נחל כזיב: עין טמיר – מצפה מונפורט

• עונה מומלצת: כל השנה

• התאמת המסלול: לכל המשפחה

• קושי המסלול: בינוני, יש ירידה ועליה תלולות

• אורך המסלול: כארבעה קילומטרים; אם לא מקפיצים רכב לנקודת הסיום, המסלול ימשך שבעה קילומטרים.

• משך המסלול: ארבע שעות וחצי

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 2, גליל עליון או עמוד ענן

• הגעה מנהריה: יוצאים מזרח בכביש 89 אל צומת כברי. בצומת כברי פונים שמאלה (צפונה), לעבר שלומי בכביש מס' 70. בצומת חניתה פונים ימינה (מזרחה) בכביש הצפון (מס' 899). כעבור 13 קילומטר וחצי, פונים ימינה לעבר גרנות הגליל ומיד שמאלה בדרך צרה מסומנת בשחור לעבר פארק גורן. הדרך מתפתלת ונוסעים בה עד נקודה הנמצאת על גדות המצוק ומכונה "חניון הזיתים". זוהי נקודת ההתחלה.

• המסלול אינו מעגלי, יש צורך בהקפצת רכבים. הקפצת רכב לנקודת הסיום: מחניון זיתים ניסע בדרך הנמשכת לאורך המצוק מערבה (סימון שבילים שחור) עד לחניון מצפה מונפורט.

• שימו לב: הסלעים סביב עין טמיר חלקים מאוד. יש להיזהר בכניסה לבריכות וביציאה מהן.

מחניון הזיתים בו חנינו יוצא שביל צר דרומה, שמסומן בכחול ויורד בתלילות רבה אל ערוץ נחל כזיב, הגדול בנחלי הגליל המערבי העליון. בקטע הליכה זה נוכל להשקיף על מעיליא ומצפה הילה, יישובים הממוקמים מעל גדתו הדרומית של הנחל. ההבדל בין הגדה הדרומית הנגדית לגדה הנגדית שבה אנו גולשים, בולט ביותר לעין. הגדה הצפונית, בה אנו יורדים, חשופה יחסית מצמחייה, בעוד הגדה הנגדית, הדרומית, מכוסה חורש סבוך ומוריק. הסיבה לתופעה זו היא זווית המדרון ביחס לקרינת השמש. הגדה הצפונית, הפונה דרומה (ולכן נקראת מפנה דרומי) חשופה ביותר לקרינת שמש, ולכן ההתאדות בה רבה ביותר. הגדה הדרומית, הפונה צפונה (ולכן נקראת מפנה צפוני) נמצאת בצל ברוב שעות היום, ולכן ההתאדות בה פחותה. ממשק המים השונה, הנגרם כתוצאה מאחוזי התאדות שונים בשני עברי הנחל, גורם לכך שאותו מין צמח ישגשג יותר על המפנה הצפוני מאשר על הדרומי.

במחקרים שנערכו נמצא כי בין המפנים הצפוניים למפנים הדרומיים של נחלים, ישנם הבדלים משמעותיים אף יותר ממצב התפתחותו של מין צמח כזה או אחר; מסתבר שישנם מיני צמחים שונים הצומחים רק על המפנה הדרומי או רק על הצפוני בהתאם להעדפותיהם. על כך מתווספים גם בעלי חיים שונים שנמצאים רק על מדרון אחד ואינם חובבים את שכנו.

בסוף הירידה התלולה ממתינה לנו הפתעה צוננת – בריכות המים הצלולים שסביב עין טמיר. הנביעה בוקעת מתוך נקבה חצובה בסלע. אל הנקבה מותר להיכנס, אולם יש להיזהר – כדי להגיע לקצה שלה יש לצלול מתחת לסלע הנראה תחילה כקצה הנקבה. הניסיון לצלול אל מעבר לו אל הצד האחר כבר גבה כמה קורבנות ולכן מומלץ ביותר להימנע מכך. בנוסף – כדאי להיזהר מאד מצעדיה על הסלעים הרטובים – הם חלקים ביותר!

מעין טמיר ממשיך במורד הנחל שביל ברור שמסומן בירוק. השביל חולף ברובו בצל אלונים גדולים ודלבים, ובשולי בריכות מים. מהשביל המקביל לערוץ מסתעפים שבילים ימינה ושמאלה, אך אנו נמשיך ללכת לאורכו. המים ייעלמו בהדרגה. בעבר זרמו כאן מים כל השנה, אך כיום הערוץ אינו זורם, בעקבות שאיבת "מקורות" את רוב מי המעיינות שלאורך הנחל. בהסכם בין רשות שמורות הטבע ל"מקורות" נקבע כי מים יוזרמו בכמה קטעי נחל, כדי לאפשר לצמחיית הנחלים להתקיים וליצור נקודות שתייה לבעלי החיים, אולם מים אלו ממהרים לחלחל בקרקע.

נגיע אל שרידי מבנה מרשים ביותר הבנוי בתחתית הגדה הדרומית. זהו מבנה חווה צלבנית שנבנתה במאה ה-12. בסמוך לקצה המערבי של המבנה ישנו שביל המטפס אל עבר קומתו השנייה. גרם מדרגות מקורי יוליך אותנו אל שרידיו של אולם גדול, שעד היום ניכר פארו. מאפייניו הבולטים ביותר הם הקמרונות הגותיים המחודדים. על רבות מהאבנים מופיעים סיתותים, לעתים כאלו החוזרים על עצמם. באותם ימים קיבלו סתתי האבן את משכורתם בהתאם להספקיהם, ולכן כדי שניתן יהיה לספור את האבנים שסיתתו, הם נהגו לסמן אותן במעין חתימה אישית.

בסמוך למבנה החווה נמצא עין מצוד, הניכר במעט צמחייה סביב מקום נביעתו. בצמוד אליו מתחיל שביל שמסומן באדום המטפס על הגדה הצפונית. הטיפוס מעט מעייף, במיוחד מכיוון שהוא נעשה על המפנה הדרומי, החשוף יותר לקרינה, אך אם מטפסים לאט החום פחות מורגש. במרומי העלייה – תמורה הולמת: אחת התצפיות היפות ביותר על ערוצו העמוק של נחל כזיב ועל מבצר הצלבני מונפורט.

עוד הצעות למסלולי טיול בסביבת נחל כזיב