טיול בגרמניה שאולי לא היכרתם

את הטיול במדינת באדן-וירטמברג, שבדרום-מערב גרמניה, התחלנו בהיידלברג (Heidelberg). זוהי עיר קומפקטית ויפהפייה צפונית ליער השחור ו-80 ק"מ מדרום לפרנקפורט. היא הוקמה במהלך ימי הביניים במאה ה-12, ויש בה אוניברסיטה עתיקה מפורסמת, קהילת סטודנטים גדולה (רבע מהתושבים, השיעור הגבוה בגרמניה), ומדרחוב רומנטי נעים, שהוא גם הארוך במדינה ואחד הארוכים באירופה. העיר השתמרה היטב עם מבנים בסגנון הבארוק. גאוותה של העיר הוא המבצר המתנוסס מעליה, מצודת היידלברג.

המדרחוב של היידלברג, אחד הארוכים באירופה | צילומים בכתבה: גיל אל עמי

עלינו למעלה למבצר ברכבת שיניים קטנה שמזכירה את הכרמלית מחיפה. מדובר בפוניקולר – רכבת קצרה הנמשכת על ידי כבל תחתי ומאוזנת על יד רכבת מקבילה, אחת עולה והשנייה יורדת. כך מגיעים לפסגת הר הקניגשטול שם נמצא המבצר. המבצר המרשים בנוי מאבן חול אדמדמה, שצבעה מאפיין את אזור היידלברג – רבים מהבתים בעיר בנויים מהאבן הזו. מלמעלה נוף מרהיב של הנהר נקר, שהוא יובל של הריין, ושל העיר הקטנה כולה.

המבצר של היידלברג

העיר והמבצר הוחרבו בעבר מספר פעמים במלחמות בין פרוטסטנטים לקתולים. דווקא במלחמת העולם השנייה היא כמעט לא נפגעה. במאה ה-18 היה ניסיון לבנות מחדש את המבצר, אבל לאחר פגיעת ברק שנתפס כ"אות משמיים", הופסקו העבודות, וחלק מהטירה עומד הרוס עד ימינו.

הנוף הנשקף מהמבצר

מלון מומלץ: מלון 3 כוכבים במחיר סביר בהיידלברג Hotel Bayerischer Hof , כתובת: Rohrbacher Str. 2, אתר אינטרנט

מסעדה מומלצת: מסעדה מקומית טובה Zum Güldenen Schaf, כתובת: Hauptstraße 115, אתר אינטרנט (בגרמנית)

המשכנו לאורך נהר הנקר לכיוון העיירה הירשהורן (Hirschhorn, קרן הצבי). מארק טווין ערך כאן מסע על גבי ספינת נהר ואת רשמיו כתב בספר "נווד בניכר" (A Tramp Abroad) שיצא ב-1880. לאורך הדרך מספר "פלטיניידס" – ארמונות שבנו אנשי האימפריה הרומית הקדושה. רובם נהרסו, אנחנו ביקרנו באחד שנותר שלם. לא נרחיב כאן על האימפריה הרומית הקדושה, רק נזכיר שהפילוסוף וולטר תיאר את האימפריה מאוחר יותר כך- "האימפריה הרומית הקדושה אינה קדושה, או רומית, או אימפריה".

בתי העיירה באד ווימפפן

יש באזור הרבה אפשרויות לטיולי אופניים וטיולים רגליים. אפשר להעביר את האופניים והציוד בספינות נהר. כמה חברות משנעות ציוד – תרמילים ומזוודות בין מלונות, ומטיילים יכולים לקחת איתם תרמיל יום בלבד.

אנחנו לומדים שבעבר הרחוק שינה הנהר את כיוונו בגלל התרוממות גאולוגית. הנהר חרת לעצמו נפתולים (מיאנדרים) עגולים ויפים. פה ושם יש גם נפתולים עזובים, כאשר הנהר פרץ דרך בצוואר הנפתול וכבר לא עובר דרך הפיתול שנותר עזוב.

הכל מסביב כל כך ירוק. מי שלא ראה את הירוק של גרמניה הכפרית לא ראה ירוק. וזה רק תחילת הסתיו. במקומות רבים, ובמיוחד אצלנו בארץ, היערות בתקופה זו של השנה נפיצים מאוד לשריפות שעלולות לפרוץ וגם פורצות לעיתים.

מי שלא ראה את הירוק של גרמניה הכפרית לא ראה ירוק

הגענו לשביל בשמורת הטבע נקרגראך (Neckargerach), שהוא חלק מטרק ארוך עם שם ארוך – Margarethenschlucht, העובר על גבי רכס ההרים המרכזי של גרמניה. הלכנו בתוך הקניון היפה ארבעה קילומטרים, מתוך המסלול המלא של 127 ק"מ, שמתחיל מהיידלברג. יש אנשים שרצים את המסלול המלא כולו ב-24 שעות. אנחנו הלכנו בניחותא, משתדלים שלא להחליק.

מופע ציפורים

בחצר האחורית של מצודת גוטנברג (Burg Gutenberg) אנחנו ממתינים למופע עופות דורסים. עיט ענק מחכה לתורו עם מבטים עצבניים על גבי פודיום קטן עם שרשרת לרגלו. בתחילה זה היה נראה מופע חיות מאולפות מהזן הישן והקרקסי, שחשבנו שפס מהעולם. העיטים, הנשרים והדורסים האחרים מצייתים למאלף וקופצים מידי קרוב מאוד לראשי הקהל כדי להגיע לטרף הנמצא בידו של מאלף נוסף, העומד מהצד השני עם דג או אפרוח מסכן. הילדים מאושרים, חלק מההורים פחות. אחר כך מסבירים לנו שמדובר בעופות שהיו פצועים או חולים והוצלו וכי המופעים נועדו לאסוף מימון לטיפולים.

מופע של עופות דורסים במצודת גוטנברג

לאחר המופע המרשים והמוזר אנחנו עושים סיור במצודה, עוברים ליד קירות שראשי בעלי חיים תלויים עליהם – צבאים, עיזים, חיות בר אחרות ואפילו חד קרן. גם מיטת סדום נמצאת באחד החדרים, והמדריכה המבוגרת מדלגת על החדר בזריזות משהו. אחר כך היא תספר על ההיסטוריה של המצודה ועל סבא שלה שבנה את המוזיאון הזה.

מסעדה מומלצת. מסעדת האבירים Burgschenke מגישה אוכל מסורתי, כמו שפצלה ואחרים. נופים מרהיבים מאוד של נהר הנקר מלמעלה נשקפים מהחלונות הגדולים.

בערב אנחנו מגיעים לעיירה באד ווימפפן (Bad Wimpfen) ויוצאים לסיור לילי בין מבני העיר עם שומר הלילה – אביר מחופש. מקור המילה באד מהמילה BATH – ואכן היו כאן בעבר מרחצאות חמים, שמהם השתמרו מבנים מעניינים.

מלון מומלץ: מלון בוטיק עם חצר פנימית נחמדה Hotel Herberge Zur Traube, כתובת: Hauptstr 1 Bad Wimpfen אתר אינטרנט (בגרמנית)

מסעדה מומלצת: מסורתית עם אווירה מיוחדת, אנחנו אכלנו כאן תבשיל קדירה עם בקר שבושל במשך 20 שעות): Weinstube Feyerabend, כתובת , Bad Wimpfen Hauptstr. 74, אתר אינטרנט (בגרמנית)

טבעות תפוחים אפויים (Gebackene Apfelringe). המטבח הגרמני המסורתי הוא חלק בלתי נפרד מחווית הטיול

נכנסים לבוואריה

למחרת נכנסנו לבוואריה, בכיוון כללי מזרח ודרום מזרח – לעבר מינכן. זוהי המדינה העשירה ביותר מתוך 16 המדינות המרכיבות את הפדרציה של גרמניה. כאן השכר הגבוה ביותר וכך גם יוקר המחיה. בדרום בוואריה נמצאות פסגות האלפים.

אנחנו חוצים את קו פרשת המים בין האזור הצפוני (מרבית גרמניה) שממנו זורמים הנחלים כולם לים הצפוני ושלוחתו הים הבלטי, לבין אגן הדנובה מדרום, שמימיו זורמים לים השחור. במהלך ההיסטוריה נעשו ניסיונות רבים לחיבור בתעלות בין האגנים, שלא צלחו בגלל הפרשי הגובה. רק בשנת 1992 חוברו המיין והדנובה בפרויקט מיוחד של כריית תעלה באורך 17 ק"מ, שחיברה את הים הצפוני עם הים השחור, ויצרה נתיב שייט של 3,500 ק"מ, מרוטרדם בהולנד לקונסטצה ברומניה.

מגיעים לעיר גונצנהאוזן ( Gunzenhausen). בסביבת העיר יש מספר אגמים והרבה אפשרויות לטיולי אופניים. ערכנו טיול אופניים לחוף האגם המלאכותי הגדול אלטמולסר (Altmühlsee). האזור היה תמיד תחנת עצירה לעופות נודדים בדרך לאפריקה. יש כאן מעל 200 סוגי ציפורים ו-1600 מ' של שבילי עץ בשמורה. מגיעים לתצפית ציפורים ממגדל שנמצא על אי קטן באגם.

אגם אלטמולסר

מסעדה לארוחת צהרים: Zum Hirschen בכתובת Wald 57, Gunzenhausen

אנחנו מבקרים במוזיאון ארכיאולוגי הנמצא בתוך החומה, בו מוצגים פריטים עתיקים מגונצנהאוזן, המספרים על העבר של המקום, החל מהתקופה הרומית. החומה התוותה את הגבול הצפוני של האימפריה הרומית, מכל מגדל בחומה רואים את המגדל הבא. בעיר היתה קהילה יהודית. בית הכנסת נשרף ב-1941 ולאחר מכן לא נשארו יהודים. בהמשך הרחוב מקווה עם סמל המנורה מבחוץ, בגדר הכניסה מצבה לזכר קורבנות השואה.

סמל המנורה בכניסה למקווה בעיר גונצנהאוזן

כנסיית סנטה מריה היתה קודם לכן מבנה רומי, ובהמשך כנסיה קתולית, למרות שהחלק הזה של בוואריה הוא פרוטסטנטי. במרכז הכנסייה פסל של ישו, אבל כאן מבטו חיובי והוא מסתכל קדימה.

מסעדה מומלצת לארוחת ערב: Gasthaus Lehner בכתובת Weißenburger Str. 24, Gunzenhausen

מלון חביב במרכז העיר: Gasthof Arnoldבכתובת Bahnhofstraße 7, אתר אינטרנט

אייכשטט – רגנסבורג

נוסעים לכיוון העיר אייכשטט (Eichstätt), ומגיעים לפתח שמורת טבע גדולה – אלמוטל (Altmühltal). כאן עובר טרק מפורסם, אחד היפים בגרמניה, באורך 200 ק"מ. אנחנו מתחברים לקטע בן ארבעה קילומטרים, שנקרא "שביל פנורמה", העובר בתוך יער מעל אייכשטט ומכיל תצפיות פנורמיות רבות על העיר. זו זווית מושלמת ללמוד קצת על העיר.

באייכשטט ישנה אוניברסיטה קתולית גדולה ולומדים בה כ-5000 סטודנטים. אחוז האבטלה נמוך מאוד – כ-1.2% בלבד, ועל כך אחראים בית החרושת הגדול של רכבי אאודי שבעיירה הקרובה אינגולשטט, בתוספת התיירים הלא מעטים.

אייכשטט לא הופצצה במלחמת העולם השנייה על ידי בנות הברית. והיו כמה סיבות כן להפציץ: כאן עברה הרכבת למינכן, ובמבצר היה מחנה ריכוז קטן. מתברר כי לבישוף של אייכשטט היה קשר ישיר עם האפיפיור בוותיקן. הבישוף כתב לו אלפי מכתבים. ב-1945 הוא נכנס לפאניקה לאחר שברלין הופצצה כאשר הבישוף שהה שם, האפיפיור הפציר בו להגיע לפרנקפורט אבל הבישוף חזר לאייכשטט. האפיפיור הפציר בבנות הברית לא להפציץ את איכשטט כי נמצא שם שגריר חשוב שלו. הבקשה, מסתבר, נענתה.

השביל הנעים, שאין בו שום רמז להיסטוריה הקשה של האזור או של גרמניה בכלל, יורד בתום שעה וחצי של הליכה קלה לתוך העיר.

מסעדה מומלצת. Braugasthof Trompete בכתובת Ostenstraße 3, אתר אינטרנט

מגיעים לעיר רגנסבורג (Regensburg) לחוף הדנובה, במפגשה עם נהר רגן, אולי היהלום שבכתר שבמסע. העיר נולדה כמחנה צבאי רומי שהפך ליישוב. בהמשך היתה בירת האזור עוד טרם היות מינכן לבירת בוואריה. הדנובה היתה עורק מרכזי לתעבורה ממרכז אירופה לים השחור כבר מהתקופה הרומית  ולאורך ההיסטוריה, כולל במסעות הצלב.

קתדרלת סן פיטר ברגנסבורג | צילום: שאטרסטוק

רגנסבורג (במיוחד החלק העתיק), היא עיר יפה מאוד, אולי אחת היפות באירופה, והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. נמצאת בה קתדרלת סן פיטר – קתדרלה גותית עתיקה, עם זוג צריחי תחרה מחודדים בגובה של למעלה ממאה מטר. בניית הקתדרלה הנוכחית החלה בשנת 1273, במקום בו עמדה לפני כן כנסייה משנת 700. זוהי אחת הקתדרלות הגותיות המרשימות ביותר בגרמניה.

רחוב ברגנסבורג, ברקע – צריחי הקתדרלה

העיר כמעט לא הופצצה במלחמת העולם השנייה, למעט שתי הפצצות של מפעל המטוסים מסרשמידט על ידי ארצות הברית. לפיכך החלק העתיק והמפואר נשמר במלואו, אבל הקהילה היהודית במקום הוחרבה לגמרי.

שלושה מיליון תיירים בשנה מגיעים לעיר לביקורי יום – בעיקר גרמנים, אוסטרים ואמריקאים.

מלון מומלץ: Altstadthotel Arch בכתובת  Regensburg Haidplatz 2-4, אתר אינטרנט

מסעדה בעיר העתיקה: Dicker Mann בכתובת Krebsgasse 6 (Haidplatz)

מכאן לא רחוקה העיר מינכן, שם הסתיים הטיול.