מישורים של עשב הם הנוף השולט במונגוליה בכללה, וכך גם במונגוליה הפנימית, החלק ממונגוליה שנשאר בידי סין. העומד מול הנוף הנפרס עד האופק יכול בנקל לדמיין את הפרשים של ג'נגיס חאן דוהרים בהמוניהם, שוטפים את הערבות ויוצאים לכבוש את העולם. רוב התיירים הנוסעים לסין יבחרו לבקר ביעדים היותר המוכרים שלה – בייג'ינג, שנחאי, שיאן וגווילין, אלו רק כמה מהיעדים הנמצאים במסלול הטיול הסטנדרטי לסין. אלו המתחילים את מסעם בבייג'ינג בוחרים בדרך כלל להמשיך דרומה ומזרחה, אך במרחק של כשעת טיסה מהבירה הסינית נמצאת מונגוליה הפנימית, הנקראת גם מונגוליה התיכונה. למרות הדמיון היוצר שתואר בפתיחה, תושביה של הפרובינציה הזאת היום הם ברובם סינים בני ההאן אשר יושבים בעיקר בישובים המרכזיים לאורך ערוצי הנהרות, בעוד שהמונגולים הנודדים במרחבים מהווים מיעוט לצד מספר מיעוטים קטנים נוספים, אך הוא מהווה בית לתרבות המונגולית בסין, עם אתרי תיירות בהם ניתן לבקר באוהלים מונגולים, לדהור על סוסים בין העדרים ולפגוש בעיירות ובדרכים בפסלים רבים של ג'נגיס חאן.
באנגלית היא מכונה Inner Mongolia, ובמונגולית Nei Menggu, יש בה כ-25 מיליון איש, לא הרבה בשביל פרובינציה בסין, והשטח שלה אדיר בממדיו, למעלה ממיליון קמ"ר. מחוז זה הוא מה שנותר בידי סין ששלטה בשעתו על כל מונגוליה, לאחר שזאת זכתה בעצמאות. זה מחוז עצום בגודלו באורך של אלפי קילומטרים, שטוח, סחוף רוחות וקר המשתרע לאורך מרבית גבולה של סין עם מונגוליה. החורף כאן קר במידה בלתי נסבלת, בעוד שהקיץ נעים ומהווה מפלט לסינים הנמלטים מהחום והלחות של אזורי החוף. אם אתם יוצאים לטיול במונגוליה התיכונה דאגו להצטייד בבגדים חמים גם אם הטיול מתוכנן לעונות המעבר, על החורף כלל אין מה לדבר. מבחינה כלכלית המאפיינים העיקריים של האזור הם תוצרת החלב, המחצבים הנדירים, מכרות הפחם, רמות השכר הנמוכות ביחס לשאר סין וקִרבה לשווקי מונגוליה, מזרח רוסיה וצפון סין. הפרובינציה עלתה לכותרות באירועים מסוגים שונים, שהידוע בהם היה המהומות על רקע אתני וסוציאלי מצד המונגולים ואשר במסגרתם נערכה מחאה גם כנגד נושאים אחרים כמו אלימות משטרתית ותנאי תעסוקה. בפרובינציה ישנם מכרות רבים, חלקם חוקיים וחלקם לא. באופן כללי, התנאים קשים בכל המכרות, אך במכרות הבלתי חוקיים המצב גרוע עוד יותר הן מבחינת רמות השכר ותנאי העובד והן מבחינת הבטיחות במכרות. מקרים רבים של תאונות אירעו במכרות, הצפות פנימית והתמוטטויות שבהן נלכדו כורים בבטן האדמה. לצד הפחם מצטיין המחוז גם במאגרי גז גדולים ובמישורים גדולים פתוחים לרוחות עזות, מה שהפך אותו למקום טבעי להקים בו תחנות רוח להפקת חשמל, ובאחדים מהאזורים ניתן לחזות בחוות טורבינות רוח ענקיות. במשולב, כל שלושת המקורות הללו מהווים מרכז לאספקת אנרגיה לצפון סין ולבייג'ינג. הפחם גם עמד בראש התעניינות נוספת במונגוליה הפנימית, שכן ההובלה שלו לבייג'ינג ושאר תחנות הכוח הפחמיות שבצפון מזרח סין מתנהלת לאורך כביש 110, והתנועה הכבדה, לצד בעיות תשתית, גרמו לא פעם לפקקים אדירים בכביש זה והוא אף רשם בשנת 2011 שיא עולם מפוקפק מבחינת אורך הפקק ומבחינת הזמן שבו נתקעו לאורכו מכוניות ומשאיות.
המחוז גם פרץ לתודעה העולמית בגלל המתכות הנדירות המצויות בו. מונגוליה הפנימית מהווה את המרכז הגדול ביותר בעולם להפקת המינרלים הללו – אלה מתכות קלות משקל, בעלות רמה גבוהה של מוליכוּת חשמלית ומגנטיות. מדובר ב-17 יסודות קשים להפקה המצויים בדרך כלל ביחד זה לצד זה בקליפת כדור הארץ. הכרייה שלהן יקרה במיוחד ותהליכי הכרייה והפרדת המתכת מהקרקע פוגעים באיכות הסביבה. סין אינה המדינה היחידה בה ניתן לחצוב את המתכות האלה, היא מחזיקה כ-35 אחוז מהמאגר העולמי שלהן לצד קנדה, אוסטרליה, ברזיל, דרום אפריקה וארצות הברית. אך עם זאת, נכון להיום, סין היא כמעט הספק היחידי שלהן: עלויות הכרייה וההפרדה בסין נמוכות, בגלל העלות הנמוכה של ידיים עובדות, ובנוסף לכך שיקולי איכות הסביבה פחות מטרידים את סין מאשר את מדינות המערב, במיוחד כשהמכרה העיקרי, ביאן אובו, אי שם במונגוליה הפנימית, ממוקם הרחק ממרכזי אוכלוסיה. מרבית הספקיות האחרות של מתכות נדירות הקטינו עם השנים את התפוקה שלהן, ארצות הברית הגדילה לעשות וסגרה את הענף לחלוטין בסוף שנות ה-90. מדינות המערב לא הבחינו במה שהבחין דנג שיאו-פינג, מנהיג סין ברבע האחרון של המאה ה-20, שראה את הנולד כבר ב-1987 והכריז כי למזרח התיכון יש נפט אך לסין יש מתכות נדירות. מאז התחוללו כמה שינויים. למתכות אלה נוספו שימושים רבים, ממערכות הנחיה של טילים, דרך צגי קריסטל נוזלי, ממירים קטליטיים של בתי זיקוק ופרוסות סיליקון ועד סוללות של מכוניות היברידיות. במקביל, סין התעצמה וקיבלה תיאבון של מעצמת על שמשליטה את רצונה בעולם באמצעים שבידה, ואחד האמצעים הללו מגיע כאמור מהמכרה שבמונגוליה הפנימית. מחוז זה הוא גם מרכז של יצור מוצרי חלב וממוקמות בו מחלבות ענק דוגמת Mengniu Dairy co. ו-Yili industries הנהנות ממשק החי העצום הגדל במרחבי הפרובינציה. משק החי הזה גם מהווה מקור לצמר. מונגוליה הפנימית מייצרת 80 אחוז מתוצרת הקשמיר של סין. קיימים במחוז כמה מרכזי פיתוח תעשייתיים והוקמו בה מספר מפעלים מתקדמים. חברת TCL הקימה בה מפעל לטלויזיות וטלפונים סלולריים והחברה הבינלאומית Tetra Pack הקימה בה מרכז ליצור אריזות. התחום התעשייתי, אם כן, מתפתח במידת מה, אך לא נראית כאן מגמה של יצירת מרכז לתעשיות מתקדמות, המשקיעים מתלוננים על היעדר כוח אדם טכנולוגי ועל ריחוק ממרכזי היצור הגורם לא פעם לחוסר במוצרי עזר לתעשייה, והמחוז ממשיך לעת עתה להתבסס על מחצבים וחקלאות.
העיר היותר גדולה במונגוליה הפנימית היא באוטואו (Baotou), עם 2.5 מיליון תושבים. הגם שהיא לא בירת המחוז, יש בה את כמות האוכלוסיה הגדולה ביותר ואת נפח הפעילות הכלכלית הגדול ביותר. באוטואו, שהוגדרה בסוף 2010 על ידי ועידת סין השנתית של האקונומי סט כאחת מחמש הערים הצומחות המהירות הגדולה ביותר בסין, מצויה במרכז המחוז על גדת הנהר הצהוב. זאת עיר שקמה והתפתחה רק עם חיבור מונגוליה הםנימית לרשת הרכבות והכבישים של סין לאורך המאות ה-19 וה-20, ומאז היא מתפתחת במהירות. באוטואו נמצאת 140 ק"מ מהבירה הוההוט, והיא מתאפיינת בנופי ערבה ושדות עשב המקיפים אותה. עיקר הכלכלה שלה הוא בתעשיית הפלדה, שבה היא מהווה את המרכז החשוב ביותר בסין, ומנצלת לשם כך את מכרות הברזל הגדולים שבאזור ביו-אובו הקרוב אליה, ולצידם גם תעשיות אלומיניום, מכונות ומוצרי עור. התעשיה הבולטת והייחודית שלה, עיבוד המתכות הנדירות, מסמנת אותה כבעלת תפקיד חשוב בעתיד הכלכלי והאסטרטגי של סין כולה. באוטואו מהווה צומת דרכים חשובה עם דרכים ומסילות ברזל לעבר מערב המדינה, בייג'ינג ולנז'ו ואף שדה תעופה המשרת טיסות בתוך סין. למרות שאינה הגדולה בערי מונגוליה הפנימית, הבירה הוההוט היא עדיין העיר החשובה בה מבחינה מנהלית ותחבורתית. גם היא, כמו באוטואו, עיר המפתחת במהירות גדולה ודבר זה מסתייע בקירבה שלה לשוק המונגולי הפועל בשיתוף עם סין, בקירבה שלה לבייג'ינג (45 דקות טיסה ו-10 שעות נסיעה באוטובוס), ובסמיכותם של מקורות אנרגיה ומחצבים, בהם אבץ, פחם, קאולין, ברזל וגרפיט, והפיתוח שלה צפוי רק להאיץ בהמשך הדרך עם בנייתה של המסילה המתוכננת שתחבר את סין עם מערב אירופה ותעבור דרכה. היא ממוקמת על דרך 110 המגיעה לבייג'ינג ודרכים ומסילות ברזל נוספות המחברות אותה ליינגואן, שיאן, לנז'ו, נינגבו, שנגהאי וננג'ינג. שדה התעופה של הוההוט מוציא טיסות למרבית המרכזים של סין לצד הונג קונג, מזרח רוסיה ואולאן-באטר, וכמו כן קיימת תנועת אוניות ודוברות לעבר מזרח סין בנהרות המרכזיים, שהחשוב שבהם הוא הנהר הצהוב. טל רשף – מלווה את סין מזה שנים רבות. בתחילת דרכו היה חוקר תרבות סין באוניברסיטת ת"א ובסורבון בפריז. במשך שנים ניהל פרויקטים מול שוקי אסיה בחברות הייטק, והיום הוא מרצה בחוגי בית בנושא אסיה ותרבויותיה (https://intelectual.co.il/ |
