מיחזור: פרחים של פלסטיק

פרחי ניילון באגרטל פלסטיק מאולתר, מעשה ידיהם של תלמידי בית הספר באומקרשוואר

באומקרשוואר האשפה מתגוללת ברחובות, ובעיה זו הולכת ומחמירה ככל שעובר הזמן. רומי נטיס, ישראלית בעלת מודעות סביבתית גבוהה שהגיעה לכפר והתאהבה בו, החליטה לקחת על עצמה את האתגר ולעורר את מודעות התושבים לשימור סביבתם.
רומי בחרה להגיע ללבם באמצעות הילדים והתנדבה ללמד אנגלית בבית הספר המקומי. מהר מאוד נוצרה כימיה בינה ובין תלמידיה. ההערכה והכרת התודה למורה הזרה שמשקיעה בהם את מיטב מרצה וכשרונה יצרו מחויבות הדדית בינה לבינם, וזו אפשרה לה לפתוח בפרויקט.
בזכות רומי למדו הילדים על נושאים שונים של איכות סביבה כמו השפעת שריפת שקיות פלסטיק על האוזון. היא הסבירה להם את חשיבות איסוף הפסולת הבלתי מתכלה וניסתה להציג בפניהם את הניגוד שבין קדושת המקום שהם חיים בו לאשפה שנזרקת בו ללא הבחנה. את הסכנה הסביבתית היא הדגימה להם גם באמצעות הפרה, החיה הקדושה להינדים, שאוכלת את אשפת הפלסטיק, דבר הפוגע בבריאותה ואף עלול להביא למותה. כדי לעודד את הילדים להשתתף באיסוף מוצרי הפלסטיק היא הציעה להם פרסים סמליים. לאחר שלב האיסוף הדריכה רומי את הילדים איך למחזר את הפסולת שאספו לטובת הסביבה. היא לימדה אותם ליצור פרחים מניילון, ואלה הונחו באגרטלים מאולתרים מבקבוקי פלסטיק שיוצבו על ידי סוללות ישנות שהושמו בבסיסם. אט־אט קושט בית הספר בפרחים רבים בשלל צבעים. אחר כך ייצרו גם כלי בית למיניהם, ובהם המטאטא ההודי, מפלסטיק־ניילון.
פעילות איסוף הפסולת הלא מתכלה גלשה מתחומי בית הספר אל דוכני הצ'אי וחנויות המרכול הרבות הפזורות בכפר. תמורת איסוף הפלסטיק זכו בעלי החנויות והדוכנים בזרי פרחים שהוכנו מחומרים שאספו בעצם במו ידיהם. רומי נעשתה ברבות הזמן לרומי דידי – האחות רומי – שם חיבה המשקף את הערכתם הרבה של תושבי המקום לתרומתה.
הפרויקט הוא בחזקת טיפול מונע, דרך אחת להצלת המקום הקסום הזה מקצב התפתחותו המואץ. אולי בעתיד יקשטו פרחי ניילון באגרטלי פלסטיק את כל הכפר ופחי אשפה יצוצו ברחובות. בהודו, כבר למדנו, הכל אפשרי.