עירו של קונפוציוס בסין

סין היא גן-עדן עבור עולי-רגל. חלק נרחב מהאלים ומגיבורי האגדות בסין היו אנשים אמיתיים, וכיוון שלסין יש היסטוריה כתובה ומדוקדקת כבר כמה אלפי שנים, יודעים בדיוק היכן רבים מהם גדלו, חיו ונקברו. ואם יש דמות אחת שמתעלה על כל הדמויות בפנתיאון הסיני, הרי שזהו קונפוציוס.

המלומד הגדול קונפוציוס, או קוֹנְג-דְזֶה (Kongzi) כפי שיש לבטא את שמו, חי (כנראה) בשנים 479-551 לפנה"ס. הוא היה פילוסוף נודד שניסה, אך נכשל, למצוא משרה נוחה אצל אחד מעשרות אילי המלחמה ששלטו בתקופת המדינות הלוחמות. בהרצאותיו בעל-פה הוא ניסח את עיקרי השקפת העולם שברבות השנים הפכו לקונפוציאניזם: אחת משלוש הדתות המרכזיות בסין, והבסיס לשיטת הממשל הסיני משושלת הָאן (206 לפנה"ס – 220 לספירה) עד לתחילת המאה העשרים.

קונפוציוס נולד וחי בעיר צ'וּפוּ (Qufu) שבמחוז שַׁנְדוֹנְג (Shandong), וכאן התגוררו צאצאיו במשך יותר משבעים דורות אחריו, עד שהם ברחו לטייוואן במלחמת האזרחים בין הקומוניסטים ללאומנים באמצע המאה העשרים. היום העיר העתיקה של צ'ופו היא עיר תיירות מוקפת חומה. המקומיים עוברים דרך השערים בחומות כדי לקנות בגדים, להסתפר ולאכול בשוק הלילה; התיירים באים כדי לבקר ב"שלושת הקונגים": מקדש קונפוציוס, אחוזת קונפוציוס, ובית הקברות של משפחת קונג.

כמעט בכל עיר בסין יש לפחות מקדש אחד לקונפוציוס, אליו מגיעים בעיקר כדי להתפלל להצלחה בלימודים. ציפינו, אם כן, שהמקדש בצ'ופו יהיה הגדול והשוקק מכולם. בפועל, נראה שהוא משמש בעיקר כיעד תיירותי. מעטים התיירים שמקטירים כאן לקונפוציוס, ורובם מעדיפים להצטלם ליד פסלו של המלומד הגדול וברחבה בה, תחת עצי המשמש, הוא הרצה לתלמידיו.

רוב התיירים הסינים נעצרים בהיכל של קונפוציוס. אנחנו המשכנו הלאה וגילינו שני אתרים בתוך המקדש שמצדיקים את חשיבותו ומרכזיותו. הראשון הוא קיר, לא גדול במיוחד, בו החביא נכדו של קונפוציוס את כתביו מקלגסיו של הקיסר צִ'ין שִׁיחוּאַנְג (Qin Shi Huang), שפקד לשרוף את כל ספרי ההגות בממלכה. הספרים שהוחבאו בקיר ניצלו ומחשבתו של קונפוציוס שרדה עד היום.

האתר השני הוא בית המטבחיים של המקדש (Holy Kitchen). כאן, בשלושה צריפים קטנים, נהגו לשחוט ולהתקין קורבנות עבור טקסים שונים. היום שוכנת בתוך הצריפים אסופה של סטלות (מצבות אבן) עם תבליטים וציורים מתקופת הָאן. הצריפים נעולים, אך אפשר לראות את התבליטים, שהשתמרו בצורה יוצאת דופן, דרך החלונות.

אחוזת קונפוציוס מרתקת את התיירים הסינים, אך אין בה עניין רב עבור התייר המערבי. זו אחוזה קלאסית שבנויה בסגנון של חצר-בתוך-חצר, אך היא מאוכלסת בעיקר בחנויות חטיפים ומזכרות.

בית הקברות של משפחת קונג, ששוכן כקילומטר צפונית לחומות, מעניין הרבה יותר. כאן, בתוך יער שהוכרז כשמורת טבע לאומית, נקברים צאצאיו של קונפוציוס כבר יותר משבעים דורות. קרוב לכניסה לבית הקברות נמצאים קבריהם של נכדו ובנו של קונפוציוס. למרות שלא ידוע היכן קונפוציוס עצמו קבור, הוקמה גם מצבה לזכרו ותיירים רבים משתחווים ומתפללים לפניה. התיירים הסינים מסתפקים בנסיעה קצרה בזוטובוס למצבתו של קונפוציוס, אבל אנחנו ממליצים לקחת את אחד מעשרות השבילים הקטנים שמתפתלים בתוך היער בין העצים והמצבות. מעטים בתי הקברות בעולם שמשרים על המבקר שלווה עמוקה כמו בית הקברות של קונפוציוס.

מעבר לשלושת הקונגים, אין הרבה מה לעשות בצ'ופו. אפשר לטייל על חלק מהחומה ולהשקיף על העיר העתיקה, ואפשר לאכול שיפודים ופיתות בשוק הלילה שמתמתח ומתעורר סביבות חמש אחר-הצהריים. תיירים טובים גם יקנו ויעצבו לעמם חותמת אבן באחד מעשרות הדוכנים שמבטיחים להכין את החותמת ב-3, 5 או 6 דקות. בפועל נמשך התהליך כחצי שעה, אבל האיכות טובה ויש סיכוי טוב שלחורט יקראו קונג.

למי שנשאר זמן פנוי, מומלץ לנסוע לעיירה ג'וֹצֶ'נְג (Zoucheng) שמרוחקת כארבעים דקות באוטובוס. כאן חי ונקבר מנציוס (Menzius, או Mingzi), הפילוסוף השני בחשיבותו אחרי קונפוציוס, שהאמין שטבע האדם טוב מיסודו. המקדש לזכרו ואחוזתו צמודים זה לזה, וזקוקים לשיפוץ מסיבי ודחוף. התיירים המעטים שמגיעים לבקר כאן מלמדים אותנו לקח חשוב: לא טוב להיות מספר שתיים.