| ציפורי שיר כסנוניות וקיכלים הן מין הציפורים הנפוץ ביותר, אבל עד כה נאסף מעט מאוד ידע לגבי מסלול הנדידה שלהן והקצב שבו הן נודדות לארצות רחוקות. הסיבה היתה פשוטה – ציפורי שיר הן קטנות מדי מכדי יוכלו לשאת משדרים או מכשירי איכון לווייניים שיעידו על מקומן ומסלול התעופה שלהן. במסגרת מחקר חדש שתוצאותיו מתפרסמות בימים אלה נמצא פתרון מקורי לבעיה. החוקרים הצמידו לרגליהן של הציפורים חיישן זעיר וקל שמתעד רק את זמני זריחת ושקיעת השמש. מידע זה איפשר להם לעקוב אחר מסלול התעופה של ציפורי השיר מפנסילבניה בצפון אמריקה לברזיל בדרום היבשת. הממצאים מעידים על כך שציפורי שיר כסנוניות טסו מהר יותר ורחוק יותר מכפי ששיערו אי פעם בעבר. המחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת יורק בטורונטו, קנדה, העלה שחלק מן הציפורים טסו למרחק כ-500 קילומטר ביום אחד. השערות קודמות הניחו שהן טסות רק למרחק 160 קילומטר ביום. תוצאות נוספות של המחקר העידו שהציפורים עפו מהר פי כמה בדרכן חזרה צפונה באביב, לעומת טיסה איטית יחסית ועמוסה בהפסקות דרומה בסתיו. טיסתן של כמה מהן עד ברזיל נמשכה 43 ימים בסתיו בעוד שהדרך חזרה צפונה נמשכה רק 13 ימים. במהלך הטיסה דרומה חנו הציפורים לפרקי זמן ארוכים יחסית. כמה מהן בילו חודש שלם במקסיקו בדרכן לאתרי קינון החורף שלהן. ממצא מעניין נוסף מצביע על כך שציפורים שבקעו בעונה מסוימת נוטות לבלות גם את החורף ביחד. חמש מהן שבקעו במקום אחד בקנדה בילו את החורף יחד בניקרגווה. החוקרים מצפים שהממצאים יובילו למסקנות גם לגבי מאבק ההישרדות העולמי של ציפורי השיר. ההערכות הן שמספרן פחת בשלושים השנים האחרונות באופן דרמטי, בעיקר בגלל צמצום בתי הגידול ושטחי המחיה שלהן. המחקר חיוני גם להבנת ההשפעה שיש לשינויי האקלים על הרגלי החיים של הציפורים. |
מעט מאוד היה ידוע עד כה על המסלול וקצב הנדידה של ציפורי שיר. ציפורים קטנות אלה לא יכלו לשאת משדרים ולכן לא נוהל מעקב אחר נדודיהן. מחקר חדש פתר את הבעיה וגילה ממצאים מפתיעים פורסם 24.2.09 |
Array
(
)