ב-12 בפברואר 1984, האסטרונאוט ברוס מק'קנדלס התרחק יותר מכל אסטרונאוט אחר לפניו ממעבורת החלל. התקדים החללי הזה התאפשר הודות למדחף מופעל בחנקן שהיה קשור לגבו, ואשר מק'קנדלס עצמו היה מעורב בפיתוחו. אחרי תרגולים בתוך מעבורת החלל צ'לנג'ר וסמוך אליה, מק'קנדלס הפעיל את המדחף וטס למרחק של 97 מטרים, שם הוא ריחף, רחוק מהנוחות והביטחון של ספינת האם. יותר מ-27 שנים אחרי מה שנודע כהליכת החלל הבלתי קשורה הראשונה, נאס"א שחררה את התמונה המדהימה הזאת (לחצו עליה להגדלה), שבה נראה האסטרונאוט הזעיר מרחף בבדידות מזהרת בין השחור של החלל לכחול של כדור הארץ. במידע שהגיע עם התמונה לא מופיע פרט חשוב, שהופך אותה לחזקה עוד יותר: פחות משנתיים לאחר הליכת החלל המפוארת של מק'קנדלס, ב-28 בינואר 1986, התפוצצה מעבורת החלל צ'לנג'ר 73 שניות לאחר השיגור. שבעת האסטרונאוטים שהיו עליה נהרגו מיד. אשר למק'קנדלס עצמו, במהלך הקריירה הארוכה שלו בנאס"א הוא בילה 312 שעות בחלל, מתוכן ארבע שעות בריחוף חללי כמו זה שנראה כאן. |
מצויד במדחף מיוחד הפועל על חנקן, שהוא עצמו עזר לפתח, יצא האסטרונאוט ברוס מק'קנדלס להליכת חלל ייחודית, במרחק של עשרות מטרים מספינת האם. התוצאה – תמונה עוצרת נשימה ביופייה (לחצו עליה להגדלה) פורסם 8.11.11 |
Array
(
)