מראות ירושלים מהמאה ה-19

משך מאות שנים ירושלים, העיר הקדושה, עוררה סקרנות רבה. תיאורי העיר היוו נושא מרכזי בספרי מסע שהלכו והתרבו במהלך המאה ה-19. אמנים הציגו את העיר בהסתמך על תיאורים אלו, איורים שנעשו במקום, ומדמיונם. בסוף שנות השלושים של המאה ה-19, זמן קצר לאחר המצאת הצילום, תיעדו אותה צלמים מערביים שהגיעו במיוחד לירושלים. אמנים רבים הסתמכו על צילומים אלו כמתווה להכנת הדפסים של מראות העיר. 

פרנסיס פירת', הר הבית מהר ציון, 1860, הדפסת כסף חלבון ביצה, מאוסף מוזיאון ג'. פול גטי, לוס אנג'לס

בראשית המאה ה-19 ארץ הקודש הפכה ליעד תיירותי והייתה חלק מן "הסיור הגדול" (Grand Tour) שעשירי אירופה ואמריקה נדרשו לצאת אליו כחלק מהשכלתם. טיולים מאורגנים נעשו לחזון נפרץ, בייחוד לאחר הופעתן של האניות המופעלות בקיטור בשנות ה-30 של המאה ה-19. רבים כתבו יומני מסע שראו אור, ובהם מתוארות חוויותיהם בפירוט רב. הם הציגו מבט מגוון על ירושלים – החל בתחושות נעלות של התעוררות דתית וכלה בתיאורים יומיומיים של מצבה הירוד של העיר.

הר מוריה, תחריט פלדה, 1834, ג'.מ.וו. טרנר, בעקבות רישום של צ'ארלס בארי, תחריט א. פ. פינדן, מתנת בנק דיסקונט

בראשית המאה, ההדפסים הציגו מראות דמיוניים למדי של ירושלים. האדריכלות, הנופים והנחלים הזורמים נראים לעתים שייכים הרבה יותר לאירופה מאשר למזרח התיכון, וזאת למרות שחלק מהאמנים ביקרו בירושלים. הדפסי ירושלים התפתחו לכדי מראות הקרובים יותר למציאות ככל שהחלו להתבסס על רישומים שנעשו במקום. תהליך יצירת ההדפס החל לעתים ביוזמת המוציא לאור, שהיה מזמין רישום תיעודי ראשוני. לאחר מכן עבר הרישום לאמן ידוע, שהפך אותו לתמונה שעל פיה החרט הפיק את ההדפס. ההדפס שנוצר כתוצאה מכך היה אפוא יצירה מיד שלישית, כאשר כל אמן נהג להוסיף לדימוי שינויים משלו.

פרנסיס פירת', ירושלים מהר הזיתים, 1858, הדפסת כסף חלבון ביצה, מאוסף מוזיאון ג'. פול גטי, לוס אנג'לס

הצילום, שהתפתח לאורך המאה ה-19, השפיע על התפיסה המושגית של העיר: החל ב"עיר עלי גבעה, מוקפת אור", דרך ייצוג ריאליסטי יותר של העיר כמקום נידח, קטן ומוכה עוני בשולי האימפריה העות'מאנית. הצמא למראות ריאליסטיים של ירושלים היה כה רב, עד כי בתוך חודשים ספורים מהמצאת השיטה הצילומית האמיתית הראשונה, הדאגרוטיפ, ב-1839, הגיע צלם לעיר כדי לצלמה. חרף החסרונות של שיטה זו, התוצאה הייתה מפורטת להפליא וקסומה. לראשונה ניתן היה להחזיק ביד מראה "אמיתי" של ארץ הקודש.

ג'יימס רוברטסון, פליקס ביאטו, אנטוניו ביאטו, כנסיית הקבר, 1857, הדפסת כסף חלבון ביצה, מאוסף מוזיאון ג'. פול גטי, לוס אנג'לס

במתחם הר הבית, תחריט פלדה צבוע ביד, 1835, ס. פרוט, על פי רישום של פ. קתרווד, החרט א. פינדן, מתנת י. האננסון

חלק מהצלמים ביקשו להוכיח את אמיתותם של סיפורי התנ"ך והברית החדשה, חלק מהם התעניינו באדריכלות, ואילו אחרים עבדו בשירותן של חברות מסחריות. נראה כי הצלמים הראשונים היו חסינים למדי לתפיסות האוריינטליסטיות המוכרות והתמקדו במה שנתפס לתחושתם כתיעוד ישיר יותר. במרבית התצלומים אין נוכחות אנושית. בתצלומים שבהם נראים בני אדם, הם על פי רוב מוצבים ליד מרכיבים אדריכליים ומשמשים בעיקר לצורך הבהרת קני המידה. אמנם קשה להצביע במדויק על מקורם של השינויים אמנותיים, בין אם מדובר בשינויים בטכנולוגיה, בתפיסה או אף באופנה. אולם אין ספק כי הופעת הצילום העניקה השראה לאמנים ונעשתה לחלק בלתי נפרד מן הביטוי האמנותי.

ג'יימס רוברטסון, פליקס ביאטו, אנטוניו ביאטו, שער הרחמים, 1857, הדפסת כסף חלבון ביצה, מאוסף מוזיאון ג'. פול גטי, לוס אנג'לס

מבט לעבר הר הזיתים, תחריט עץ, 1880, ג'.ד.וודוורד, החרט ג'. ג'ונסטון

בריכת בית חסדא, אקווטינטה צבעונית, צבוע ביד, 1804, האמן לואיג'י מייר, מתנת מר מילמרן

מבט אל פנים שער הרחמים, תחריט פלדה, 1836, דויד רוברטס, על פי רישום של פ. קתרווד, החרט וו. פינדן  

בתמונה הפותחת: מבט לעבר כנסיית הקבר, אקווטינטה צבעונית, צבוע ביד, 1803, האמן לואיג'י מייר, מתנת לי וקרל הנדלר

____

רן הלל – אוצר התערוכה "מראות ירושלים מהמאה ה-19, בהדפס וצילום" במוזיאון הימי הלאומי בחיפה ומנהל מחלקת ניהול אוספים במוזיאוני חיפה