את צלצול ההשכמה הסטנדרטי החליפו ציוצי ציפורים. חלקם ענוגים ושקטים, אחרים חזקים ונוקבים. לא פשוט להיפרד ממיטת האפריון הרחבה, אבל המראה בחוץ סיקרן. הגענו בשעת ערב לדברה זית (Debrezeit), כ-60 ק"מ מדרום לאדיס אבבה, השמש כבר שקעה וחושך כיסה על הנוף. ואיזה נוף! למחרת בבוקר, ממרפסת החדר התגלה אגם ירקרק, מוקף בצמחייה. כמה ברווזים שייטו בנחת על המים וציפורי שיר קטנות יצרו פס קול מענג. טעימה קצרצרה מאתיופיה, שרק עושה חשק לחזור בהקדם ולטייל כאן לאורך זמן.
את היום הקודם פתחנו באדיס אבבה, בירת אתיופיה והעיר הגדולה במדינה. הדבר הראשון שמכה בך בכניסה לאדיס הוא כמות האנשים שהולכים בחוץ, על המדרכות ובשולי הכבישים נטולי המדרכות. המוני אנשים בחוץ – לא במכוניות, לא על אופניים, לא בבתים, פשוט הולכים בכל מקום. מראה שמזמן נעלם ממקומותינו.
אדיס אבבה מקדמת את המטייל בבליל של צבעים, עם המוני אנשים בכל פינה | צילומים בכתבה: רותם בר כהן
אדיס מקדמת את הבאים בשעריה בסחרחורת של צבעים ומראות, על מחצלות ובדוכנים לצד הכביש מוכרים בננות, ראשי שום, חולצות מודפסות, צעיפים, תבלינים, כלי בית, מטאטים, פירות טרופיים, נתחי בשר שמשתלשלים מווים. ילדים בתלבושת אחידה ורודה וילקוטים על הגב נעלמים בחבורה עליזה מעבר לפינה, מוניות בצבע תכלת עם גג לבן, בנות כמה עשרות שנים, מתמרנות בפקקים, תורים ארוכים, מסודרים ורגועים ממתינים למיניבוסים בתחנות שנראות לאורח לרגע כמאולתרות, ללא שלט או סימן אחר. כל העולם פרוש לפניכם, הכל פועם ומלא חיים. אפריקה.
לאתיופיה הגענו לסיור בזק, בן יום וחצי, כדי להתרשם מההטבות הנהדרות שאתיופיאן איירליינס מציעה לנוסעים בטיסות ההמשך שלה למזרח. מי שיוצא מישראל בטיסת הבוקר של אתיופיאן (טיסה 415 היוצאת בכל יום מנתב"ג בשעה 9:00) וצריך לחכות לטיסת המשך לפחות שש שעות בשדה התעופה של אדיס, מקבל בונוס שווה ביותר: סיור חינמי בעיר, כולל ארוחת ערב ומופע פולקלור – והכל ללא תוספת תשלום, כחלק ממחיר הכרטיס. במקום לשבת שעות ארוכות בחוסר מעש בשדה התעופה, אתם מקבלים טעימה מהחיים בבירת אתיופיה, היש טוב מזה?
בכל פינה באדיס מישהו מוכר משהו, בדוכן מסודר או סתם כך על המדרכה
הצדדים האירגוניים פשוטים: ויזה לסיור ניתנת בשדה באופן מידי (וזאת לעומת כחצי שעה שלוקח כדי לקבל ויזה לשהות ארוכה יותר), מיניבוס נוח וממוזג עם מדריך צמוד מחכה ביציאה מבית הנתיבות, כך שהסיור מתחיל זמן קצר לאחר הנחיתה. המיניבוס מתנייד ברחובות העמוסים, הזדמנות להתרשם מהמוני האנשים ומהתחלות הבנייה הרבות בעיר שגדלה ומתפשטת לכל הכיוונים.
העצירה הראשונה היא במוזיאון הלאומי של אתיופיה, שבו מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים, פרהיסטוריים ואתנוגרפיים חשובים. גולת הכותרת כאן היא לוסי, שלד מאובן של הומיניד ממין נקבה, בן כ-3.2 מיליוני שנים. זהו השלד השלם ביותר שהתגלה בחקר האבולוציה של האדם, המקור נשמר בתנאי מעבדה במוזיאון, בקומה התחתונה אפשר להתרשם מדגם שלו. בקומות מעל מוצגות מלאכות יד מסורתיות, כלי חרס ותכשיטים, בגינת המוזיאון יש כמה פסלים מעניינים.
הדרך לפסגת הר אנטוטו, המתנשא מצפון לאדיס אבבה
מהמוזיאון ממשיכים לראשו של הר אנטוטו (Entoto), החובק את העיר מצפון-מזרח ואשר מפסגתו, בגובה 3,200 מ', יש תצפית נהדרת על כל העיר וסביבתה. הכביש הצר אל ראש ההר מוקף בצמחייה עבותה, כולל חורשות צפופות של איקליפטוסים תמירים שהובאו לכאן מאוסטרליה. על ההר עמד ארמונם של קיסר אתיופיה מנליק השני ואשתו טיטו בטול ומכאן הם עברו לעיר החדשה שייסדו למרגלות ההר, אדיס אבבה (פירוש השם "פרח חדש").
מפסגת הר אנטוטו נשקף נוף נפלא של העיר והסביבה
בתחילת העלייה להר ישנו שוק נחמד, שוק שירומדה, ובו דוכנים של עבודות יד, צעיפים, כדים, שמלות לבנות רקומות ועוד. ככל שעולים בהר, האוויר מתקרר ונעשה צלול יותר, הלהט של אדיס נותר מאחור. מבעד חלונות המיניבוס אנחנו רואים קשישות מטפסות ברגל כשעל גבן ערימות ענקיות של עצי הסקה, מצרך חשוב בלילות החורף הקרים.
אם נשאר מספיק זמן, הסיור ממשיך למרקטו, השוק הראשי, הגדול מבין השווקים הרבים של אדיס. זה המקום לשלם כמה שטרות של הכסף המקומי, ביר (אפשר להמיר דולרים או אירו בדלפק ההמרה ביציאה מהשדה או בכספומט שלידו, שם אפשר להוציא כסף מקומי בעזרת כרטיס אשראי בינלאומי) ולקנות שקית של קפה אתיופי טחון, מהטובים בעולם, וכמה מזכרות קטנות לעצמכם ולנשארים בבית.
קפה אתיופי, מהטובים בעולם, נמזג לכוסות קטנות | צילום: שאטרסטוק
את הסיור סוגרים בשעת ערב עם ארוחה ומופע. מסעדת יוד אביסיניה (Yod Abissinia) מציעה אוכל אותנטי: לצד האינג'ירה, הלחם האתיופי הספוגי, מוגשים תבשילים בדרגות חריפות שמתחילות בחריפות קלה ומסתיימות בשריפה קטנה בפה. לאט לאט המסעדה הגדולה והאפלולית מתמלאת עד תום, הקהל מעורב – לבנים ושחורים, צעירים ומבוגרים, כולם מגיעים בזמן למופע הפולקלור, שכולל נגינה, שירה וריקודים האופייניים לשבטים האתיופים השונים.
גם על האוכל במסעדה ועל המופע לא תידרשו לשלם, זה חלק מהצ'ופר שמקבלים בסיור של אתיופיאן איירליינס. קפה אמנם לא כלול בדיל, אבל מומלץ בחום להשקיע כמה שקלים ולהזמין קפה נהדר, שנמזג מקומקום מתכת מסורתי לספלונים קטנים ומוגש לצד קערת קש מלאה בפופקורן ולידה קערת גחלים עם קטורת. הצלילים המהפנטים, הריקודים שלא מניחים לרגליים להישאר בשקט, הקפה החזק וריח הקטורת, כל אלה משמחים את הלב ומכינים את הגוף לקראת המשך הטיסה מזרחה… המסעדה נמצאת סמוך לשדה התעופה והנסיעה חזרה במיניבוס אורכת דקות ספורות.
בטיסה חזרה, אם יש לכם קונקשן של יותר משמונה שעות, אתיופיאן איירליינס תספק לכם מלון בסמוך לשדה התעופה, כולל העברות וארוחה, והכל כלול במחיר כרטיס הטיסה.
המבנים בריזורט קוריפטו שעל שפת אגם בנויים מחומרים טבעיים מקומיים
למי שנשאר באתיופיה 24 שעות, מומלץ בחום לשלב לילה בקוריפטו רזורט (Kuriftu Resort and Spa), אתר נופש מופלא בדברה זית, על גדות אחד מאגמי השבר, כשעה נסיעה מדרום לאדיס אבבה. המלון, הבנוי מחומרים טבעיים – אבנים גולמיות, עץ וקש – משתלב להפליא בסביבתו. החדרים מרווחים ונוחים מאוד, עם רצפות אבן יפהפיות, מיטת אפיריון ומרפסת ענקית שמאובזרת בפינת ישיבה ואח עצים שמחממת את הלילות הקרירים. שתי המסעדות במקום מגישות אוכל בינלאומי ומקומי ברמה גבוהה, בספא תוכלו ליהנות ממגוון טיפולים, השלווה האפריקאית והשמיים זרועי הכוכבים יגרמו לכם לרצות להישאר עוד ועוד.
ביקור באקדמיה של אתיופיאן איירליינסאת השהות באדיס אבבה חתמנו בביקור באקדמיה לטיסה של אתיופיאן איירליינס, המשתרעת על שטח עצום שבו פזורים משרדים ומנהלה, מתחם קייטרינג שם גילינו שהדרך אל ה"צ'יקן או ביף" במטוס עוברת באינספור חדרים נקיים ומצוננים, בחדרי הקפאה ומקררים סטריליים; האנגרים לתיקון מטוסים, שבכל אחד מהם אפשר להכניס בקלות כמה דירות תל אביביות, מסלולי המראה ונחיתה למטוסים קלים, וגולת הכותרת – בית ספר לטיסה. בבית הספר לומדים החניכים במשך שנתיים כיצד להטיס את מטוסי הנוסעים של אתיופיאן, בהם הדגמים החדישים והמשוכללים ביותר, וכן להעניק שירות לנוסעים. בין השאר, נכנסנו לשיעור שבו מורה קשוחה למראה לימדה קבוצה של דיילות מתלמדות כיצד מתמרנים את עגלת המשקאות במעברים הצרים של המטוס, ביקרנו בסימולטורים שבהם לומדים להנחית מטוסים בתנאי ראות משתנים ובבריכת השחייה שבה פרחי דיילים ודיילות לומדים את נוהלי החירום בנחיתה על המים. לצד הבריכה, במה שנראה כמו מכונות משחק, אחד התלמידים התאמן להפעיל את השלט של יחידת הבידור במחלקת העסקים – עוד דבר שצריך לדעת לפני סיום הקורס. |
מטוס של חברת אתיופיאן איירליינס. לחברה האתיופית יש צי של כ-95 מטוסים
וכמה מספרים:
• אתיופיאן איירליינס מפעילה 14 טיסות שבועיות מישראל לאדיס אבבה – שתיים בכל יום. טיסה 405 יוצאת בשעה 00:45 וטיסה 415 יוצאת בשעה 09:00.
• המטוסים הפועלים בקו תל אביב – אדיס אבבה הם מדגם בואינג 737-800, בטיסות עם ביקוש גבוה אתיופיאן איירליינס מפעילה בקו הזה את הדרימליינר 787-800 – מחלקת העסקים במטוס הזה עונה בפירוש על ההגדרה "חלומית", עם כיסאות שנפתחים למיטה שטוחה, מסך אישי גדול, תפריט אוכל עשיר והרבה פינוקים נוספים.
• צי המטוסים של אתיופיאן איירליינס מכיל כ-95 מטוסים, מתוכם לא פחות מ-19 מטוסי דרימליינר 787-800 ו-10 מטוסי דרימליינר 787-900.
• מחירי טיסות ההמשך של אתיופיאן איירליינס נוחים מאוד. למשל, מתל אביב לדלהי – החל מ-547 דולר, לבנגקוק – החל מ-689 דולר, לטוקיו – החל מ-849 דולר ולהונג קונג – החל מ-875 דולר.
בתמונה הפותחת: קו הרקיע של אדיס אבבה. ישן מול חדש והרבה התחלות בנייה | צילום: OER Africa, פליקר
______
הכותבת היתה אורחת של אתיופיאן איירליינס