מחוץ לברצלונה: ים, הר וסוריאליזם

לבירתה של קטלוניה יש המון להציע, אבל במרחק קצר ממנה נמצאים אתרים ששווה לפרוץ מעט בעבורם את גבולות ברצלונה. מנזר מונסראט היפהפה, למשל, ששוכן במרחק של שעה מהעיר, או החופים הפראיים של קוסטה בראבה. משם אפשר להמשיך לסיור אמנותי בפיגראס, עירו של סלבדור דאלי, ולשיטוט נעים בעיר העתיקה של ג'ירונה. לצאת מהעיר, להשלים את החוויה.

מידע נוסף, כתבות והמלצות על ברצלונה, קטלוניה, ספרד
מנזר מונסראט: קולות מן השמים
במרחק של לא יותר משעת נסיעה מברצלונה, מוקף בכתר פראי של הרים משוננים, שוכן מנזר מונסראט (Montserrat), המרכז הדתי והתרבותי החשוב ביותר בקטלוניה ואחד המנזרים הבנדיקטיים החשובים בעולם.

מבקרים אמנם אינם מורשים להיכנס ממש לתוך המנזר, אך אפשר לבקר בכנסייה (המבנה הראשי במקום), בזיליקה אפלולית ומקושטת מהמאה ה-16. מעל למזבח הראשי, בגומחה קטנה, נמצא קודש הקודשים של המקום: פסל המדונה השחורה, פטרוניתה של קטלוניה. המסורת מספרת שפטרוס הביא לכאן את מריה, לאחר צליבתו של ישו, ולימים היא התגלתה בדמות המדונה השחורה. אלפי עולי רגל מגיעים מרחבי אירופה כולה לסגוד לדמותה של המדונה המונצחת בפסל עץ צבוע מהמאה ה-12, שלפי האגדה התגלה במערה על ידי רועי צאן.

מנזר מונסראט נבנה ב-1025, אך מאז גדל מספר הנזירים שחיים בו, והוא הורחב שוב ושוב כדי להתאימו לצורכיהם. התוצאה – המנזר הפך למצגת של יצירות אדריכליות וסגנונות בנייה מתקופות שונות. עולי הרגל שבאו מצרפת לכיוון עיר הצליינות סנטיאגו דה קומפוסטלה עברו באיזור והותירו אף הם חותם אדריכלי: בעוד שכנסיות קסטיליה ואנדלוסיה מהמאה ה-12 נבנו בדרך כלל בסגנון גותי, המשיכה קטלוניה לדבוק בסגנון הרומנסקי. חיל המצב הצרפתי שהגיע לאיזור בתחילת המאה ה-19 בזז קשות את המקום, ורוב המבנים הנראים כיום הוקמו לאחר מכן.

המנזר ריכז כוח עצום, וראשיו היו דמויות מפתח בכנסייה הקתולית. אחד מהם, ג'וליאנו דלה רוֹבֶרֶה, איש משכיל ואמן, היה לימים האפיפיור יוליוס השני ונודע כפטרון אמני הרנסאנס האיטלקים. במוזיאון המנזר, הסמוך לכנסייה, אפשר להתענג על יצירות שונות, בהן של אמנים מפורסמים כמו אל גרקו וקרוואג'ו.

חוויה נדירה מצפה גם לחובבי המוזיקה: מדי יום ראשון בשעה 11:00 נערכת במקום המיסה השבועית. את המיסה שרה האֶסְקולָניה, מקהלת ילדים מהעתיקות באירופה, המתמחה בשירה גרגוריאנית. במיוחד נודעה שירת הברכה "סַלבֶה רגינה". בשעות הצהריים של יום ראשון, ולעתים גם מאוחר יותר, מתקיימים ברחבת הכנסייה ריקודי סַרְדָאנָה, המחול הלאומי הקטלאני. בשוק שנערך במקום יציעו לכם איכרי האזור לפנק גם את חיככם בגבינות מעשי ידיהם.

סביב המנזר: צריחים ומתבודדים
הרי המונסראט עוטפים את המנזר כאצבעות גרומות של סלע המזדקרות בהתרסה. לא בכדי בחר וגנר באזור זה כתפאורה ליצירתו המוזיקלית פּרסיפַל. צורתו המשוננת של קו הרכס, עם צוקיו התלולים עטורי הצריחים הקטנים בפסגותיהם, העניקה לרכס את כינויו "הר שיני המשור". אופיו של המקום מושך אליו מטפסי צוקים מכל רחבי קטלוניה, ובסופי שבוע אפשר לראות עשרות מהם, תלויים בין שמים וארץ.

מטיילים רגילים שרוצים להלך בשבילי הרכס ולבקר בקאפלות הקטנות שמעל למנזר יעלו ברכבל (שנקרא פוּניקוּלַר ופועל רק לפעמים) או ברכבת הרים (פוּניקוּלַארְסֶה). לפני הגעת כוחותיו של נפוליאון לאזור התקיימו בהרים 13 מנזרי מתבודדים (הרמיטים). מאז הם ננטשו, אך ההליכה בשבילים והתצפית על המנזר שוות כל רגע.

הטיול הפופולרי ביותר הוא אל המצפור של סנט ז'רוני (Sant Jeroni), הנמצא במרחק חצי שעת הליכה מהתחנה העליונה של הפוניקולארסה. תצפית יפה על האזור אפשר לערוך מהמצפור, המשקיף מגובה 1,240 מטר מעל פני הים על הנוף הנפרש מהרי הפירנאים ועד לאיים הבַּלֶאַריים. מראה יפה של עמק ליוברגאט (Llobergat) נשקף ממערת סנטה קוֹבָה (Santa Cova), שבה, כך מספרת המסורת, התגלה פסלה של המדונה השחורה. במרחק עשרים דקות מתחנת הרכבל העליונה של סנט ז'ואן (Sant Joan) נשקף נוף פנורמי יפה, ובכללו מנזרי המתבודדים של סן אונופרה (San Onofre).

אל מנזר מונסראט, הנמצא כשישים קילומטר מצפון-מערב לברצלונה, מגיעים בדרך העוברת בעיירה ליידה (Lleida) ופונה לעיירה מוניסטול (Monistol), שממנה מתפתל כביש לאורך כעשרים קילומטר עד למנזר. הגישה הנוחה למנזר היא מכיוון מערב. אפשרות נוספת היא לצאת ברכבת מפלאסה ד'אספאניה (Plaça d’Espanya).

קאדאקס. עיירה קסומה הבולטת למרחוק בבתיה הלבנים ובגגות הרעפים האדמדמים שלה | צילום: סימי שאואר

קוסטה בראבה: גן עדן כחול
שלוחות של הרי הפירנאים, שיורדות אל מי הים הצלולים, יוצרות רצועת חוף סלעית לאורך 150 קילומטר. המתאר המפותל הזה העניק לכל רצועת החוף של פרובינציית ג'ירונה את שמה: קוסטה בראבה (Costa Brava), שמשמעו החוף הפראי. לשונות הים הכחולות שחודרות ליבשה והמפרצים הקטנים בחיק ההרים שמעליהם תלויים כפרי דייגים זעירים הוציאו לחוף שם עולמי.

קוסטה בראבה משתרעת מהעיירה בלאנס (Blanes), הנמצאת כ-55 קילומטר מצפון לברצלונה, ועד לעיירה פורט באו (Port Bou), שלה נמל דייגים. בביקור ברצועת החוף מומלץ לעצור בליורט דל מאר (Lloret del Mar), עיירה הידועה בטיילת המרשימה שלה ובשדרת הדקלים שלאורכה; בעיירת נופש טוסה (Tossa), שמארק שאגאל כינה אותה "גן עדן כחול"; בווילות ובגנים של העיירה ס'אגרו (S’Agaro), שם גם נמצא מלון גאווינה (Gavina), היוקרתי ביותר בכל האזור.

כמו כן כדאי לבקר בנמל פאלאמוס (Palamos), שממנו הפליג הצי הקטלאני בדרכו לכבוש את סרדיניה, ובו יש מונומנט ושוק דגים ציורי; בקאפה רויג (Cape Roig), עיירה עם גנים בוטניים הבנויים על טרסות; בכפר תמריו (Tamariu) הרומנטי להפליא ובקאדאקאס (Cadaques), עיירה קסומה הבולטת למרחוק בבתיה הלבנים ובגגות הרעפים האדמדמים שלה.

זו אפילו לא רשימה צנועה של המקומות הראויים לביקור, אלא רק קצה חוט המאפשר תחילתו של טיול מהנה. כדי לראות את כל קטע החוף, כולל יציאה לשיט קצר, דרושים לפחות יומיים. מטיילים רבים שאין להם הזמן הדרוש לביקור בכל האזור נוסעים באוטוסטרדה לג'ירונה וחוזרים לברצלונה דרך הקוסטה בראבה, עד שנגמר היום. אפשר להגיע לכל האתרים באופן עצמאי במכונית, באוטובוס או ברכבת, או להצטרף לסיור מאורגן היוצא מברצלונה.

מוזיאון סלבדור דאלי. האטרקציה העיקרית בפיגראס | צילום: אנה אמורים

פיגראס: עולם הגחמות של דאלי
פיגראס (Figueras), בירתו של מחוז אמפורדה עילית (Alt-Emporda), היא מרכז עסקים על הדרך המסחרית בין ספרד לצרפת. היא נמצאת כשלושת רבעי שעה נסיעה מברצלונה על האוטוסטרדה לכיוון צפון וסמוכה לגבול הצרפתי. האטרקציה העיקרית ואולי היחידה במקום היא מוזיאון סלבדור דאלי, האמן הסוריאליסטי הידוע שנולד בעיר זו.

בקטלוניה התפתחה תנועתם של האמנים המודרניים בספרד. קיים קשר בין הבדלנות הקטלאנית, המלווה בתחושת הקיפוח של תושביה על שהחמיצו את ההיסטוריה שלהם (כתוצאה מאיחוד ספרד במאה ה-15), לבין העובדה שדווקא כאן התפתחה תנועת המוֹדרניסְמֶה באמנות, התשובה לסגנון הניאו-קלאסי שרווח בספרד של המאה ה-19.

בברצלונה מבקרים במוזיאונים של פיקאסו ומירו וצופים ביצירות האדריכלות של גאודי. מוזיאון סלבדור דאלי (Teatro-Museu Dali) שבפיגראס משלים את התמונה. המוזיאון ממוקם במבנה התיאטרון העירוני לשעבר, שנבנה ב-1850, נשרף במלחמת האזרחים ושוקם ב-1966. דאלי עיצב את המוזיאון כך שלא ייראה כמבנה רגיל, אלא כאובייקט סוריאליסטי ענקי. הוא הוסיף לו כיפת זכוכית ענקית ופאטיו נרחב וקישט כל פינה בחפצים הזויים. המוזיאון מציג עולם של גחמות, שמהלך קסם על הצופים או מעורר בהם דחייה, אך בשום פנים לא משאיר אותם אדישים.

אפשר להמשיך כשלושת רבעי שעה נוספים, עד לעיירת הגבול פורט באו (Port Bou). בבית הקברות של העיירה יצר האמן דני קרוון מחווה אדריכלית מרתקת לפילוסוף היהודי וולטר בנימין, שהגיע לספרד בעת שברח מפני הנאצים. לאחר שמפקד המשטרה איים עליו כי יגרש אותו לצרפת, שלח הפילוסוף יד בנפשו.

כל מה שצריך כדי ליהנות מג'ירונה זה להקדיש כמה שעות לשוטטות איטית ומהנה ולצפות בבתים הכתומים הנושקים לקו המים

ג'ירונה: עיר אלף הכיבושים
ג'ירונה (Girona), אחת הערים המעניינות בחבל קטלוניה, שוכנת במיקום נהדר – על מצוק מעבר למפגש הנהרות טר (Ter) ואוניאר (Onyar). מיקומה האסטרטגי קסם לכובשים רבים, מה שהעניק לה לבסוף את הכינוי "עיר אלף הכיבושים". חומות ההגנה שלה נהרסו ונבנו פעמים רבות על ידי עמים שונים – האיברים, הרומאים וגם גדודיו של נפוליאון לא פסחו עליה בהתקפותיהם.

בניגוד לערים רבות בספרד, ג'ירונה הינה עיר ימי ביניימית בעלת חזות אירופית, ללא חותם מוּרי (מוסלמי) כמעט. מהמרפסות והחלונות שסורגי ברזל מסולסלים מעטרים אותם נשקפות סמטאותיה הצרות של העיר העתיקה (Ciutat Antiga), חלקן שומרות עדיין על עיצובן מהתקופה הרומית. כל מה שצריך כדי ליהנות מהעיר זה להקדיש כמה שעות לשוטטות איטית ומהנה, למשל לאורכו של נהר אוניאר החוצה את העיר, או לרוחבו – על הגשרים להולכי הרגל – ולצפות בבתים הכתומים הנושקים לקו המים.

אל תחמיצו את הקתדרלה, ששוכנת במרכז העיר, ובה אפשר לראות את אולם התווך הגותי הרחב באירופה ואת חדר האוצר העשיר, השומר על אוסף יוצא מן הכלל של אמנות דתית.

שורשים יהודיים בעיר ישנם ולא מעט: הקהילה היהודית של ג'ירונה התרכזה ברובע העתיק שסביב רחוב פורסה (Forsa) ונודעה בחכמיה, שלשמם נוסף הכינוי "ג'ירונדי". בג'ירונה, שנודעה כמרכז התנגדות לרמב"ם, נוסד המרכז הראשון ללימודי הקבלה בראשותו של הרב יצחק סגי נהור (המוכר בכינויו "יצחק העיוור"). המרכז הגיע לשיא פריחתו בימי הרמב"ן.

כדאי להתהלך ברחוב קונדארו (Cundaro) היפה וברחוב סן ליורנק (San Llorenc), שבו שוכן מרכז איסאק אל סק (Centro Isaac el Cec), המוקדש לתולדות יהודי העיר, וכמובן ברחוב פורסה, שבחלק מבתיו העתיקים התגוררו יהודים עד גזרות קנ"א (1391) וגירוש יהודי קטלוניה. במוזיאון הארכיאולוגי השוכן בכנסיית סנט פרה דה גאליגאנטה (Sant Pere de Galligante) מוצגות מצבות יהודיות עם כתובות בעברית וכן אבן הפינה של בית הכנסת מהמאה ה-14.

אל ג'ירונה, הנמצאת על הכביש המהיר במרחק כ-95 קילומטר מברצלונה, אפשר להגיע ברכב בכביש המהיר או ברכבת.