| מחוז שאאנשי (Shaanxi) בצפון־מערב סין הוא אחד המחוזות הנידחים והמרתקים ביותר במדינה. בירת המחוז, העיר שי־אן (Xi’an), נמצאת בחלקו הדרומי, הנושק לגדות הנהר הצהוב. לילה של נסיעה ברכבת אטית – היחידה – משי־אן לצפון המחוז מוביל אל תוך רמתהלס הצהוב, הנמתחת לכל רוחבה של סין בחלק שמצפון לנהר הצהוב ואל הבירה של חבל שאאנביי (Shaanbei) – ינ־אן (Yan’an). שאאנביי הוא אחד המקומות העניים ביותר בעולם. סקר שפרסם האו"ם בשנת 2000 הגדיר עוני כהכנסה הנמוכה משני דולרים ליום. בהגדרה הזו נכללת כמחצית מאוכלוסיית כדור הארץ – שלושה מיליארד בני אדם – אולם תושבי חבל שאאנביי עניים אפילו מהם. הם נכללים ברשימה המצומצמת של כ־800 מיליון בני אדם שהכנסתם הממוצעת אינה עולה על שני דולרים לשבוע, כלומר כמאה דולר בשנה בלבד. צירוף עגום של תנאים ונסיבות הפך את הסביבה לקשה במיוחד: סלע הלס, שעשוי היה להיות כר פורה לחקלאות, סובל ממחסור גדול במים התורם למִדבור האיזור. כל טיפה ממקווי המים המדולדלים מנוצלת לצריכה ביתית, על חשבון הפוטנציאל החקלאי. כתוצאה מכך התושבים אינם מסוגלים לחיות מתוצרת חקלאית מקומית כפי שהיה בעבר, ואין להם מקורות הכנסה אחרים לממן את היבוא. אם בכך לא די, נחלקים תושבי המקום לעשרה לאומים שונים, המסוכסכים ביניהם על מקורות הקיום המצומצמים. שאאנביי הוא אחד משלושת האזורים הכלולים בתוכנית האזורים המועדפים של ממשלת סין לטיפול מיידי ולעידוד השקעות חוץ, אך הרווחה אינה נראית באופק. בתנאים אלה לא פלא שהתושבים הביאו את הניצול המירבי של הסביבה לדרגת אמנות. אחד המאפיינים הבולטים של אמנות זו הוא המגורים במערות החפורות אל תוך סלע הלס הרך, הקרקע המהווה את רוב השטח של צפון סין.
הכניסה למערה נחסמת בשבכת עץ, שבה חתוכים החלונות והפתח. זהו גם המקור היחיד לאוורור ולתאורה. האור המועט החודר למערה בשעות היום עובר דרך מעטה נייר, המודבק אל פני השבכה כדי ליצור מעין וילון. בחלקו הפנימי של החדר מצוי דרגש שינה, הבנוי כבמה רחבה על כל שטחו, ברוחב כשני מטרים ובגובה כמטר אחד מעל לתחתית המערה. דרגש השינה מוצמד לקאנְג – מתקן בישול וחימום משולב המצוי לאורך המערה, בדרך כלל בצד הקרוב לדופן הפנימית. עקרון הפעולה הבסיסי של הקאנג הוא חיסכון באנרגיה, והוא נפוץ בכל צפון סין, במערות ובמבנים כאחד. בפתח המתקן יש דלת קטנה לפחם או לגזרי עץ המשמשים לתבערה. את כלי הבישול המרכזי אפשר להציב ישירות מעל לאש. בחלק הפנימי והמוסתר של התנור יש מחילה, החודרת אל מתחת לדרגש השינה המוגבה ומחממת אותו. המשפחה כולה משתרעת על הדרגש לשנת הלילה, נהנית מחום הבישול שהצטבר במחילה במשך היום. נופי שאאנביי
בכמה מהמשפחות שאצלן ביקרתי בישלה הסבתא לכל בני המשפחה, בדרך כלל מאכלי בצק: אטריות, כיסוני גְ'יַאוֹ־זה ממולאים בבשר ובעשבי תיבול, לחם מאודה ובזמנים קשים יותר – דייסת דוחן בלבד. הבנים אחראים לפרנסה: עבודה בשדות, מחריש ועד קציר. הנשים הצעירות אחראיות לגידול הילדים ולאחזקת המשק: טיפול בתרנגולות, גידול תירס בחצר או בחלקה הקרובה, טחינת קמח וניקיון. ראש המשפחה, הסב או האב המבוגר, הוא היחיד שעשוי ליהנות ממנוחה, אך אם בריאותו ומצבו הגופני מאפשרים זאת, גם הוא מצטרף אל הגברים הצעירים בעבודת השדה. נוסף למטיילים קומוניסטים נלהבים שבאו לכאן בעקבות מאו דזה דוּנג (ראו מסגרת), משך הנוף של חבל שאאנביי ציירים ואמנים רבים. אלה נמשכו אל הנוף המדברי הייחודי ואל המערות הציוריות, כמו גם אל אנשי המקום, הנחשבים לפשוטים ולתמימים שבתושבי סין. תיאורים של נופי שאאנביי, הכוללים את האיכרים המקומיים, על לבושם הטיפוסי, עדריהם ומערות היאוֹ דוֹנְג המיוחדות, הם חלק ממסורת הציור ארוכת היומין של סין. האמנות המקומית מצטיינת דווקא בעיטורים למערות – מגזרות נייר לקישוט הקירות ושבכות החלון. |
באדמת הלס של חבל שאאנביי שבצפון סין, אחד המקומות העניים ביותר בעולם, אפשר לחפור בתוך שבוע מערת מגורים זעירה לכל המשפחה. אפילו מקדש קונפוציאני, מכולת ותחנת דלק פועלים מתוך מערות עודכן 20.5.18 |
סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3475
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 432
[name] => סין
[slug] => china
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 432
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 289
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )