לרוסיה, ארצו של הצאר, באהבה

מפעל חייו של סרגיי מיכאילוביץ' פרוקודין־גורסקי היה לתעד בצבע את האימפריה הרוסית. גורסקי, שנולד ב־1863 במורום (Murom), כ־300 קילומטר מזרחית למוסקבה, למד כימיה מחוץ לרוסיה. עם תום לימודיו החליט להקדיש את הקריירה שלו לקידום הצילום בצבע בארצו. ההתקדמויות הטכנולוגיות של התקופה אפשרו לו לממש את משאלתו השאפתנית, אך רוסיה הצארית של תחילת המאה העשרים ידעה חוסר יציבות פוליטית ומשברים כלכליים שדחקו את חלומו של הצלם הנלהב לקרן זווית.
גורסקי לא ויתר והיה נחוש להמשיך ולהפיץ את חזונו במסדרונות השלטון דווקא בתקופה קשה זו. מטרתו העיקרית היתה לעבור בין בתי ספר לאורכה ולרוחבה של האימפריה ולהרצות בפני התלמידים הצעירים, בליווי שקופיות בצבע, על התרבות, ההיסטוריה וחידושי המודרניזציה של רוסיה.
ב־1907 יצא גורסקי למסע הצילום הראשון שלו ברחבי האימפריה לאחר שהצאר ניקולאי השני העניק למפעלו סיוע כספי. עד 1915 הוא תיעד 11 מחוזות. הוא נע ברחבי האימפריה בקרון רכבת מיוחד שקיבל ממשרד התחבורה. בקרון היתה לו מעין מעבדת צילום ניידת, עם חדר חושך ומעבדה לפיתוח התמונות שצילם. מכיוון שבאותה תקופה עדיין לא פותחה שיטת הצילום בצבע, השתמש גורסקי ברעיון חדשני שאיפשר לו להקרין בצבע את התמונות שצילם בשחור־לבן.

רגע לפני המלחמה
ב־1948 נרכשו מיורשיו של גורסקי הנגטיבים המקוריים בשחור־לבן על ידי ספריית הקונגרס האמריקאית. הם עברו עיבוד חדשני הנקרא דיגיכרומטוגרפיה, וכך התקבלו תמונות הצבע שבדפים אלה. אותן תמונות, מפעל חייו של גורסקי, מאפשרות לנו לקבל כיום, כמעט מאה שנה אחרי שצולמו, תמונה מקיפה של המעצמה הרוסית לפני שהתרגשו עליה גלגלי ההיסטוריה בדמות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית.
ערב מלחמת העולם הראשונה מנתה אוכלוסיית רוסיה הצארית כ־150 מיליון נפש. כמחצית מהם היו מקבוצות אתניות ולאומיות שונות, בהן פולנים, סלובקים, גרמנים, ארמנים, אוזבקים, טאטארים, מונגולים ודגסטנים, וזאת כתוצאה מהכיבוש הרוסי של שטחים נרחבים באסיה ובאירופה מהמאה ה־16.
במסעות הצילום שלו תיעד גורסקי את הגיוון האנושי של רוסיה לפני שמדיניות הרוסיפיקציה של מחיקת זהות אתנית ולאומית הספיקה לתת את אותותיה באוכלוסיית האימפריה. האתנוגרפיה המרתקת שתפס גורסקי בעדשתו משקפת גם את ההיסטוריה, התרבות והדת הייחודיות של רוסיה דאז. העושר הארכיטקטוני בצילומיו יכול להצביע על כך: כנסיות ומנזרים מימי הביניים ברוסיה האירופאית ומסגדים ובתי ספר מוסלמיים בקווקז ובאסיה המרכזית. ההתפתחות התעשייתית המהירה שעברה על רוסיה מאמצע המאה ה־19 נוכחת גם היא בעבודותיו של גורסקי. התעשיות הרוסיות, שמרביתן נשענו על השקעות חוץ וייבוא טכנולוגיות מאירופה המערבית, היו בעיקר טקסטיל, מתכת וייצור נפט.
למרות בשורת המודרניזציה, רבים מהאזרחים חיו בתנאי מחיה ירודים, שאף הידרדרו במהלך מלחמת העולם הראשונה. יש הטוענים שהידרדרות זו תרמה לעליית תנועות מהפכניות ולבסוף להפלת  הצאר ולהרס האימפריה.