו השני קוט נואר, והמכונה כאן בכלל אוקסרואה. יין קאהור חייב להכיל לפחות 70% מהזן הזה (ולא משנה באיזה שם קוראים לו).

יינות קאהור מיועדים לשמירה ממושכת, ורק כעבור שנים של יישון הם חושפים את מלוא עידונם ומורכבותם. בצעירותו, כשהוא בשיא חוזקו וחספוסו הנעים, מלַווה יין קאהור כהלכה כבד אווז וברווז, מעדני בשר, נזידי בשר ברוטב. בזִקנתו הוא הולם מאוד כמהין, בשרים אדומים, בשר ציד עם פטריות-בר, וגבינות עיזים קשות. המחירים עדיין סבירים ברוב היקבים.