בלד (Bled), העיירה הכי מתקתקה בסלובניה, היא מקום שבאים אליו בשביל טיול רומנטי על שפת אגם בלד המתויר וביקור בטירה המשקיפה עליו. שטים בסירה אל הכנסייה הברוקית שניצבת כמו דובדבן על האי שבמרכז האגם, וכמובן זוללים גיבֵּניצָה (המאפה הסלובני הלאומי, העשוי משכבות דקיקות של בצק פילו שביניהן תערובת של פרג, תפוחי עץ, אגוזים וצימוקים), או שטרודל תפוחים אלוהי עם קצפת. אבל רכס האלפים היוליים, המשמש תפאורה הולמת לאגמים בלד ובוהין (Bohinj), מזמן נוף אלפיני של ממש וטבע נפלא שעוד לא נכבש על ידי המון תיירים סוער. פארק טריגלאב (Triglavski Park) משתרע על רוב שטחם של האלפים היוליים שבתחומי סלובניה. זהו פארק לאומי משופע במסלולי הליכה מצוינים שהטיפוס בהם עשוי לגלוש להרפתקה של ממש. הר טריגלאב (פירוש השם הוא שלושה ראשים), בגובה של 2,864 מטרים, הוא ההר הגבוה בסלובניה. הקדמונים האמינו שההר הוא מעונה של ישות תלת-ראשית ששלטה בשמים, באדמה ובעולם שמתחת. על פי המסורת המקומית כל סלובני רואה עצמו חייב לעלות לפסגה התלת-ראשית לפחות פעם בחייו.
החנינו את הרכב השכור, לבשנו כפפות ומעילים חמים ויצאנו נחושים לדרך. ליד בקתת ההרים אלייז'ב דום (Aljažev Dom) פנינו לשביל המוליך לפסגת טריגלאב. בעוד כמה שעות, חשבנו, נכבוש גם אנחנו את ההר, נעמוד על הפסגה ונרגיש יותר סלובנים מסלובנים. לא הרחק מפתחו של העמק ניצבת אנדרטה מרשימה לזכרם של הפרטיזנים היוגוסלבים שנפלו במלחמת העולם השנייה. התעכבנו לידה כמה דקות והמשכנו לצעוד ביער האפלולי שהיה אפוף ערפילי בוקר כבדים, ולהתרגש מהשלכת שהבעירה אותו בצבעים עזים. המראה היה מכשף. הלכנו לאורך ערוץ הנחל ביסטריצה (Bistrica). ידענו שההר ממש קרוב, אבל לא ראינו למרחק של חמישה מטרים קדימה. עד שברגע מסוים הרמנו את הראש. זה היה כמו התגלות. מצאנו את עצמנו מוקפים בקירות אבן עצומים, הערפל התרומם כמו מסך, והרגשנו כמעט כמו גיבורים בסרט פעולה. בהמשך נתקלנו בסלע ענקי, עשרה מטרים גובהו. טיפסנו עליו כמשחק מקדים, וזכינו לתצפית מושלמת על קירו הצפוני, האימתני, של הדבר האמיתי, הר טריגלאב.
רגע השבירה המשכנו לכיוון בקתת ההרים קוצ'ה פרי פריצ'ניקו (Koča Pri Peričniku). במרחק לא רב ממנה מתגלגל המפל הכפול פריצ'ניק (Peričnik), אחד המפורסמים בסלובניה. חלקו התחתון נופל מגובה של 52 מטרים, והעליון צונח מ-16 מטרים. הכי טוב להשקיף עליהם מהגבעה שממול, ולדמות אותם לשומרי העמק. התקדמנו בקצב טוב, וכבר התחלנו לפנטז מה נעשה כשנגיע לפסגה, אך שביל טומינשק (Tominšek) שבו צעדנו הלך ונהייה למשעול טיפוס צר המתבסס על סדקים בסלע הגיר המצוקי. עכשיו כבר לא היתה ברירה אלא להיעזר ביתדות שנקבעו בסלעי הענק. אבל היינו אופטימיים. המשכנו לטפס כמו עזי בר, נאחזים ביתדות ובמקלות ההליכה, ומדי פעם הבטנו בחשש בערוץ שנפער מתחתינו ונעשה רחוק ועמוק מרגע לרגע. לפתע מצאנו את עצמנו מול סלע ענקי, שהיינו אמורים להקיף אותו על שביל ברוחב של אדם, עם מדרון אדיר מלא בדרדרת מתחתיו ובלי שום יתד לאחיזה. זה היה רגע השבירה. הבנו שלא נצליח לטפס וגם לרדת מההר באותו יום, ושניאלץ ללון באחת מבקתות ההרים בדרך. מכיוון שלא באנו מצוידים ללינת לילה, החלטנו לעשות את זה בפעם אחרת, עם ציוד מתאים ועם מדריך. בירידה חשבנו על כל צעד, ועל האיוולת של שני אנשים מבוגרים שיצאו להתמודד עם הר אימתני ללא הכשרה מתאימה. אבל אז ראינו שלא חייבים לטפס אל הפסגה. אפשר להתבשם גם מטיול רגלי נינוח בשבילים הרבים שהפארק מציע, ליהנות מהנופים, ממיני הציפורים ומהפרחים, בהם מיני סחלבים, פרחי זכריני ורבים אחרים. מידע מעשי רכיבה: בפארק הענקי יש שפע של פעילויות. למשל, בחוות Marcina אפשר לשכור סוסים ולרכוב עליהם לטיולים באזור. טיפ חשוב: אל תצאו לטרק לבד. השתדלו להיצמד למטיילים אחרים. חילוץ באזור עלול להיות בעייתי. לקריאה נוספת:
|
צעידה מענגת בערפילי בוקר בפארק טריגלאב שבסלובניה הפכה בצהריים לטיפוס צוקים הרפתקני. עם רדת הערב הפסגה הנכספת נותרה רחוקה פורסם 7.7.14 |
מערת הנטיפים פוסטוינה, סלובניה
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3880
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 609
[name] => סלובניה
[slug] => slovenia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 609
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 76
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )