"יוּ, איזה מנהרה גדולה!" קריאת ההתרגשות של הפעוט בן השנתיים העלתה חיוך בפעם הראשונה. בפעם הרביעית כמה מבוגרים בקבוצה נשברו ולחשו "ששש" עצבני. ובכל זאת, היה אפשר להבין אותו: בכניסה למערת הנטיפים באמת מתחשק לצעוק מרוב התפעלות. לפני שנכנסים למערה, כדאי להקדיש קצת זמן לדרך היורדת אליה: מדרגות אבן מקסימות מוקפות בחורש טבעי ועצי אורן ובעונה – גם בפרחי בר. לא מוכרחים לרוץ במדרגות, להפך. כדאי ללכת לאט, להשקיף על הנוף ולשאוף את האוויר הצלול. למערת הנטיפים עצמה נכנסים רק בקבוצה ובליווי מדריך. הסיור מתחיל במצגת על אופן היווצרותה של מערת נטיפים: בתקופות קדומות חלחלו מים לאורך סדקים שנוצרו בסלעי דולומיט, המיסו את הסלעים ויצרו את חלל המערה. בתקופתנו, כשטיפות המים מגיעות למערה, הן רוויות בפחמן דו חמצני וטעונות בחומרים גירניים. הפחמן הדו חמצני משתחרר בחלל המערה מכל טיפת מים שנכנסת, והחומר הגירני שבה שוקע ובונה את הנטיפים והזקיפים. המצגת מעניינת את המבוגרים, אבל אולי יבשושית לצעירים שבחבורה. רגע לפני שנכנסים מקבלים הזדמנות אחת ויחידה לגעת בנטיפים ובזקיפים שנשברו והונחו בפינת ליטוף, כשברקע מהדהדת האזהרה החמורה של המדריך שלא לגעת בנטיפים שבהמשך הדרך (וגם שאסור לאכול, לעשן, לצלם או להרעיש במערה). הילד שומר החוק במשפחתנו הקפיד להזכיר את האיסור הזה בכל פעם שנראה לו שאני עומדת למעוד וללטף איזה זקיף חלקלק שצמח לו באמצע השביל. הטרגדיה של רומיאו ויוליה המחזה הנגלה בפתח המערה יפה להפליא. אפשר לראות פה הדגמות של כל סוגי הנטיפים והזקיפים שהופיעו במצגת, והמציאות עולה על כל דמיון: נטיפים שזכו לשם "מקרוני" הנראים כצינור דק וארוך, נטיפי "גזר" שהם בעצם נטיפי מקרוני שנסתמו והטיפות שהמשיכו לזלוג עליהם מבחוץ נתנו להם צורת קונוס, סוג אחר הנראה כמו אלמוגים וקיר קסום שנוצר ממפגש של נטיפים וזקיפים רבים. למי ששואל את עצמו מתי נוצרים הנטיפים היורדים מן התקרה ומתי צומחים זקיפים מרצפת המערה, התשובה טמונה בקצב טפטוף המים: אם הטפטוף איטי, יספיק הפחמן הדו חמצני להתנדף, והחומר הגירני יהפוך למוצק כשהטיפה עדיין נמצאת על הנטיף. אם קצב הטפטוף מהיר, ישתחרר החומר הגירני רק לאחר שהטיפה תנשור אל הרצפה, ובמקום יגדל ברבות השנים זקיף. באופן אישי, הייתי מעדיפה פשוט לשוטט לאט לאורך השביל המתפתל בין הנטיפים והזקיפים היפהפיים. אבל צוות ההדרכה מרגיש כנראה שהקהל זקוק ליותר ממה שהטבע יכול להציע, ולכן המדריך מאיר בפנס בכל פעם נטיף או זקיף אחר וקורא בשם הדמות שאותה הוא מאיר. עם הרבה דמיון ורצון טוב אפשר לראות פה את מלך האריות, חתן וכלה רוקדים, גביע גלידה, עוגת קצפת וכדומה. חזרה אל האוויר החופשי מכאן אפשר לחזור לכביש מספר 1, אבל מומלץ לפנות דווקא לכיוון ההפוך (ביציאה מכביש הגישה למערה פונים שמאלה לעבר ירושלים, ולא חוזרים ימינה לעבר בית שמש). אם דאגתם בעוד מועד לארוז פיקניק, חפשו פינה שקטה בפארק עצמאות ארצות הברית הסמוך. אם בחרתם, כמונו, לסיים את הטיול במסעדה באבו גוש, סעו לכיוון בר גיורא בכביש מספר 3866, משם פנו שמאלה לכביש מספר 386 עד צומת כרם, בו פנו שמאלה לכביש מספר 395 עד לצומת הר איתן וימינה לכביש מספר 3965 שיאחד אתכם שוב עם כביש מספר 1 ליד מבשרת ציון. נכון שילדים אולי לא תמיד מעריכים נופים, וודאי תיאלצו להתמודד עם "מתי מגיעים?" אחד יותר מדי, אבל למבוגרים שספונים כל השבוע במשרד, הירוק בעיניים יפצה על היבבות במושב האחורי. מדריך מהיר למבקרים במערת הנטיפים להצעות נוספות לטיולים באזור הרי ירושלים לחצו כאן |
ביום קיץ חם אין כמו שיטוט במערת הנטיפים, תופעת טבע מדהימה ליד בית שמש. טיול שמתאים לכל בני המשפחה, ואפשר לסיימו בפיקניק ביער או במסעדה באבו גוש פורסם 11.4.12 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 415
[name] => הרי ירושלים
[slug] => %d7%94%d7%a8%d7%99-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 415
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 104
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )