כבר מהצומת הראשון מובן לכולנו שזה לא יהיה קל. צפצוף חד מעמעם את השלווה המבולגנת של לונדון, ולרגע לא ברור אם היה זה דמיוננו שניסה להתאים פס-קול לאוטובוס השועט לעברנו במהירות האור.
טיול אופניים רגוע בלונדון, עיר הלבנים האדומות נשמע כמו רעיון מאוד פסטורלי – ואכן כזה הוא – אך כדאי לקחת בחשבון שהמכוניות יכולות להגיע גם מצד שמאל. ולא, מנומסים שכמותם, לבריטים אין שום בעיה לדרוס אותך אם חצית את הכביש בזמן הלא נכון.
 | הרוכבים זוכים להסבר על בית הפרלמנט הבריטי |
למרות זאת, אופניים הם הדרך הכי טובה לחרוש את העיר לאורכה ולרוחבה. גם אקולוגי יותר, גם מהיר יותר, וגם עם פתחי אוורור.
חברת The London Bicycle Tour Company להשכרת אופניים ממוקמת במתחם מזח גבריאל (Gabriel's Wharf), שבע דקות הליכה לכיוון צפון-מזרח מתחנת ווטרלו (Waterloo). בצהרי סוף השבוע, בימי שבת וראשון, הם מארגנים סיורי אופניים מודרכים למזרח או למערב העיר, הכוללים הסברים קצרים באתרים נבחרים ופיתוח מנגנון הישרדות רכוב.
"פעם ראשונה שאני מדריך ישראלים", אומר לי המדריך, ג'יימס פונבס, ולא שומע את רטינתי הסמלית על כך שלו היו לנו מספיק שבילי אופניים נורמליים בארץ – ולא רק בירקון, תודה – אולי כבר לפני שנים היתה מתפתחת תרבות אופניים נהדרת גם בישראל. "הלקוחות הכי קבועים שלנו הם ההולנדים. אלה אנשים שבאמת אוהבים לרכוב. מה גם שאם האופניים מתקלקלים בדרך הם יודעים איך לתקן".
את הסיור מתחילים ברכיבה קלה על הגדה הדרומית של התמזה. חולפים על פני התיאטרון הלאומי (שמזכיר, באופן מעורר תמיהה, את הארכיטקטורה של אוניברסיטת בן גוריון), מוזיאון דאלי וגלגל המילניום (London Eye). קצת לפני שפונים אל הנהר, מגיח בצד הדרך ארמון למבת' (Lambeth), מעונו הרשמי של הארכיבישוף של קנטרברי, ראש הכנסייה האנגליקנית, שנבנה בתחילת המאה ה-13.  | | מבט על גלגל המילניום | צילום: כריס לורנס |
לאחר מבט תיירותי משתהה והינצלות בקושי מדריסה, אנו עולים על הגשר ובית הפרלמנט הבריטי נגלה לעברנו מהצד השני במלוא הדרו. חוצים כמה סמטאות ציוריות ברכיבה חלקה, ומגיעים לכנסיית ווסטמינסטר (Westminster Abbey) המפוארת, מקום הכתרתם של מלכי ומלכות אנגליה. לדגדג לשומר את קצה השפם
בשלב זה מתחילה לונדון להתרברב במגוון המרחבים הפתוחים שלה, שמכסים יותר מ-30 אחוז משטחה, כחלק ממדיניות החגורה הירוקה שנועדה להגן על המטרופולין מזיהום אוויר.
הראשון בפארקים שבהם נבקר הוא סיינט ג'יימס פארק (St. James's Park), הפארק המלכותי הראשון בלונדון, שבקצהו ארמון בקינגהם (Buckingham). כתיירים מדופלמים, שיודעים שאחת ממטלות החובה בלונדון היא לדגדג לשומר את הקצה של השפם (כן,כן, באמת) או לנסות להזיזו מתנוחתו הסטטית בכל אמצעי אחר, עושים את מה שצריכים וחוזרים לאופניים.
הייד פארק, הפארק הבא שיזכה לחוש את מגע גלגלינו, מלא אנדרטאות. כאן אנו משתאים מעלות בניית המזרקה שנבנתה לזכר הנסיכה דיאנה – שלושה וחצי מיליון לירות שטרלינג – ועורכים הפסקה קצרה להסדרת הנשימה, למרגלות האנדרטה לזכר הנסיך אלברט, בעלה ויועצה של המלכה ויקטוריה.  | ב-Speakers Corner תזכו מדי יום ראשון להעשרה
אינטלקטואלית יוצאת דופן מפי דוברים אקראיים
ואקראיים פחות מהקהל |
לאחר שמקיפים את הפארק מגלים את האטרקציה הידועה, שאין דומה לה, בפינתו. אפשר, אולי לכנותה "אנדרטת הזיכרון להנצחת ייחודיותו של המין האנושי". רבותי וגבירותי, ברוכים הבאים ל- Speakers Corner. כאן, בסמוך למרבל ארץ', תזכו מדי יום ראשון להעשרה אינטלקטואלית יוצאת דופן מפי דוברים אקראיים ואקראיים פחות מהקהל. ברוב כבוד יעמדו אלה על סולם בן שלושה שלבים ויברברו את שעל ליבם, כולל תנועות ידיים מוגזמות ושלטים המבטיחים אחריות לשלוש שנים על הגיגי הנואם.
"בעיית המים באנגליה מוכרחה להיפתר!", קורא אחד, העטוף בתחפושת שד בריטי. "כן", עונה בהתלהבות בחור צעיר מהקהל, "אין לנו יותר מים!". "אתה יודע למה זה?", מתריס השדון. "כי כל המים נמצאים בתוך האנשים! 70 אחוז מהגוף של האנשים מלאים במים!". "כן", מפליא שוב הקהל, "ויש באנגליה יותר מדי אנשים!"
אם אתם משתוקקים לבדוק דווקא את הרוגז היהודי על קן ליווינגסטון (ראש העיר לונדון, שידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות ואף הואשם כמה פעמים באנטישמיות, ס.ש) ואת שאלת השאלות, 'האם אוהבים אותנו או לא', פינת הנואמים היא המקום המושלם לבידור אנטי-ישראלי (או העשרה – תלוי בנקודת המבט). בכל רגע נתון יספר אחד הנואמים בשמחה על הקונספירציה של המוסד ב-11 בספטמבר או על השאיפה היהודית לכבוש את העולם. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. אחרי החוויה האנתרופולוגית נכנסים לחלקים ההמוניים של העיר, וכאן מגלים את הטעות המרה; אף שלונדון עשירה בשבילי אופניים וסימוני דרך, מסתבר שהאוטובוסים חולקים עם הרוכבים את אותם הכבישים בדיוק. חשבתם שאתם אוהבים את האוטובוס האדום הקלאסי של לונדון? נסו לחבב אותו כשהוא רוכן מעליכם בסיבובים, מאיים לרמוס את גלגלי האופניים יחד עם היצור האומלל שעליהם.
שוברים לכיכר טרפלגאר (Trafalgar Square) ולגלריה הלאומית שבו ומקיפים את נלסון, מפקד הצי הבריטי בקרב טרפלגאר, שתקוע על העמוד במרכז הכיכר מאז 1840. עיקוף קצרצר לתוך הקובנט גארדן (Covent Garden) ומבט על מגוון אמני הרחוב והמופעים, והנה אנחנו כבר בדרך חזרה, על גשר Waterloo, מתפללים לאלוהי התחבורה הבריטית שבניגוד לקרב המיתולוגי ההוא, הפעם הבריטים לא יצאו כשידם על העליונה. |
