חורבת צונם: עיר אבודה בגליל
שבוי בקסם היער הילכתי, בדרך אל העיר האבודה, מנסה ליישב במוחי את הניגוד בין האנונימיות העכשווית של המקום, לקיומו בעבר. מי הילך בסמטאותיה של אותה עיר? מה קרה בין לידתה למותה? איזה כאב הותירה מאחוריה? למה אבודה ולמי היא אבדה? ואיך קרה שבמשך שנים רבות כיסה אותה יער עבות ואיש לא שב אליה לגור בה ולכונן חיים חדשים? הרי אפילו אצל הומרוס, חוזר אודיסיאוס לעירו איתקה, למרות הכאוס שחיכה לו… על דבר אחד אין עוררין, סופה של העיר מוכר יותר מתחילתה. המפגש הראשון איתה בחשיכה המסתורית של עצי האלון העבותים, מעורר השתאות ואפילו קריאות התפעלות. למקום קוראים חורבת צונם, או חורבת צוואנה, שפירושו אבן צור. היא מסתתרת בתוך חורש צפוף ועב גזע של אלון התולע, שקרני שמש מעטות מצליחות לחדור מבעד לתקרתו, ולא מעט עצי ער אציל (דפנה) נותנים מריחם לממוללים את עליהם בהולכם בשביל. 
חורבת צונם. לא ידוע מדוע נהרסה העיר ולאן עברו תושביה | צילומים: אמנון גופר
מה מתגלה? מבני אבן מסותתת, קבורים בחלקם באדמה, תעלות ומאגרי מים תת קרקעיים, פרוזדורים, בור מים מטויח וחלקים של אבני מפרכה. הכפר, בצורתו הנוכחית, התקיים ושגשג כנראה בתקופה הביזנטית, יעידו על כך צורת הבנייה והאבן וממצאי פולחן נוצרי שנתגלו באזור (למרות שיש שרידים קדומים יותר). המקום שימש גם למגורים בתקופה הממלוכית, אבל צורתו הבסיסית נותרה כשהייתה. רב הנסתר על הגלוי בחורבת צונם, גם לא ברור לאן עברו התושבים, שכנראה עסקו בין השאר בחקלאות ובתקופתם החורש לא היה עבות כל כך ומרגע שהמקום ננטש התכסה השטח בחורש פראי ולא נודע כי בא אל קרבו. 
היער המסתורי שבו נמצאת חורבת צונם
איך מגיעים? מצומת אבן מנחם על כביש 899 יורדים דרומה בדרך אספלט 1300 מטר, פונים ימינה לדרך כורכר לבנה, 1200 מטר ומגיעים לחוות בקר. מחנים את הרכב וממש מול החווה מעבר בגדר – לכו בשביל, היער יבלע אתכם ואחרי 250 מטר תגיעו אל העיר האבודה. מעיין הנעורים הגלילי
את שקיק העור ובתוכו אדמה אדומה מקרקעית מעיין הנעורים הנצחיים, היו נושאים הילידים האינדיאנים של קוסטה ריקה על צווארם, בשעה שהכובש הספרדי דרס ברגל גסה את ארצם. "לה פואנטה דה לה אטרנה חובנטוד", קראו לו הספרדים וייחסו למים סגולות מרפא שמסורות ואגדות אין ספור נוצרו סביבם. 
פתחה של מערת הקבורה בה נובע המעיין המכונה "מעיין הנעורים"
את צחי יקוטי, עלם צעיר ממושב דוב"ב, פגשתי על הטרקטור הדוהר אל חלקות השדה הנושקות לגבול הלבנון. על צווארו לא נשא כל שקיק של עור, אך הוא היה הראשון שדיבר על מעיין הנעורים החבוי בסבך האלונים הצפוף שמול עתיקות ברעם. הרמזים על המקום הספיקו לי כדי שאמצא דרכי אליו תוך זמן קצר של חיפוש, אבל ההפתעה הייתה שהמעיין נובע מתוך מערת קבורה בת 1500 שנה, שזהו המקום האחרון שנעורים יכולים לפרוח ממנו. 
סבך האלונים סמוך לגבול לבנון בו נחבא המעיין
כדי לטבול במי המעיין יש להיכנס למערת הקבורה (ביזנטית יהודית), דבר שלא העליתי בדעתי למרות גילי המופלג. המים נקיים וצלולים ואפילו דגים שוחים בהם בשעמום אינסופי ומי שמתחשק לו לשחות, יכול לשלוח את חוויותיו. ואולי דווקא כאן מתקיים הפסוק האריסטוטלי "גם סופה של התחלה טובה – בגיהינום"… חוף אכזיב: הקברים הפיניקים
הידעתם שמנהג פיניקי היה להניח בידו של המת, או מתחת ללשונו, מטבע המוקדש לאל כארון? האל כארון היה משיט מעבורות של מתים מהעולם הזה אל השאול שמעברו השני של הנהר. את מלאכתו היה עושה רק אם היה בידו של המת מטבע לתשלום דמי הנסיעה, וזאת כדי שלא יאלצו המתים לנדוד לנצח לאורך גדות הנהר. 
הקברים החצובים בסלע, המטייל כאן יכול לראות כיצד הפיניקים קברו את מתיהם
קבוצת קברים פניקיים חצובים בסלע, ליד כביש חוף אכזיב, שופכת אור על הלכות קבורה בתקופה זו ומאפשרת למטייל לראות במו עיניו אתר קבורה בן כאלפיים שנה. הפיניקים ישבו ברצועת חוף צרה בין צפון סוריה (לטקיה) ועכו. זו היתה אוכלוסייה פגאנית ומנהגי הקבורה היו בהתאם. הקבר נחצב בסלע הכורכר הרך והיה מחולק לשניים: מבואה וחלל קבורה, וביניהם פתח מעבר. על הקבר היה חצוב שקע להנחת לוח הכיסוי. 
חוף אכזיב. אחרי שביקרתם בקברים, לא תקפצו לטבילה בים?
איך מגיעים? נוסעים מערבה לחוף בננה ביץ' באכזיב, חולפים לפתח החוף, ממשיכים לעבר הים ובפנייה החדה דרומה מחנים את הרכב. מימיננו לגונה כחולה ומשמאלנו, מרחק 10 מטרים ממזרח לכביש, חלקת קברים גדולה. אמנון גופר – מדריך טיולים ומספר סיפורים המתמחה בתרבות הגלילית, כתב את הספרים "סודות גליליים" ו"חמש דקות מהצימר" בהוצאת עם עובד בתמונה הפותחת: מערת הקבר ממנה נובע מעיין הנעורים | 
