תפריט עמוד

עין לבן: מסלול התרעננות

שתפו:
• עונה מומלצת: כל השנה.

• התאמת המסלול: לכל המשפחה.

• קושי המסלול: בינוני, יש ירידה תלולה.

• אורך המסלול: כשני קילומטרים.

• משך המסלול: כשעה וחצי.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, מבואות ירושלים.

• הגעה מהמרכז: נוסעים בכביש מס' 1 (ירושלים-תל אביב) עד למחלף הראל. במחלף הראל פונים ימינה עד לצומת הסטף. מצומת הסטף ממשיכים שמאלה לעבר עין כרם. בצומת הבאה, שגם בה כיכר, פונים ימינה וכעבור פחות מקילומטר שמאלה לעבר בית חולים הדסה עין כרם. חולפים על פני בית החולים ממשיכים

הערה: הדרך הנוחה יותר להגעה היא מגן החיות התנכ"י

• המסלול אינו מעגלי, יש צורך בהקפצת רכבים. מנקודת ההתחלה יש להמשיך הלאה לעבר ירושלים, לפנות ימינה בצומת המפלצת לעבר קניון מלחה. ברחוב חיים קוריץ (הפנייה לשכונת מלחה וגן החיות התנ"כי) פונים ימינה וממשיכים עד קצה הרחוב (המתעקל חזק מערבה). בסופו דרך עפר מסומנת כחול. אפשר לרדת מעט בדרך העפר ולחנות בנקודה בה הוא מתרחב – זו נקודת הסיום.

מצומת אורה בה נחנה יוצא שביל במורד המדרון. השביל אומנם לא מסומן במפות, אך הוא ברור מאוד בשטח ונמשך לאורך שלוחה, במקביל לגאיון הקטן. בנקודה בה נפתח הנוף נוכל לראות משמאלנו את שכונת עיר גנים ומעבר לה את השכונה הדרומית ביותר בירושלים – גילה. מתחתנו נראה קטע מערוצו הרחב של נחל רפאים, שלאורכו עוברת מסילת הברזל לירושלים. מעבר לערוץ, מגדתו הדרומית והלאה, השטח נמצא מעבר לקו הירוק. מדרום לשכונת גילה נשקפת פסגה גבוהה מיוערת ברומה ועליה גם כמה אנטנות. זוהי פסגת הר גילה, הגבוהה ביותר באזור.

על הנקבות והבריכות נכתב בשיר השירים

מעט מערבית להר גילה ניכרים בתי כפר ערבי – זהו הכפר הערבי וולאגה, שבמפות שמו כלל אינו מופיע. במורד ערוץ נחל רפאים נראה הכפר בתיר, התלוי על המדרון מעל הערוץ. במורד השלוחה נבחין בכתם ירק בולט שבו תאנים ועצי אגוז הניכרים בעלווה הירוקה והרעננה שלהם – זהו מקום הנביעה עצמה. כמו נביעות רבות אחרות בהרי יהודה, גם מעיין זה הוא מעיין שכבה הנובע כאן בתחומי שכבת חוואר לבנה ומכאן, בין השאר, מקור שמו (ולא על שם לבן בן בתואל כפי שיאמרו ירושלמים רבים).

המים שופעים מתוך ניקבה נמוכה חצובה וזורמים אל תוך שתי בריכות אגירה מדופנות ויפות. אל הניקבה ניתן להשתחל, הגם שהיא קטנה מנקבות אחרות בהרי יהודה. שיטת ניצולם של מי המעיינות בעזרת חציבת נקבות המגבירות שפיעתם ואגירתן בבריכות הייתה מוכרת עוד בימי המקרא. על הנקבות והבריכות נכתב בשיר השירים פרק ד' פסוק י"ב: "גל נעול אחתי כלה גל נעול מעיין חתום". כיום מקובל לבאר את משמעותו של הגל החתום כמאגר מי תהום החתום בבטן ההר ומתפרץ ממנו כגל בעקבות חציבת נקבה המגיעה אל האזור בו לחץ המים גדול יותר. חתימת המעיין, או אותו גל מתפרץ נעשית על ידי הקמת בריכת אגירה אשר בה ניתן לאגום את המים וממנה להזרים אותם בצורה מווסתת בעזרת רשת תעלות מסועפת המגיעה אל כל חלקת שדה הדורשת השקיה. עד מלחמת העצמאות היה המעיין בתחומו של הכפר וולאג'ה. בתיו של הכפר נהרסו לחלוטין במסגרת הקרבות שאירעו באזור. בהמשך יצא לדרך "מבצע יקב", שנועד לכבוש את רכס בית ג'אלה (הר גילה). אולם מבצע זה נכשל ולפיכך יכלו תושבי הכפר להקים כפר חדש על הגדה הנגדית, במקום בו הוא קיים היום (ומצוין במפה ללא שמו).

כיום מעטים ביותר הם שרידיו של הכפר הישן. בשנים האחרונות נערכו בסביבות המעיין נטיעות מקיפות של הקק"ל ומאז מטושטשים עוד קווי המתאר של הטראסות הקדומות ושרידי בוסתני הפרי. למרות זאת עדיין יש במקום עצי תאנה רבים שפריים טוב למאכל. דווקא התאנים הנגישות ביותר, אלו הצומחות בסמוך לבריכה התחתונה של המעיין, אינן טובות. ככלל, זאת כדאי לדעת – תאנים הצומחות על פלגי מים זורמים לעד מניבות פרי שאינו אכיל ונותר בוסרי בטעמו.

מהמעיין עולה דרך רחבה, המסומנת גם בסימון שבילים כחול, מזרחה (שמאלה, אם מתייחסים אל הנוף מהכיוון ממנו באנו) לעבר שכונת עיר גנים. הדרך טובה גם לרכבי שטח, אך אינה מומלצת לרכבים פרטיים. תוך עשרים דקות לערך, עוד בטרם נתחיל להזיע בעלייה, כבר נוכל להיות לצדם של הרכבים הממתינים בנקודת הסיום. שכשוך נעים!

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: