עין כפירה

• התאמה: כל המשפחה.

• קושי מסלול: קל.

• אורך מסלול: כשלושה וחצי קילומטר.

• משך מסלול: שלוש שעות.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים"

• הגעה מהמרכז: מכביש ירושלים תל אביב (מספר 1) פונים במחלף עין חמד לכיוון אבו ע'וש. חוצים את הכפר עד לפנייה ברורה ימינה, לעבר מעלה החמישה ונטף. פונים בה וכעבור מרחק קצר פונים שמאלה – לנטף. הכביש מתפתל במורד שלוחה. כקילומטר לפני מושב נטף ישנה רחבת עפר מימין לדרך ומשמאל שלט גדול המציין את יער הזיכרון ליהדות פולין וכן את שביל הגישה אל חוות הגבינות של הר הרוח. חונים ברחבה מימין.

מרחבת העפר יוצאת דרך רכב שסימונה שחור. נתחיל ללכת בה וכעבור מטרים ספורים ניפרד ממנה ונפנה אל במורד בשביל צר המסומן בסימון שבילים ירוק. הדרך מתמשכת בירידה מתונה לאורך השלוחה ומגלה מראות מערוץ נחל כפירה וממושב נטף השוכן על אחת השלוחות ממערב. מולנו, מעברו האחר של הנחל מתנשאות שלוחות חשופות עצומות. ניכרת בהן נטיית שכבות אבן הגיר והדולומיט מערבה, לעבר השפלה. בנקודה מסוימת יתגלה מולנו באחת תל כפירה. יובליו של נחל כפירה חובקים אותו משני עבריו והוא מתנשא עגול ונישא ביניהם. בסמוך לתל כפירה עובר הקו הירוק ובימים אלו מושלמת הקמתה של גדר ההפרדה במקום, המונעת גם מתושבי הכפר קטנה הסמוך לבקר במורד הנחל.

השביל ממשיך במורד, משקיף על מצוקי סלע קטנים שבכוכים בהם מקננים עופות דורסים כמו בז וכוס, חולף בין שרידי טראסות קדומות ועצי זית עבי גזע ומגיע אל הערוץ. נחל כפירה הוא נחל אכזב אולם בחורף, בעקבות גשמים, זורמים בו מים הנמזגים אל מימיו של נחל איילון. בנקודה בה משיק השביל לערוץ צומחים, בחסות מצוק סלע שקווי השבר שבו כה ישרים עד כי נדמה שחלקים ממנו סותתו ביד אדם, שני עצי חרוב ענקיים. עץ החרוב נמנה על מיני הצמחים הדו-ביתיים, כלומר אלו שיש להם פרט זכרי ופרט נקבי. רק הפרט הנקבי מצמיח את הפירות המוכרים, הטובים למאכל. כאן נוכל לראות שאחד מבין שני העצים זכרי ואינו נותן פרי. בצל העצים בנוי קבר שיח' המיוחס לאחמד אל עומרי. היום כבר ממעטים מוסלמים לפקוד את המקום אך הכתובת "אללה" הכתובה בצבע שמן אדום עודנה מתנוססת מעל פתח הכניסה. בחלל המבנה ניתן לראות את גומחת המיח'ראב הפונה דרומה לעבר מכה. המצבה עצמה נמצאת, כנהוג, במפלס נמוך ממפלס הרצפה והכניסה אליו חסומה על מנת לא להטריד את מנוחתו של השיח'. בסמוך לפתחו של מבנה הקבר ישנו סדק גדול בסלע. בימי החורף והאביב ובשנים ברוכות משקעים גם בימי ראשית הקיץ נובעת כאן הנביעה התחתונה של עיינות כפירה, אלא שהיא ממהרת להתייבש בעוד האחרת, הגבוהה ממנה, נובעת משך כל ימות השנה וגם בשנים דלות משקעים. עם זאת, עץ תמר בודד הצומח במקום מרמז לנו על קיומם של מים הסמוכים לפני הקרקע, אחרת לא היה מצליח להתקיים כאן.
כדי להגיע אל הנביעה השופעת יש לעקוף את מבנה הקבר משמאל ולטפס בשביל צר על שתי מדרגות סלע. השביל יוליך אותנו אל עבר תאנה גדולה הנראית כשעונה על מדרגת סלע נוספת. מעבר לתאנה נחבאת ברכת מים יפה שניתן בקלות רבה לטבול בה ולהצטנן. הבריכה נהרסה בחלקה על ידי הכפר קטנה ושופצה על ידי מטיילים. בעברה נועדה הבריכה לשמש בריכת איסוף למי המעיין שהוזרמו מכאן ברשת תעלות אל חלקות חקלאיות שונות. כיום, פחתה שפיעת המים במידה ניכרת ואין עוד תעלות תקינות להזרים בהן את המים. שרידי גידולים שונים בכל זאת נראים – עצי החרוב, התאנה, הרימון, הזית והגפנים.

החפצים לראות את מקום הנביעה ממש מוזמנים לטפס מעט למעלה עד למקום בו בוקעים המים מהסלע, מעל שכבת חוואר האטימה לחלחול ובסמוך לכמה עצי זית יפים במיוחד. כאן גם ניתן למלא את בקבוק מי השתייה ולהשקיף על הגדה ממול. מול המעיינות – בצד הצפוני של הנחל – ישנם שרידי חווה בת תקופות שונות (ראשיתה ככל הנראה ביזנטי) ומספר מערות קבורה. החזרה אל נקודת החנייה של המכוניות היא באותה דרך.