סלווקיוס הרביעי, שהעניק למעיין את שמו, היה ממצביאיו של אלכסנדר מוקדון. המקום, בין נחל יהודיה לנחל זוויתן בעל היסטוריה ועבר עישירים ביותר. בתקופת בית שני ניצב סמוך לעין סלוקיה, או קצבייה בשמו האחר, כפר יהודי. במסגרת ההכנות למרד ברומאים הקים כאן יוסף בן מתתיהו, מפקד אזור הצפון, ביצורים. עד 1967 ניזון ממי המעיין כפר סורי קטן, שאת שרידי בתיו הטובלים בירק אפשר עדיין לראות בשטח. כיום נאספים מי המעיין לצינור ורק מקצתם זורמים במורד הערוץ. הנוף אמנם יבש בקיץ אבל כמה מעיינות שופעים בסביבה, חלקם לאורך ערוצו של נחל זוויתן הסמוך. בקניון היפה יש זרימה תמידית ובריכות שנעים לשכשך בהן בימים חמים.
איפה?
מצומת יהודיה שבצפון הכינרת נוסעים על כביש 87 לכיוון רמת הגולן. כ-800 מטר אחרי צומת קצרין, מול כניסה לבסיס צבאי, פונים ימינה למגרש חנייה קטן וממנו נמשך שביל ברור אל המעיינות. כדי להגיע אל שמורת הזוויתן יש להמשיך ולנסוע ישר (סך הכול שבעה קילומטרים מצומת יהודיה) עד שמשמאל מתגלה חניון יער יהודיה – נקודת התחלת המסלול. מים בששון:
מעיין סלוקייה הוא הגבוה במעיינות ישראל ונובע בגובה 445 מטר מעל פני הים. מיקומו והריחוק שלו מכל אזור ישוב או תעשייה, מגן על המים ושומר על האיכות שלהם. אדמת הבזלת של הגולן מעניקה למים הרכב מינרלים מאוזן. המים נאגרים בשכבת קרקע אטומה, מוגנת מזיהום, ופורצים מן האדמה באופן טבעי. כל אלה מעניקים להם טעם משובח. יוצאים לטיול
ממגרש החניה הולכים מערבה בשביל המסומן בירוק, החוצה שטח רמתי עד לשפת קניון נחל הזוויתן. משפת הקניון יורד אל תחתיתו שביל שסימונו אדום. בשל שפע המים משתנה הצמחייה. גדותיו של הערוץ הזורם מוריקות כל השנה. נוכל להבחין בשפע של קנים, עצי ערבה, הרדוף נחלים (שבקיץ פורח בגווני ורוד) ושאר צמחים חובבי מים. בהגעה לערוץ נפנה שמאלה (דרום-מערבה) במורדו. לאחר הליכה קצרה נבחין מימיננו במים הזולגים מן הסלע. זהו עין נטף הקרוי כך לא רק על שם טפטוף המים, אלא גם על שם נטף הנחלים שהצטבר בו. נטף נחלים (שבלעז נקרא טרוורטין) הוא חרסית (גרגירי אדמה זעירים ביותר) הנסחפת עם המים ושוקעת במקומות בהם הזרימה איטית. כאן ישנה דוגמא מרשימה לכך. ממקום הנביעה הקטנה זולגים המים על פני הסלע בקילוחים דקים ומשקיעים מזה דורות את החרסית לאורכם. ביום חם, אין דבר מוצלח יותר מלהתיישב תחת מטר הטיפות הצוננות.
מעין נטף נשוב על עקבותינו. הפעם לא נשוב ונעלה בשביל האדום, נחלוף על פניו ונמשיך הלאה במעלה הערוץ. בדרך נחלוף על פני מספר בריכות מים ואחריהן נטפס אל שפת הקניון בשביל שסימונו שחור. מראש העלייה רואים היטב את נופי הקניון. בקצה העלייה נפנה ימינה (דרומה). שביל שסימונו אדום יוליך אותנו לאורך שפת המצוק. בהשקיפנו על קניון הזוויתן נבחין בשבילים תלולים צרים היורדים לערוץ. אלו הם שבילים של חזירי בר הנצפים כאן לעיתים בשעות הקרירות של היום. נוכל לראות בבירור את שכבות הבזלת, תוצרים של התפרצויות לבה חוזרות ונשנות. השכבות התחתונות הן הקדומות ביותר ומעליהן שכבות צעירות יותר ויותר, בסדר עולה לעבר פני הרמה. ניתן להבחין בעובי משתנה של השכבות, עדות להתפרצויות בעלות עוצמות שונות. בנקודות מסוימות מופיעים כתמי ירק (בעיקר של קנה) מקו המפגש בין השכבות ומטה. כתמי ירק אלו ניזונים ממי מעיינות קילוח. בין התפרצות להתפרצות עברה הבזלת בליה והפכה לחרסית. החרסית איננה מאפשרת חלחול מים וכך נוצרו בין השכבות השונות שכבות חרסית דקות אטומות למים. המים נאגרים מעליהן ופורצים במקום בו חצויות השכבות על ידי ערוץ. עם יציאת המים נסחפת עימם החרסית חזרה אל פני השטח. כשהיא שוקעת, נוצר סחף הנחלים שבו כבר נתקלנו. נמשיך לאורך שפת הקניון עד למפגש עם השביל הירוק. מכאן הדרך אל החניה קלה.
משך הטיול שמוצע כאן דורש לפחות כשעה.
מסלול ההליכה קל ומתאים לכל גיל.
הטיול מתאים לכל עונות השנה. כדאי לבקר:
בקיסרין – פארק תלמודי משוחזר בקצרין. במקום פארק ארכיאולוגי משוחזר הממחיש את אורח החיים היהודי בגולן בתקופה הביזאנטית. במקום מבני מגורים, בית כנסת קדום, תצוגת כלים וסרט הסברה. בתיאבון:
ניתן לערוך פיקניק בגן הסמוך לעין סלוקיה. אפשרות נוספת היא בכניסה לפארק הלאומי יהודיה – זוויתן (בפארק עצמו אסור לאכול). בקצרין ישנן כמה מסעדות ומרכז מסחרי. בתחנת פז קצרין נמצאת מסעדת הטברנה. |
נתקלת בטעות בכתבה? חוסר עדכון? נשמח לקבל ולעדכן
>>
