מסלול טיול מברצלונה – בין חופים להרים

ברצלונה, בירת קטלוניה, היא עיר נהדרת, מלאת חיים ותוססת, ואפשר בקלות לבלות בה כמה ימים מוצלחים ומהנים מאוד. אבל אם יש לכם זמן, מומלץ מאוד לשכור רכב ולצאת לטיול צפונה, דרך לבה של קטלוניה, אל החלק המזרחי של הפירנאים. הטיול הזה משלב טבע יפה להפליא וביקור בכמה ערים עתיקות, עם קפיצה קטנה לחוף הים. גם מקומה של אמנות לא נפקד בטיול הזה ואפילו צד יהודי מרגש יש בו. המסלול שלפניכם עובר כולו בקטלוניה, קהילה אוטונומית שאת שאיפותיהם של תושביה לעצמאות אפשר לראות בכל עיירה ובכל כפר נידח בדמות דגלי קטלוניה. גם ספרדית כמעט שלא תשמעו כאן, קטלונית זאת השפה השלטת.

אם שכרתם רכב לפני שאתם מתכוונים לעזוב את ברצלונה, שימו לב שהאזורים המותרים לחניה בעיר הם האזורים הכחולים – Zona Azules, האזורים הירוקים מיועדים לתושבים בלבד. התשלום עבור החניה נעשה באמצעות מדחנים ומכונות אוטומטיות, יש להשאיר את הקבלה במקום בולט על שמשת הרכב.

• מדריך מסע אחר לברצלונה
• מדריך מסע אחר לספרד

פארק גואל בברצלונה. אחרי כמה ימים בעיר הנהדרת, כדאי לצאת לטיול אל האתרים היפים של קטלוניה

מברצלונה לג'ירונה
היציאה מברצלונה צפונה נעשית דרך הכביש החצי-טבעתי Ronda Literal, הנקרא גם B10. בצומת הדרכים Nudo de la Tinitatעוברים לכביש המהיר AP-7 , שבחלקו הוא כביש אגרה, לכיוון ג'ירונה (Girona), ההגייה הקטלונית לעיר שהספרדים מכנים חירונה. אחרי כשעה נסיעה בכביש המהיר, יורדים ביציאה 7 לכביש C65 המוביל בתום כעשר דקות נסיעה אל ג'ירונה.

ג'ירונה יושבת בהצטלבות של כמה נהרות, ונחצית על ידי נהר אונייר (Onyar). משאירים את הרכב בחלק המודרני של העיר וחוצים את הנהר על אחד הגשרים היפים אל הרובע העתיק, מומלץ לעשות זאת על גשר Palanques Vermelle, שנבנה בשנת 1827 על ידי חברת אייפל, שבנתה את המגדל הפריזאי המפורסם. באמצע הדרך עצרו והסתכלו על הבתים הצבעוניים הנושקים לנהר ומתעקלים לאורך הגדה שלו – זוהי אחת התצפיות המפורסמות על העיר וצילום חובה לכל מבקר.

הבתים הצבעוניים של ג'ירונה לאורך הנהר

הרחוב המקביל לנהר, מיד אחרי שחציתם אותו, נקרא Rambla de la Libertat . זהו מדרחוב עמוס בחנויות יוקרתיות, בתי קפה, גלדריות ובקצהו מתקיימים ירידים, פסטיבלים ועוד. מכאן מטפסים דרך מבוך של רחובות צרים וסמטאות-מדרגות אל הרובע היהודי, המכונה קאל (Call), מהמילה העברית "קהל". לפני גירוש ספרד, במאה ה-15, היתה כאן קהילה יהודית משגשגת, שבנה המפורסם ביותר היה הרמב"ן. למרות שכבר מאות שנים אין בג'ירונה קהילה יהודית, הרובע העתיק עבר שיפוץ מאסיבי, מרגש בהיקפו, ושרידים מהעבר הזוהר אפשר לראות גם במוזיאון היהודי, שבו גלריות שונות וחצר פנימית מרשימה.

רחוב-מדרגות ברובע היהודי של ג'ירונה, הנקרא קאל (מהמילה העברית קהל)

עוד בעיר: הקתדרלה העתיקה המרשימה להפליא שנמצאת ב-Placa de la Cathedral והחומות מהמאה ה-13 שמהן אפשר להשקיף על העיר.

פיגראס ומוזיאון דאלי
מג'ירונה נוסעים בכביש המהיר AP-7 צפונה, ביציאה 4 עוברים ל- N-IIa, המוביל אל פיגראס. עיקר פרסומה של העיר פיגראס (Figueres) בא לה בזכות האמן הסוריאליסטי סלבדור דאלי, שנולד כאן בשנת 1904. כשראש העיר הציע לדאלי בשנות השישים להפוך את התיאטרון העירוני הישן למוזיאון ליצירותיו, התגובה היתה נלהבת: "אני רוצה שהמוזיאון שלי יהיה מבוך, יצירה סוריאליסטית גדולה… האנשים שיבואו לכאן יעזבו בתחושה שחוו חלום תיאטרלי", אמר ועשה. מוזיאון התיאטרון של דאלי (Teatre-Museu Dalí) אינו דומה לשום מוזיאון אחר בעולם. מהבניין יוצא הדופן, עם הפסלים על הגג, דרך האוסף המקיף בעולם של עבודותיו של דאלי ועד לארון הקבורה שלו שאף הוא נמצא כאן – אין ספק שהביקור במקום הוא חלום תיאטרלי שלא יישכח במהרה.

המוזיאון של דאלי בפיגארס מבחוץ

חדר במוזיאון. דאלי עיצב את הפריטים שבו כך שמזווית מסוימת הם מזכירים את פניה של השחקנית מאי וסט

מפיגארס אפשר להמשיך צפונה אל רכס הפירנאים. אבל אם תזמינו כרטיסים מספיק זמן מראש, כדאי להקדיש לדאלי עוד קצת זמן ולהמשיך לפורט ליגט (Fort Lligat), מפרץ קטן ונחבא בצפונה של רצועת החוף של קטלוניה – קוסטה בראווה (Costa Brava, "החוף הפרוע" בקטלונית). כדי להגיע לכאן מפיגארס, סעו בכביש C-260 וממנו ב-GI-614 החוצה את רכס ההרים שיורד מהפירנאים אל חוף הים. הנוף בדרך מקסים וכך גם המפרץ המבודד של פורט ליגט.

במקום הזה הפך דאלי בקתת דייגים צנועה לבית חלומות לו ולאשתו גאלה, שהיתה מבוגרת ממנו בעשר שנים וחייתה חיים פרועים לא פחות, ואולי יותר, מבעלה המפורסם. כאמור, הביקור בבית דאלי מצריך הזמנת כרטיסים מראש והכניסה היא על פי הזמן שנקבע לכם. חשוב להגיע לכאן לפחות 20 דקות לפני הזמן הנקוב על הכרטיס כדי לוודא שאתם מורשים להיכנס אל הבית (בסיור מודרך בלבד).

ביצה ענקית משקיפה מגג ביתו של דאלי אל המפרץ היפהפה בפורט ליגט

בדומה לבעלי הבית, כך גם המבנה – פרוע, מוזר ובלתי צפוי. מבחוץ הבית הצבוע לבן נראה צנוע מאוד, מבפנים מתגלה מבוך בלתי אפשרי של גרמי מדרגות צרים המובילים לסדרה הזויה של חדרים וכוכים, חלקם חסרי חלונות, אחרים משקיפים על המפרץ היפהפה. החדרים עמוסים באינספור פריטים שבני הזוג אספו או יצרו – תמונות, פסלים, בובות וחפצים שונים ומשונים. אבל גולת הכותרת מצפה בחוץ, בסדרה של חצרות פנימיות, גן רחב ידיים, מטע זיתים ובריכת השחייה, שאף אחד מהם אינו מה שציפתם שיהיה.

כיוון שבמפרץ שבפורט ליגט אין דבר פרט לבית של דאלי ולחנות מזכרות קטנה, אם תרצו לאכול ארוחה של ממש או ליהנות מכוס קפה או מבירה טובה, סעו אל צדו הדרומי של המפרץ, אל העיירה קאדקס (Cadaqués). בעיירה המקסימה יש סמטאות צרות ומתפתלות ובתים צבועים בלבן עם גגות רעפים, כנסייה מרשימה בראש גבעה, משם יש תצפית נהדרת על בתי העיר והמפרץ, והרבה בתי קפה ומסעדות לאורך הטיילת הארוכה לצד המפרץ.

העיירה קאדקס. מומלץ לשבת מול המפרץ ולשתות בירה או לאכול ארוחה טובה

אם תתקשו לעזוב את אזור החוף, תוכלו ללון בקאדקס או בעיירת הנופש רוזס (Roses), מדרום-מערב לקאדקס, בה יש בתי מלון מודרניים על קו המים.

אל הפירנאים
בין אם הוספתם יום או יומיים ליד הים בקוסטה בראווה או העדפתם להמשיך במסלול ישירות מפיגארס, הגיע הזמן להיכנס אל האזור ההררי, עם נופים פראיים מהיפים באירופה. כל מילה שתיבחר כדי לתאר את הפירינאים מתגמדת מול המציאות המחכה לכם כאן. רכסי הרים מיוערים, שמשנים את צבעם בהתאם לעונות השנה, כפרים קטנטנים שתלויים על מורדות ההרים או נחבאים בעמקים הצרים והעמוקים, עיירות עתיקות עם בתי אבן וסמטאות צרות ואוכל מקומי עשיר ומלא טעמים.

סעו בכביש N260, אבל עוד לפני שאתם מתחילים לטפס בהרים, כדאי מאוד לעצור בבסאלו (Besalú), עיירה ימי ביניימית מרשימה, שגשר מסיבי מהמאה ה-12 מוביל אליה. העיירה המשופצת להפליא מושכת אליה תיירים רבים והדבר ניכר ברחובות המצוחצחים ובריבוי החנויות היפות שמציעות למכירה מלאכות יד מקומיות ובמסעדות המצוינות, שחלקן צופות על הנהר. בבסאלו, כמו בערים ובעיירות רבות בקטלוניה, נותרו שרידים לקהילה היהודית המשגשגת שהושמדה במהלך האינקוויזיציה ובגירוש ספרד. את הרובע היהודי העתיק תזהו על פי סמל מיוחד שטבוע במדרכות ובו המילה "ספרד" רשומה באותיות עבריות מעוצבות. בין השאר, התגלה כאן מקווה טהרה החפור עמוק באדמה, שמדרגות צרות מובילות לבריכה שבו. במשרדי לשכת התיירות המקומית, שממוקמים בכניסה לגשר המוביל אל העיירה, תוכלו לקבל מידע כתוב (גם בעברית) על האתרים היהודיים באזור.

באסלו, עיירה ימי ביניימית מקסימה, שגם בה נותרו שרידים לעבר היהודי המפואר של קטלוניה

אחרי העצירה בבסאלו המשיכו בכביש N260 עד העיירה ריבס דה פרזר (Ribes de Freser). זוהי עיירת הרים טיפוסית, שאמנם מספקת שירותים לתיירים (יש כאן כמה מלונות ומסעדות), אבל היא שומרת על אופי מקומי קשוח. השאירו את הרכב במגרש החנייה ליד תחנת הרכבת וצאו להרפתקה נהדרת – נסיעה ברכבת זיזים אל עמק נוריה (Vall de Nuria). הנסיעה עצמה מדהימה: הרכבת נוסעת על מסילה צרה, שמטפסת בתלילות רבה על צלע ההר – במהלך כ-12 ק"מ הרכבת צוברת גובה של 1,000 מ'. מבעד החלונות הגדולים נשקף נוף דרמטי, שקשה לתאר את יופיו. אם אתם סובלים מפחד גבהים, הישארו לשבת בכיסא ואל תביטו החוצה, כל השאר ישמחו לרוץ בהתלהבות מצד אחד של הקרון לצדו השני, בהתאם לנוף המשתנה.

הרכבת הקטנה שמובילה לעמק נוריה. מהחלונות נשקף נוף מדהים של הרים תלולים ועמקים צרים

בסופה של הנסיעה, שאורכת כ-40 דקות, תגיעו לעמק נוריה המבודד. כיוון שאין כביש המוביל לעמק, הדרך היחידה להגיע היא ברכבת הקטנה (בדקו היטב את לוח הזמנים כדי שלא תפספסו את הרכבת האחרונה, עם רדת החשכה שירות הרכבות פוסק ומתחדש רק למחרת בבוקר). כל מה שיש בעמק הגבוה, המוקף בפסגות בגובה של יותר מ-3,000 מ', זאת כנסייה מרשימה ובצמוד לה בית מלון גדול. מעבר לכך, יש כאן אגם מלאכותי קטן, שבילי הליכה מקסימים, אוויר הרים צלול והמון שלווה. אם תרצו להישאר ללון כאן אין לכם אפשרויות בחירה בין מלונות, אבל המלון האחד בעמק גדול מספיק ומכיל הרבה סוגי חדרים, חלקם קטנים ופשוטים, אחרים – באגף החדש – הם דירות המתאימות למשפחות. הפעילות העיקרית בשעות הערב היא מנוחה והתמכרות לשקט מסביב. ביום אפשר לצאת לטיולים רגליים במסלולים באורכים שונים, החל במסלול קצרצר המקיף את האגם, דרך שביל הליכה תלול אך קצר המוביל לראש צוק עם תצפית נהדרת על האזור ועד לטיולי הליכה מאתגרים יותר שמטפסים על צלע ההר. אפשר גם לצאת לטיול רכוב על גבו של סוס (לצד המלון יש אורווה קטנה).

עמק נוריה. בעמק המבודד, המוקף פסגות גבוהות, יש רק כנסייה, מלון, אגם קטן, שבילי הליכה הרריים ושקט מבורך

מעמק נוריה חוזרים ברכבת למקום בו השארנו את הרכב ונוסעים בכביש N260 דרומה עד ריפול (Ripoll), שם ממשיכים דרומה בכביש C17 ואז בכביש C33 שמוביל חזרה לברצלונה.

מפת המסלול: