לא רק בעלי חיים עשויים להיות בסכנת הכחדה, גם מבנים מיוחדים בעלי חשיבות אדריכלית, תרבותית, היסטורית או דתית, עלולים להיעלם מהעולם אם לא יעברו שימור ושיפוץ. ארגון world monument fund, שעוסק בגיוס כספים למען מונומנטים בסכנה ברחבי העולם, מפרסם בכל שנה את המקומות שדורשים טיפול דחוף כדי לשרוד. הנה 10 אתרים ברחבי העולם, בהם חמישה באירופה, שנמצאים בסכנה אם לא יימצאו האמצעים לשמר אותם בקרוב מאוד:
אמטריס, איטליה
בשעת בוקר מוקדמת ב-24 באוגוסט 2016 רעידת אדמה אדירה החרידה את מרכז איטליה. את הפגיעה הקשה ביותר ספגה העיירה אמטריס (Amatrice): כ-300 בני אדם נהרגו ברעש האדמה, 400 נפצעו ורוב מבני העיירה נהרסו, בהם בניינים היסטוריים רבים. ראש העירייה אמר אז "אמטריס איננה עוד". גם כיום, הרובע העתיק נותר בהריסותיו והכניסה אליו אסורה. תושביו התמקמו בשולי העיירה במבנים ארעיים או ביישובים סמוכים. כדי לשקם את אמטריס נדרשים כ-20 מיליארד אירו, סכום שנכון לעכשיו אינו נראה בר השגה.
אמטריס לפני ואחרי רעידת האדמה באוגוסט 2016. נדרשים מיליארדי אירו כדי לשפץ את הרובע העתיק
קשת יאנוס, רומא
קשת יאנוס (Arch of Janus) היא טטרפילון – מבנה מונומנטלי בעלי ארבעה פתחים – מהמאה הרביעית לספירה. הקשת, בעלת ארבע חזיתות, היוותה צומת דרכים מרכזית בעת העתיקה, במקום המפגש בין נהר הטיבר וגבעת הפלאטין, והובילה אל ליבה של העיר העתיקה. אבני הפינה בארבעת הצדדים מעוטרות בדמויות חשובות מרומא ואלות מהפנתיאון הרומי. ב-1993 התפוצצה מכונית תופת ליד כנסייה לא רחוק מהקשת, ומאז ועד היום היא סגורה למבקרים. הקשת, המוכתמת בכתמים שחורים, תוצאה של זיהום אוויר ונזקים סביבתיים נוספים, זקוקה לשיפוץ ולשימור מיידיים כדי שמצבה לא ימשיך להידרדר.
קשת יאנוס, צומת דרכים חשובה בעת העתיקה, כיום סגורה לציבור וסובלת מפגעי זיהום
גני המלך, צרפת
גני ורסאי הם מהמקומות המוכרים והמתוירים ביותר בצרפת, ולכן מפתיע לגלות שצמודים אליהם נמצאים גנים הזקוקים בדחיפות לעבודות שימור. אלו הם גני המלך, Potager du Roi, אשר סיפקו ירקות, פירות ועשבי תבלין טריים למטבחו של לואי ה-14 בארמון ורסאי. הגנים החקלאיים תוכננו על ידי מעצבי גנים נחשבים במאה ה-17 והם כוללים 16 חלקות שונות, שבהן נטועים מאות זנים של עצי פרי ומאות זני ירקות, כולל זנים ניסיוניים וכאלה הגדלים מחוץ לעונה. אמנם גני המלך עדיין מספקים כמויות נאות של תוצרת, אבל הם זקוקים בדחיפות לשיפור של מערכת ההשקיה והחלפת עצים קשישים בעצים מניבים. המחסור בידיים עובדות ובתחזוקה שוטפת ניכרים בגנים והעובדה שהם פתוחים לקהל הרחב (בתשלום) מצריכה היערכות מחודשת ומשאבים רבים על מנת לשמר אותם.
מחסור בידיים עובדות ומערכות השקיה מיושנות פוגמים בגנים, שסיפקו תוצרת חקלאית למטבח של לואי ה-14 | צילום: Pack-Shot / Shutterstock.com
פנסי הגז של ברלין
במאה ה-19, בדומה לערים אחרות ברחבי העולם, גם רחובות ברלין הוארו בפנסי גז. אבל בעוד שבמהלך המאה ה-20 הפנסים האלה הוחלפו כמעט בכל הערים באירופה, בברלין נותרו כ-40,000 פנסי רחוב המופעלים על ידי גז, יותר ממחצית מספרם של פנסי הגז בעולם כולו. אלא שעיריית ברלין נמצאת בעיצומו של מבצע להחליף את הפנסים המיושנים בתאורת רחוב חשמלית, ורק בשנה אחת, בין 2012 ל-2013, יותר מאלף פנסי גז הוצאו מהרחובות. הנימוק הכלכלי הניתן להחלפת התאורה ברחובות העיר לא מקובל על תושבים הגרים בשכונות המוארות על ידי גז. לטענתם, לא רק שפנסי הגז חסכוניים, הם גם מהווים סמל היסטורי ותרבותי שחייבים לשמר.
פנס גז בברלין. להיטותה של העירייה להתקין תאורה חשמלית פוגעת בסמל היסטורי ותרבותי
המזחים של בלקפול, אנגליה
אולי מעולם לא ביקרתם בה, או אפילו לא שמעתם את שמה, אבל בלקפול (Blackpool), בחופו של הים האירי בצפון מערב אנגליה, שימשה במאות ה-18 וה-19 כאחד ממוקדי התיירות הבריטיים החשובים ביותר. למעשה, בלקפול נחשבת לאתר הנופש הבריטי הראשון ששימש לא רק את בני האצולה אלא גם את מעמד הפועלים. במשך יותר ממאה שנה הבריטים נהרו לבלקפול בכל קיץ, וכדי לשעשע אותם ולספק להם אפשרויות טיול לצד המים, נבנו בה מזחים עם חנויות וביתני משחקים, מהסוג שנפוץ בעיירות נופש אנגליות.
מזח בבלקפול. התיירים עזבו, מי הים גואים והמזחים ההיסטוריים במצב פגיע | צילום:Emma Manner / Shutterstock.com
אלא שהטיסות המוזלות, לצד עליית פני הים ושינויים במזג האוויר, גרמו לרבים לנטוש את בלקפול לטובת יעדי נופש אחרים, חמימים ושמשיים יותר. למרות בנייתה של חומת ים, מצבם של המזחים ההיסטוריים נותר פגיע והם נמצאים בסכנת הצפה תמידית.
בית הכנסת אליהו הנביא, אלכסנדריה
מתוך 19 בתי כנסת שפעלו באלכסנדריה, רק שניים נותרו עומדים, וגם הם אינם פעילים, סימן למצבה של יהדות אלכסנדריה, שבשיאה מנתה 40,000 וכיום נותרו ממנה רק יהודים בודדים, רובם קשישים. בית הכנסת אליהו הנביא, אחד מבתי הכנסת היפים במצרים ואחד הגדולים במזרח התיכון, נבנה ב-1850 בסגנון אקלקטי. כשנפתח הוא יכול היה להכיל לא פחות מ-700 מתפללים. בשל התמעטות הקהילה היהודית ובעיקר מסיבות ביטחוניות בית הכנסת נסגר ב-2012 וכיום אין אפשרות לבקר בתוכו.
בית הכנסת אליהו הנביא באלכסנדיה, אחד מבתי הכנסת היפים במצרים, נמצא בסכנה
המבנה הריק סובל מבעיות של רטיבות והגג זקוק לתיקון דחוף למניעת התמוטטות. ב-2017 המשרד המצרי לשימור עתיקות הקצה 40 מיליון לירות מצריות לטובת תיקונים דחופים לבית הכנסת, כחלק מהעניין שמגלים השלטונות בשימור מסורות של קבוצות מיעוט. אבל כדי לשמר את בית הכנסת כולו, סמל חשוב של יהדות אלכסנדריה, יש צורך בהשקעה כספית גדולה בהרבה.
אדריכלות פוסט עצמאות, דלהי
בעוד שבהודו יש מודעות לשימור של מבנים עתיקים, דווקא בניינים שנבנו בשנים שאחרי השגת העצמאות, ב-1947, נמצאים בסכנת הכחדה, ולמעשה בדלהי אחדים מהם כבר נהרסו. מאוחר מדי להציל מבנים מודרניים דוגמת אולם האומות של דלהי (Delhi Hall of Nations), אולם תערוכות שנבנה ב-1972 על ידי האדריכל ראג' ראוול לכבוד חגיגות 25 שנה לעצמאות. באפריל 2017 המבנה האייקוני נהרס בן לילה, ימים ספורים לפני הגשת ערעור להריסה לבית המשפט.
הריסת אולם האומות בדלהי
העובדה שמבנה בעל חשיבות אדריכלית נהרס, מעמידה בסכנה מבנים נוספים שנבנו בדלהי במחצית השנייה של המאה ה-20 – סקר שנערך ב-2013 קבע כי חשוב לשמר 62 בניינים שנבנו אחרי 1947, אולם אין לכך תוקף חוקי. בין הבניינים האלה יש מבני ציבור, מלונות, משרדים ומבני דת, רובם תוכננו על ידי אדריכלים הודיים נחשבים, חלקם על ידי אדריכלים בינלאומיים.
מקדש הלוטוס, שנבנה בדלהי בשנות השמונים. האם גם הוא נמצא בסכנת הריסה?
אחוזת הנסיך גונג, בייג'ינג
במשך יותר מארבעה עשורים גר הנסיך גונג, בן למשפחה הקיסרית, ביחד עם נשותיו וילדיו באחוזה יפהפייה מצפון-מערב לעיר האסורה. לאחר מותו, ב-1898, המתחם המרשים, שכולל בנוסף לארמון גם גן רחב ידיים ותיאטרון שהנסיך בנה בשלהי חייו, שימש את האוניברסיטה הקתולית של בייג'ינג ולאחר מכן אכלס משרדים ממשלתיים שונים. בסוף שנות ה-70, לאחר שיפוץ של הארמון, המתחם נפתח לציבור הרחב ובכל שנה מבקרים בו כשלושה מיליון אנשים. אלא שהתיאטרון זקוק באופן דחוף לשימור ושיפוץ, וניתן לעשות זאת על פי התכניות המקוריות שהתגלו לאחרונה. התיאטרון, כמו גם את המתחם כולו, נחשב דוגמת מופת לאדריכלות אימפריאלית של המאה ה-19 בבייג'ינג, ולכן חשוב לשמרו.
אחוזת הנסיך גונג בבייג'ינג. מופת לאדריכלות קיסרית במאה ה-19
שכונות ליד נהר צ'או פראיה, בנגקוק
נהר צ'או פראיה (Chao Phraya), הזורם ממרכז תאילנד, חוצה בדרכו את בנגקוק לפני שהוא נשפך אל מפרץ תאילנד. ב-2015 פורסם פרויקט ענק, בעלות של מיליוני באט, לבניית סדרה של טיילות מוגבהות, שייבנו על עמודי בטון לאורך שתי גדות הנהר. הפרויקט נועד לשפר את הגישה אל הנהר, אולם תהיה לו השפעה מכרעת גם בתחומים אחרים.
מה יקרה למרקם החיים של בנגקוק אם לאורך נהר צ'או פראיה יוקמו טיילות מוגבהות?
מלבד העובדה שהטיילות המוגבהות יסתירו את נופי הנהר, בנייתן תצריך פינוי של שכונות הנמצאות ליד המים כמו גם מלונות, מסעדות ועסקים להשכרת סירות. התנגדות לפרויקט נשמעת גם מצדם של גופים ירוקים, המזהירים כי הבנייה עלולה להגביר את סכנת השיטפונות. המתנגדים קוראים לחשיבה מחודשת של הפרויקט, שתתחשב בגורמים סביבתיים, קהילתיים וכלכליים, לפני שיהיה מאוחר מדי.
תחנת הרכבת המרכזית, באפלו
כשמבקרים בבאפלו, שבצפון מדינת ניו יורק, קשה להאמין שפעם זאת היתה אחת הערים המשגשגות בארצות הברית. כחלק מהשגשוג הזה, נבנתה ב-1929 תחנת רכבת מרכזית, שאיחדה תשע תחנות קטנות ברחבי העיר. הבניין המרשים נבנה מאבן גיר ולבנים צהבהבות בסגנון אר-דקו, ומתכנניו היו האדריכלים פלהיימר ווגנר, שהתמחו בעיצוב תחנות רכבת. במהלך העשורים שחלפו לאחר פתיחת התחנה, חלה ירידה תלולה במספר הנוסעים ברכבות לטובת מכוניות וטיסות, עד שבסוף שנות השבעים, כחמישים שנה אחרי שהתחנה נפתחה, הרכבת האחרונה יצאה ממנה.
תחנת הרכבת המרכזית של באפלו. ב-1979 יצאה מכאן הרכבת האחרונה ומאז המבנה נותר נטוש
במשך שני עשורים המבנה נותר ריק ומצבו הפיזי הלך והידרדר. בראשית שנות האלפיים הוא נרכש על ידי ארגון ללא כוונת רווח, אלא שכדי לשפץ אותו ולהחזירו לימי התהילה נדרש כסף רב, וזה לא נמצא בינתיים, כך שגורלה של התחנה רבת הרושם אינו ידוע.