ביום סתיו שמשי במיוחד, בצפון בריסל, דמויות זעירות לבושות בשחור גולשות על הכדורים הכסופים של האטומיום. המבנה המודרניסטי, שנבנה לקראת תערוכת אקספו בשנת 1958, יועד להריסה כעבור שישה חודשים אך נותר על כנו עד היום והוא מושך המוני מבקרים. שמי התכלת שבין הכדורים מנוקדים בעננים לבנים. "שמיים של מגריט", אומר גארי.
דמויות שחורות גולשות על כדור כסוף, מצחצחות אותו מתחת לשמיים בהירים. האם זהו סוריאליזם? השאלה מהי מציאות ומהו דמיון צצה שוב ושוב במהלך הביקור האחרון שלי בבריסל, שכן העיר מאמצת לחיקה בימים אלו את הסוריאליזם של אחד מבניה המפורסמים והמוכשרים, רנה מגריט, שבקיץ 2017 מלאו 50 שנה למותו.
שמי תכלת, עננים לבנים ודמויות זעירות על הכדורים של האטומיום | צילומים בכתבה: רותם בר כהן
ובתוך כדורי האטומיום – תצוגה של דימויים בולטים של מגריט
לציון התאריך העגול מתקיימת כעת בבריסל תערוכת אמנות חשובה, Magritte Broodthaers & Contemporary Art (עד 18 בפברואר 2018, במוזיאון מגריט). גם האטומיום, אחד מאתרי התיירות הפופולריים בעיר, מארח את האמן הסוריאליסטי באופן קל לעיכול, עם הדימויים המוכרים של תפוחים ירוקים, עננים לבנים, יונים וכן הלאה על מסכים גדולים. ויש גם תפאורה מגריטית טיפוסית, שאפשר להצטלם בתוכה משל הייתם אחת מדמויותיו האניגמטיות (מגריט באטומיום, עד 10 בספטמבר 2018, פתוח שבעה ימים בשבוע מ-10:00 עד 18:00).
מבקרים באטומיום מצטלמים על רקע תפאורה מגריטית טיפוסית | הצילום באדיבות Atomium
בגידת הדימויים
Ceci n'est pas une pipe – זוהי לא מקטרת, כתב רנה מגריט מתחת לציור ריאליסטי להפליא של מקטרת. חושבים שאתם מבינים מה אתם רואים? לא בהכרח. הציור של המקטרת שאינה מקטרת נקרא "בגידת הדימויים", La trahison des images, והוא אחד המזוהים עם מגריט ועם הסוריאליזם הבלגי. בעוד שהסוריאליזם בצרפת, שנציגו המפורסם היה סלבדור דאלי, עסק בחלומות, הסוריאליסטים הבלגים התעניינו יותר באשליות, בקשר החמקמק בין המציאות לדימוי שלה.
בגידת הדימויים ("זוהי לא מקטרת") של רנה מגריט. בוחן את הקשר בין דימוי למציאות | מתוך התערוכה במוזיאון מגריט
התנועה הסוריאליסטית נולדה בעקבות זוועות מלחמת העולם הראשונה ותחושת הריקנות, הכאב והאכזבה שהותירה אחריה. תחת השמיים המוארים והשלווים של מגריט, עם עננים פסטורליים משייטים בהם, תמיד מסתתר דבר מה נוסף, עוכר שלווה: בתים חשוכים, דמות שפניה עטופים בבד (תכריכים?), אדם בחליפה ומגבעת שחורה, שפניו מוסתרים על ידי תפוח גדול.
הומאז' של קית הרינג לציור המפורסם של מגריט | מתוך התערוכה במוזיאון מגריט
אלא שבניגוד לדימוי האמן המיוסר שעובד לבדו, מנותק מהחברה והסביבה, רנה מגריט היה חלק מחבורה תוססת של משוררים, סופרים וציירים. הללו נהגו להיפגש דרך קבע בדירה הזעירה של בני הזוג מגריט. החבורה, חמישה או שישה חברים קרובים, התכנסה בכל שבוע בבית הלבנים הצנוע שברחוב אסגהם 135 (Rue Esseghen). שם מגריט הציג בפני חבריו את היצירות האחרונות שלו והם נתנו לציורים שמות ברוח הסוריאליזם.
הסלון של בני הזוג מגריט. החברים היו מתאספים כדי לתת שמות ליצירותיו של מגריט
ציורים כדי לסגור חוב במכולת
ביקור בבית שברחוב אסגהם, שבו גרו בשכירות רנה מגריט ואשתו ז'ורז'ט במשך 24 שנים, מעשיר ומרתק. הבית הקטנטן והצר לא עמד כולו לרשותם: בני הזוג חיו בקומת הקרקע, בקומות מעליהם גרו משפחות אחרות. אנשי השכונה שעדיין חיים זוכרים איש חביב ומעט מוזר, שנהג להציע ציורים בתמורה לחוב במכולת או כמחוות ידידות לילדי השכנים.
חדר השינה של הזוג מגריט בדירה ברחוב אסגהם. על המיטה בן דמותו של לולו, כלבם האהוב
ב-1954, כשרווחה כלכלית אפשרה זאת, רנה וז'ורז'ט רכשו בית רחב ידיים ומוקף בגינה בשכונה אחרת. הבית ברחוב אסגהם, שבו יצר מגריט במשך יותר משני עשורים, נקנה בשלמותו אחרי מותה של ז'ורז'ט והפך למוזיאון משובב לב. בקומה התחתונה שוחזרה בדייקנות דירתם של בני הזוג עם רהיטים מינימליסטיים וישרי קווים. על המיטה בחדר השינה רובץ כלב לבן, בן דמותו של לולו, כלב המחמד של המגריטים. במטבח הזעיר התארחו אמנים סוריאליסטים לארוחות ולשיחות אל תוך הלילה. יפה במיוחד הגן הקטנטן, שבסתיו עלי שלכת מעטרים אותו ובקצהו ניצב ביתן סטודיו. בסטודיו הזה מגריט יצר כרזות פרסומיות, שמימנו את אורח החיים הצנוע שלו, את ציוריו הוא העדיף לצייר בסלון, ליד החלון המשקיף אל הרחוב.
הסטודיו בקצה הגן הקטן מאחורי הדירה של מגריט
בשתי הקומות מעל הדירה מוצגות עבודות שונות של מגריט – כרזות, רישומים ושרבוטים, וכן ציורים שלו שנהרסו במהלך השנים וצוירו מחדש בידי אחרים.
מוזיאון הבית של רנה מגריט, כתובת: Rue Esseghem 135 , אתר אינטרנט
רחוב אסגהם ביום סתווי. מגריט גר במשך 24 שנים בבית מספר 135
זאת לא בירה כהה
הקשר ההדוק בין מגריט לאמנים אחרים נמשך עד סוף חייו. בתערוכה Magritte Broodthaers & Contemporary art, המוצגת במוזיאון מגריט שבכיכר רויאל במרכז בריסל, אפשר לעמוד על ההשפעות של מגריט על יוצרים אחרים, שחלקם היו חבריו הקרובים. התערוכה כוללת יותר מ-150 עבודות – ציורים, פסלים, מייצבים, צילומים וסרטים של מגריט ושל אמנים נוספים. השיטוט בין החדרים חושף עולם מרהיב של דימויים, טקסטים וסאב-טקסטים.
"גילוי האש", La decouverte du feu, של מגריט | מתוך התערוכה במוזיאון מגריט
פרשנות של ארמן לציור של מגריט: "הזמן כבר לא מאיים", Le temps n'est plus menacant | מתוך התערוכה במוזיאון מגריט
היצירות בתערוכה לוקטו מרחבי העולם וזאת הזדמנות נדירה לראותן תחת קורת גג אחת. למשל, ציור של מגריט שנקרא "אסור לשכפול", La reproduction interdite, שמוצג במוזיאון האמנות של רוטרדם תלוי כעת בתערוכה בבריסל. זהו פורטרט של המשורר אדוארד ג'יימס, בו הוא נראה עומד בגבו אל הצופה ומתבונן בראי – אלא שבמקום שפניו ישתקפו בראי, אנחנו רואים השתקפות של הגב שלו. זוהי גם הזדמנות נהדרת לראות את ציור המקטרת המפורסם, שהגיע לבלגיה מלוס אנג'לס במיוחד לתערוכה.
"אסור לשכפול" של רנה מגריט. השתקפות מתעתעת | מתוך התערוכה במוזיאון מגריט
אחרי הביקור בתערוכה מומלץ בחום להמשיך לשאר המוזיאון, המציג יותר מ-200 עבודות של מגריט – ציורי שמן, גואש, רישומים, פסלים ועוד. אם נותר לכם כוח, בקרו גם במוזיאון לאמנויות יפות, שמוזיאון מגריט הוא חלק ממנו.
לפני שאתם ממשיכים הלאה, אל תפספסו את חנות המוזיאון הנהדרת, שם תוכלו להצטייד במזכרות מגריטיות, כמו לוח שנה עם ציורים שלו, מגנטים אלגנטיים, כוסות שתייה ואפילו בירה מיוחדת, שיוצרה לכבוד שנת מגריט, שיתוף פעולה בין המוזיאון למבשלת הבוטיק Brasserie de la Senne. הסוריאליזם ניכר גם בבקבוק בעל התווית בצבע השמיים של מגריט – Witte van de Magritte נראית כמו בירה כהה, אבל כשלוגמים ממנה מגלים שזוהי למעשה בירה בהירה.
Witte van de Magritte, הבירה שיוצרה במיוחד לתערוכה. הצבע לא מרמז על הטעם
כיוון שרוח לא הולכת בלי קצת לחם, סיימו את הביקור בתערוכה ובמוזיאון ב-Bozar Cafe (כתובת: Ravenstein 23), המסעדה המקסימה של המוזיאון לאמנויות יפות שבה תוכלו לטעום מנות מוצלחות מהמטבח הבלגי העכשווי. ואם תאוות השוקולד לא נותנת לכם מנוח, פשוט חצו את הרחוב אל חנות השוקולד של השוקלטייר המוכשר לורן גאבו (השלט Laurent Gerbaud ינחה אתכם למקום הנכון), שיוצר יצירות שוקולד מפתיעות, סוריאליסטיות למדי.
במהלך התערוכה, מוזיאון מגריט יהיה פתוח שבעה ימים בשבוע (בדרך כלל הוא סגור בימי שני), מהשעה 10:00 עד 17:00 בימי חול ועד 18:00 בסופי שבוע. כתובת: Place royale / Koningsplein 1, אתר אינטרנט.
בתמונה הפותחת: סמלים טיפוסיים למגריט מוצגים באטומיום, שאף הוא סמל טיפוסי של בריסל | באדיבות Atomuim
הכותבת היתה אורחת של לשכת התיירות של בריסל visitbrussels ושל בריסל איירליינס, המפעילה 14 טיסות שבועיות מתל אביב לבריסל וטיסות המשך נוחות ליעדים באירופה, אמריקה ואפריקה.