תפריט עמוד

ספינות טרופות מרעילות את האוקיינוס?

שתפו:

במעמקי האוקיינוס השקט שבין שרשרת איי מיקרונזיה נמצאות יותר מ-50 ספינות טרופות ממלחמת העולם השנייה. הן מכוסות באלמוגים, הן ביתם של בעלי חיים ימיים רבים והן גם הפכו למוקד משיכה לתיירים חובבי צלילה מכל העולם. אבל שרידי המשחתות, הטנקים וכלים אחרים מכילים גם שרידי חומרים רעילים המזהמים את מי האוקיינוס

פורסם 21.5.11
במעמקי הלגונה צ'והוק (Chuuk) במיקרונזיה שוכן "צי הרוחות" שמורכב מעשרות ספינות יפניות, שמרביתן הושמדו במהלך המתקפה בת שלושת הימים של כוחות הברית בשנת 1944. במשך עשורים רבים מאז, סברו המדענים שהדבר הנכון לעשות הוא להשאיר את הספינות הטרופות במקומן. פינוין יהיה מפרך, יקר, ואם לא יעשה בצורה הנכונה, עלול לגרום נזק על ידי שחרור חומרים מזהמים לים. רוב הספינות משמשות גם כאתרי זיכרון וקבורה צבאיים. אתרים שאף אחד לא מעוניין לפגוע בהם.

אבל דאגות בנוגע לתהליכי הקורוזיה, תהליכים המואצים במים חמים, הניעו מחקר מחודש של צי הרוחות המזדקן בצ'והוק ושל כ-3,700 שרידים נוספים ממלחמת העולם השנייה בארבע מדינות נוספות השוכנות באוקיינוס השקט. מספר גדול של ספינות טרופות נמצא במים שסביב פפואה ניו גיני ופלאו. ספינות של בנות הברית ושל היפנים טבעו גם במיצר שליד איי שלמה, שבמהלך קרבות גוואדלקנאל (Guadalcanal) קיבל את השם "המיצר בעל קרקעית הברזל".

פעילי איכות הסביבה מודאגים מן האפשרות כי שרידי הספינות הללו מהווים סיכון פוטנציאלי לבעלי החיים הימיים, לחופים, ליערות המנגרובים ולכלכלת המדינות באזור. החוקרים מזהירים כי הספינות שעשויות מפלדה וברזל, ונושאות אלפי חביות דלק ונפט ולעתים גם כימיקלים ותחמושת, שרובן שקועות בים כבר יותר מ-60 שנה, עלולות להגיע בקרוב לנקודה בה הן ישברו וידלפו, כולן באותו זמן.

במהלך שנת 2006 בוצע, בחסות חברת נשיונל ג'יאוגרפיק, סקר מקיף של הספינות הטרופות בלגונה של צ'והוק במהלכו התגלתה שכבה דקה של דלק על פני המים. התגלה כי מקור הזיהום היא מיכלית יפנית גדולה, ה- Hoyo Maru, שטובעה על ידי פצצה אמריקאית ב-1944 ושוכבת מאז הפוכה על קרקעית הים. בקיץ האחרון, חוקרים מקבוצת שימור הסביבה הבינלאומית, Earthwatch, אישרו שאותה מיכלית, שנבנתה כדי להכיל כ-7.5 מיליון ליטר דלק, עדיין דולפת ומשחררת דלק אל מי הלגונה ובכך מסכנת את אזור מחייתם של צבי ים, יותר מ-200 מיני דגים ולפחות אלמוג נדיר אחד.

מה ניתן לעשות?
למדינות האיים הקטנות אין את המשאבים הדרושים לביצוע ניקיון מקיף של קרקעית הים שבשטחה. אבל גם אם היו, יפן, ארצות הברית ובריטניה תובעות בעלות על שרידי האוניות של מדינותיהן. שלושת המדינות טוענות שהספינות הטרופות הן אתרי קבורה ימיים ולכן אף אחד מלבדן לא יכול להזיז אותן. לרוב, מדינות אלה לא פועלות למשיית הספינות מהמים אלא אם הן מקבלות בקשת עזרה ספציפית ממדינות שמושפעות מנזקי הספינות.

חלק מן מומחים לשימור הסביבה טוענים שהערכת מצב הספינות הטרופות היא הדרך הטובה ביותר להימנע מבעיות. "מניעה היא תמיד עדיפה על פני ריפוי", אמר מדען הסביבה האוסטרלי טרוור גילברט. הערכת הסיכוי לדליפה בשרידים בסיכון גבוה יכולה לעלות מאות אלפי דולרים, אבל זה בכל זאת זול יותר מהמיליונים הדרושים למשיית ספינה דולפת מהמים, אמר גילברט, מומחה לזיהום אוקיינוסים שחקר את הספינות הטרופות של מלחמת העולם השנייה מטעם מדינות באוקיינוס השקט. אנשי שימור אחרים מאמינים כי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לעצירת ומניעת דליפות עדיף על המתנה ומקווים שהנתונים שנאספו במהלך השנים יעזרו להצביע על השרידים שעלולים לגרום לנזק סביבתי ויעודדו מאמצי ניקיון.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: