לכל פרקי נדודים
בין כל ענקי האלפים, אוסטריה, שוויץ, צרפת ואיטליה,
סלובניה הקטנה אוחזת בנתח קטן ומיוחד במינו בדרום מזרח רכס האלפים. יופי שמיימי וכאב אנושי נמהלים כאן יחדיו. מצד אחד הדרת הצוקים הרמים, ירוק יערות העד והעצים הנשירים, חן האגמים הקרחוניים בין הטרשים, וצחור השלג הצובע בסוף הסתיו את הפסגות הגבוהות. מול כל אלו ניצבת היסטוריה עקובה מדם שצבעה באדום ובשחור את ההרים בזמן מלחמת העולם הראשונה, אותה מלחמה אומללה שהחלה בהתנקשות ביורש העצר האוסטרו הונגרי אצל השכנים הבוסנים בסרייבו.
כאן לאורך קו הפסגות ניטשה מלחמה אכזרית בין צבאות האימפריה האוסטרו-הונגרית לבין האיטלקים שהצטרפו למדינות ההסכמה. הסלובנים קראו לקו החזית סוצ'ה, האיטלקים כינו אותו קו איסונזו. בשלוש שנות המלחמה הארורה ההיא מצאו את מותם בחזית סוצ'ה – איסונזו כשלוש מאות אלף בחורים צעירים משני עברי הגבול.
אנחנו עדיין בסלובניה, נוסעים לאיטנו באוטוקרוואן בדרך להרי האלפים הסלובנים. בתי כפר נאים עם אדניות ופרחי סתיו חולפים על פנינו, אחו הררי ירוק בלב ההרים כמו אצל היידי בת ההרים, ויער אשוחים מרהיב כמו אצל כיפה אדומה
סלובניה היא שילוב של שתיהן, לטרוף אותה בתאווה ולהתגלגל איתה בשחוק בעשב
בין כל ענקי האלפים, אוסטריה, שוויץ, צרפת ואיטליה, סלובניה הקטנה אוחזת בנתח קטן ומיוחד במינו בדרום מזרח רכס האלפים. יופי שמיימי וכאב אנושי נמהלים כאן יחדיו
פטריות מפתיעות על גזע עץ
אגמים ושבילי הליכה
האגם היפה בלד – Bled נמצא בעמק נרחב שחצבו קרחונים עתיקים באלפים. מי הפשרת שלגים בצבע טורקיז זרמו מהפסגות אל העמק והשלימו בתנועת מכחול את ערבוב הצבעים. מצוק ענק ובראשו מבצר מתנוסס בצד האגם, יחד עם אי קטן עם כנסיה וצריח פעמונים הם משלימים את המראה לגלויה ציורית. באביב האחרון, בנסיעה הארוכה מגרמניה לבולגריה הגענו לראשונה אל בלד ביום של גשם בו צפו לעינינו המבצר והאי על פני כסות עננים. כעת, בסתיו, זרחה שמש נעימה על פני האגם ויערות בשלכת המקיפים אותו. יצאנו למסלול רגלי בשבילי היער אל אחת הפסגות המשקיפה מלמעלה על המראה המלבב של אגם בלד.
איתמר, בני הצעיר, נסע כחודש לפני יחד עם חברתו אוריה לטייל בסלובניה. "בלד מאוד יפה, אבל בוהין שווה יותר" אמר לי. אז המשכנו הלאה עוד כמה עשרות קילומטרים. אגם בוהין Bohinj גדול יותר, מוקף בהרים גבוהים מכל עבריו, ובצידו הצפוני מעל ההרים בולטת לראווה פסגת הטריגלב 'שלושת הראשים' שהיא הגבוהה ביותר בסלובניה 2864 מ'. האגם ושלושת הראשים יוצרים יחדיו מראה של תמונה אימפרסיוניסטית מעתיקת נשימה.
שבילי הליכה יוצאים מן האגמים במעלה האלפים היוליאניים. הם עוברים דרך משטחי אחו ירוקים, יערות אשוחים, אגמי הרים, מפלי מים, בקתות עץ, ושאר שכיות החמדה על פני הרכס. בעונת הסתיו הבקתות כבר סגורות ויפתחו מחדש באביב. יצאתי לטיול רגלי מאתגר בן יום אחד. נסעתי באוטוקרוואן בדרך עפר שהתפתלה גבוה אל ההר. סופשבוע סתווי עם שמש משך אליו טרקריסטים רבים בני המקום. דווקא שמחתי שיהיו עוד מטיילים על ההר ולא אהיה לבד. ענן רבץ על ההר והגביל את הראות אבל לקראת הצהרים התרומם לאטו וחשף נוף של שמיכת עננים ופסגות הרים בולטות ממנה. בשיא הטיול ירדתי במתלול מצוקי דרך ברזלי תמיכה אל סידרה של אגמי הרים כשמעל הכל מתנשאת פסגת הטריגלב. כל כך יפה שבא לי ללכת בכל השבילים ולהגיע לכל פינה על ההר. אשוב לכאן מתישהו.
מריאנה ויתרה על הטיול הרגלי ובילתה את היום בספא בעיירה בוהין. למחרת שכרנו אופני הרים חשמליים וטיילנו בניחותא בין הכפרים ובחיק הטבע בעמק הקרחוני של אגם בוהין וסביבותיו. עבורי זו היתה הפעם הראשונה שרכבתי על אופניים שכאלו. תמיד אמרתי שזה לעצלנים ואני רוצה להתאמץ ולפדל. וואו, כמה תענוג שזה היה, בעזרת המצבר נסענו קילומטרים רבים בשבילי אופניים ובדרכי עפר, טיפסנו בקלות בין כפרים מסורתיים בתוך נוף הרים. 'אתה קצת שמרני מידי' אמרתי לעצמי, 'אמנם הגעת לגיל גבורות אבל תנסה דברים חדשים, מקסימום תהנה'.
האגם היפה בלד Bled נמצא בעמק נרחב שחצבו קרחונים עתיקים באלפים. מי הפשרת שלגים בצבע טורקיז זרמו מהפסגות אל העמק והשלימו בתנועת מכחול את ערבוב הצבעים. מצוק ענק ובראשו מבצר מתנוסס בצד האגם, יחד עם אי קטן עם כנסיה וצריח פעמונים הם משלימים את המראה לגלויה ציורית
כל כך יפה שבא לי ללכת בכל השבילים ולהגיע לכל פינה על ההר. אשוב לכאן מתישהו
כעת, בסתיו, זרחה שמש נעימה על פני האגם ויערות בשלכת המקיפים אותו. יצאנו למסלול רגלי בשבילי היער אל אחת הפסגות המשקיפה מלמעלה על המראה המלבב של אגם בלד
בצידו הצפוני מעל ההרים בולטת לראווה פסגת הטריגלב 'שלושת הראשים' שהיא הגבוהה ביותר בסלובניה 2864 מ'. האגם ושלושת הראשים יוצרים יחדיו מראה של תמונה אימפרסיוניסטית מעתיקת נשימה
שבילי הליכה יוצאים מן האגמים במעלה האלפים היוליאניים. הם עוברים דרך משטחי אחו ירוקים, יערות אשוחים
מריאנה ויתרה על הטיול הרגלי ובילתה את היום בספא בעיירה בוהין. למחרת שכרנו אופני הרים חשמליים
טיילנו בניחותא בין הכפרים ובחיק הטבע בעמק הקרחוני של אגם בוהין וסביבותיו. עבורי זו היתה הפעם הראשונה שרכבתי על אופניים שכאלו. תמיד אמרתי שזה לעצלנים ואני רוצה להתאמץ ולפדל. וואו, כמה תענוג שזה היה
סופשבוע סתוי עם שמש משך אליו טרקריסטים רבים בני המקום. דווקא שמחתי שיהיו עוד מטיילים על ההר ולא אהיה לבד. ענן רבץ על ההר והגביל את הראות
בעזרת המצבר נסענו קילומטרים רבים בשבילי אופניים ובדרכי עפר, טיפסנו בקלות בין כפרים מסורתיים בתוך נוף הרים
טיפסנו בקלות בין הרים ובין כפרים
'אתה קצת שמרני מידי' אמרתי לעצמי, 'אמנם הגעת לגיל גבורות אבל תנסה דברים חדשים, מקסימום תהנה'
יום טרק משותף
למחרת יצאנו ליום טרק, הפעם ביחד. התחלנו עם מפל סאביצה ומימיו הזכים שנושאים את השם היומרני 'מקור החיים'. מעל המפל התחלנו את הטיפוס אל ההר בשביל בנוי הנתמך באבנים, הלכנו בקצב בינוני, עצרנו למנוחות, צפינו בשני עזי הרים, והגענו לגבהים עם תצפית נוף על אגם בוהין שהתגמד תחתינו. השביל הגיע אל הרכס הגבוה ואל 'בקתת בוגטין'. בקתת הרים ותיקה זו נבנתה כבית חולים שדה לחיילים האוסטרו-הונגרים במלחמת העולם הראשונה. חיילים שנפצעו בקו חזית סוצ'ה-איסונזו הובאו לכאן לטיפול ראשוני. אחרי המלחמה שופץ המקום והפך לבקתת אירוח מפנקת ומחוממת למטיילים המטפסים אל פסגות האלפים היוליאנים. פירמידה של גל אבנים ליד הבקתה נבנתה לזכר החיילים ההרוגים שנקברו כאן. מכאן חזרנו על עקבותינו. יום מאתגר ויפה, מריאנה קיבלה הכנה טובה לטרקים הבאים, והוכחה לכך שהיא מסוגלת.
בלון הגז באוטוקרוואן מספק גז לבישול, מקרר את המקרר, מחמם מים למקלחת, ובימות החורף הקרים גם מחמם את הקרוואן. די הרבה עבודה לבלון קטן של חמישה קילוגרם, כך שלא התפלאתי כשלפתע נגמר הגז. אלא שהבלון הנוסף התרוקן לפני זמן מה ולא התאמצתי למצוא מקום למילוי גז. כך שבערב לפני סוף שבוע חורפי נשארנו ללא אפשרות חימום או בישול או אפילו להרתיח מים לכוס תה. למחרת בבוקר עשינו סיבוב בחנויות, קנינו כירת גז לקמפינג וכבר יכולנו לחמם ארוחה ולהכין קפה. רכשנו גם מפזר חום חשמלי שהרי אנחנו שוהים במחנות קמפינג מסודרים רוב הזמן ומתחברים לחשמל חיצוני. תוך זמן קצר כבר היה לנו סאונה בקרוואן. ביום שני בבוקר מצאנו תחנת מילוי גז קרובה בעיר יסניצה לא רחוק מאגם בלד, וידאתי איתם בטלפון, ובצהרים שוב היינו מצויידים למהדרין במים, מצבר מלא ושני בלוני גז, מוכנים להמשך הדרך.
יצאנו ליום טרק, הפעם ביחד. התחלנו עם מפל סאביצה ומימיו הזכים שנושאים את השם היומרני 'מקור החיים'
באדיבות מוזיאון קובריד
חיילים שנפצעו בקו חזית סוצ'ה- איסונזו הובאו לכאן לטיפול ראשוני. בתמונה: הורדת והעלאת צוותים רפואיים ופצועים ברכבל
מקיפים את פסגת הטריגלב
המשכנו בנסיעה למערב האלפים היוליאניים, מקיפים את פסגת הטריגלב מכל הזויות. פנינו דרומה בכביש שטיפס באינספור סרפנטינות אל אוכף וריצ'ס 1611 מטר גובה וירדנו מן העבר השני בפיתולים אינסופיים אל עמק סוצ'ה והנהר באותו שם הזורם בו. הנהר הפתיע אותנו במימיו הצלולים עד שקיפות מלאה. החנינו את המוטורהום ליד הכניסה לכנסיית הכורים, שנבנתה לצרכים הנפשיים של המתיישבים שהגיעו אל ההרים הקרים בעקבות הפרנסה. משם צעדנו בשביל צר ביער שליווה את זרימת הנהר.
למחרת, בעוד יום שמש סתווי, טיפסנו מריאנה ואני אל הר קרן – Krn, בדרך המתמשכת ומתפתלת. במלחמה היתה כאן יחידה של חיילים הונגרים ששמרה על המקום האסטרטגי בשיא ההר. יחידת קומנדו איטלקית הפתיעה אותם וכבשה את המקום. האיטלקים הקימו במקום אנדרטה לקצין שלהם שנהרג בקרב, אלברטו פיקו. שנים אחר כך בנו הסלובנים באותו מקום בקתת הרים למטיילים המטפסים אל ההר. לאחר כשלוש שעות טיפוס הגענו אל אגם קרן שנמצא ממש מתחת לפסגת קרן. זהו אולי האגם היפה ביותר שראיתי בשמורת הטריגלב, מוקף ביער אשוחים ובסלעים תלולים, ומלא במים צלולים וקרים. כאן השמש זורחת, העצים יפי מראה ולפני מאה שנים השוחט שחט.
נהר הסוצ'ה ממשיך לזרום ולהקיף במימיו הצלולים והשוצפים את הטריגלב, ואנו אחריו אל העיירה טולמין. נקיק טולמין הוא שמורה מסודרת עם כרטיסים ושעות ביקור. שוב אותם נקיקים צרים תלולי גדות חצובים בסלעי גיר ומים צלולים לעיתים שקטים ושקופים ולפרקים יורדים במפלים סוערים ולבנים. גולת הכותרת עבורי היו שלל רקפות ורודות בשיא פריחה עם העלים הלבביים שלהן בעשרות מקבצים על פני המדרונות הירוקים. לצידם פרחו גם פעמוניות, תלתנים וכל מיני סגולים וורודים למיניהם. "האקלים כאן מדרום לטריגלב מושפע מן הים האדריאטי, הוא בעיקר חם יותר ואז הצמחים ממשיכים לפרוח בזמן שבשיא ההרים כבר קר מידי" הסבירה לי נערה צעירה וידענית שישבה בשער השמורה.
פנינו דרומה בכביש שטיפס באינספור סרפנטינות אל אוכף וריצ'ס 1611 מטר גובה
ירדנו מן העבר השני בפיתולים אינסופיים אל עמק סוצ'ה והנהר באותו שם הזורם בו. הנהר הפתיע אותנו במימיו הצלולים עד שקיפות מלאה
החנינו את המוטורהום ליד הכניסה לכנסיית הכורים
משם צעדנו בשביל צר ביער שליווה את זרימת הנהר
עמק סוצ'ה והנהר באותו שם הזורם בו. הנהר הפתיע אותנו במימיו הצלולים עד שקיפות מלאה
בדרך אל אגם קרן Krn
לאחר כשלוש שעות טיפוס הגענו אל אגם קרן שנמצא ממש מתחת לפסגת קרן
ולת הכותרת עבורי היו שלל רקפות ורודות בשיא פריחה עם העלים הלבביים שלהן בעשרות מקבצים על פני המדרונות הירוקים
יחידת קומנדו איטלקית הפתיעה אותם וכבשה את המקום. האיטלקים הקימו במקום אנדרטה לקצין שלהם שנהרג בקרב, אלברטו פיקו. שנים אחר כך בנו הסלובנים באותו מקום בקתת הרים למטיילים המטפסים אל ההר
נקיק טולמין הוא שמורה מסודרת עם כרטיסים ושעות ביקור. שוב אותם נקיקים צרים תלולי גדות חצובים בסלעי גיר ומים צלולים לעיתים שקטים ושקופים ולפרקים יורדים במפלים סוערים ולבנים
זעקה להפסקת המלחמות
גבוה בהרים מעל טולמין נמצאת כנסיית יבורצ'ה – Javorca. חיילים מהאימפריה האוסטרו הונגרית בנו אותה עוד במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנת 1916 לזכר חבריהם שנהרגו בקרבות. השמות של הנופלים נצרבו על גבי לוחות של ארגזי תחמושת ונתלו כאן על הקירות. החיילים השקיעו דם דמים זיעת אפיים ולא פחות מזה נשמה. כאן, לאורך קו פסגות האלפים הסלובנים עברה החזית העקובה מדם בין מדינות ההסכמה ואיטליה שהצטרפה אליהן ובין הממלכה האוסטרו הונגרית. "למעלה מ-2500 חיילים נהרגו רק באזור הזה" אמר לי מדריך הכנסיה מגודל השיער ופרוע הזקן שנראה כמו אחד מוותיקי מלחמת וייטנאם. הוא הצביע על שמות של חללים יהודים "באותה תקופה חלק ניכר מתושבי הבלקן היו יהודים. הכנסייה הזאת היא הזעקה הרמה ביותר להפסקת המלחמות בעולם" הוא סיים את דבריו. שביל הליכה בהרים הנקרא walk for peace מגיע אל הכנסייה וממשיך ועוקב אחר קו החזית לאורך הפסגות היפות של האלפים בין סלובניה ואיטליה שפעם היידי רעתה בהם את הפרות.
בעיירה הסמוכה קובריד – Kobarid נמצא מוזיאון מלחמת העולם הראשונה המציג בפרוט רב את המלחמה הנוראה ההיא במלל ותמונות שחור לבן, ולא חוסך במראות קשים של מתים ופצועים. המוזיאון קובל על הבזבוז הנורא של חיי חיילים ואנשים שבמותם לא פתרו דבר והעולם נשאר אותו עולם אכזר.
גבוה בהרים מעל טולמין נמצאת כנסיית יבורצ'ה Javorca
"למעלה מ- 2500 חיילים נהרגו רק באזור הזה" אמר לי מדריך הכנסיה מגודל השיער ופרוע הזקן שנראה כמו אחד מוותיקי מלחמת וייטנאם
שביל הליכה בהרים הנקרא walk for peace מגיע אל הכנסיה וממשיך ועוקב אחר קו החזית לאורך הפסגות היפות של האלפים בין סלובניה ואיטליה שפעם היידי רעתה בהם את הפרות
חיילים מהאימפריה האוסטרו הונגרית בנו אותה עוד במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנת 1916 לזכר חבריהם שנהרגו בקרבות
באדיבות מוזיאון קובריד
בתמונה: הורדת והעלאת צוותים רפואיים ופצועים ברכבל.
לקראת שקיעה אדמדמה
ממרום הכנסייה חזרנו על עקבותינו בנהיגה איטית אל טולמין. משם נסענו בכביש העוקב אחר נהר סוצ'ה העוזב את ההרים ונשפך אל הים האדריאטי. מאחורינו התרחקו הפסגות של שמורת הטריגלב. לקראת שקיעה אדמדמה הגענו אל עיר הגבול הסלובנית נובה גוריצה. האטתי ליד מחסום הגבול והשוטר סימן לי להמשיך ישר מבלי לעצור, אחרי הכל עברנו בין שתי מדינות שהן שכנות טובות מן האיחוד האירופי. לחשוב שלפני מאה שנים הן הקיזו כל כך הרבה דם אחת לשניה. אלוהים כמה נוראה היא המלחמה, ואיזה זיכרון קצר יש לבני אדם שלא מפסיקים את הריטואל המיותר הזה. בערב כבר ליקקנו טירמיסו בצנצנת במרכז התוסס של העיירה האיטלקית הציורית גוריציה מעבר לגבול הבלתי נראה. אלו החיים… דור אחד מקיזים דם זה לזה ודור אחר מלקק טירמיסו וקרמשניט ביחד.
לקראת שקיעה אדמדמה הגענו אל עיר הגבול הסלובנית נובה גוריצה. האטתי ליד מחסום הגבול והשוטר סימן לי להמשיך ישר מבלי לעצור, אחרי הכל עברנו בין שתי מדינות שהן שכנות טובות מן האיחוד האירופי. לחשוב שלפני מאה שנים הן הקיזו כל כך הרבה דם אחת לשניה
אלוהים כמה נוראה היא המלחמה, ואיזה זיכרון קצר יש לבני אדם שלא מפסיקים את הריטואל המיותר הזה. בערב כבר ליקקנו טירמיסו בצנצנת במרכז התוסס של העיירה האיטלקית הציורית גוריציה מעבר לגבול הבלתי נראה. אלו החיים… דור אחד מקיזים דם זה לזה ודור אחר מלקק טירמיסו וקרמשניט ביחד
