ליובליאנה ביום אחד

בליובליאנה פועלים כיום 15 מוזיאונים ו-45 גלריות; מופיעות בה 11 להקות תיאטרון ומנגנות בה דרך קבע ארבע תזמורות מקצועיות. הפילהרמונית של העיר, שנוסדה בתחילת המאה ה-18, נחשבת לאחת הותיקות והמוערכות בעולם. כל אלה מתנקזים במהלך פסטיבל הקיץ (אמצע יולי עד אמצע אוגוסט) למאות מופעי תרבות מכל הסוגים. חלק גדול מן המופעים נערכים בגנים ציבוריים, בכנסיות, בתיאטראות פתוחים ובגני הטירה. בקיץ מתברר שיש לעיר קסם לא קטן, כוח משיכה בזכות אדריכלות מעניינת, אירועי התרבות ובעיקר אווירה צעירה וסטודנטיאלית מאוד. כאשר בעיר שכל אוכלוסייתה מונה כרבע מיליון בני אדם חיים 50 אלף סטודנטים אוהבי קפה הדבר ניכר היטב כבר בסיור הראשון במרכז העיר. לאורך נהר הלובליאניצה שחוצה את העיר פזורים עשרות בתי קפה יפים, בתי תה מעוצבים, שמוכרים ספלים שיוצרו במיוחד עבורם ובארים מכל סוג וגודל. למרות זאת, לא קל למצוא לאורך השורה הזו שולחן פנוי.

סלובניה כולה, מדרום לאוסטריה וממזרח לאיטליה, היא מדינה קטנה, ששטחה כשטח ישראל ואוכלוסייתה מונה סך הכל כשני מיליון בני אדם. ליובליאנה, עם נמל התעופה הבינלאומי היחיד במדינה, היא בדרך כלל תחנה ראשונה לביקור בסלובניה. כדאי לבקר בליובליאנה, אבל חשוב להיזהר מציפיות מוגזמות. "קנה מידה קטן" הוא צירוף המפתח בליובליאנה. כינויים של פרסומי תיירות כמו "פראג החדשה" או "עיר הבירה הקטנה התוססת באירופה" מוגזמים ואינם זוכים לגיבוי במהלך ביקור בעיר. חובבי בתי קפה, תרבות וקניות מעניינות, במחירים סבירים לחלוטין יזכו כאן לסיפוק ולנחת.

נקודת המוצא לכל סיור במרכז ליובליאנה היא כיכר פרשרן, על שמו של המשורר הלאומי בן המאה ה-19 – פרנצה פרשרן. פסל ירקרק שלו, כשמעליו רוכנת המוזה חשופת החזה, ניצב בכיכר, מול הכנסייה הפרנציסקנית, המוכרת יותר בשמה "הוורודה". ליד הפסל נמתח מעל הנהר "הגשר המשולש", אחד האתרים המפורסמים בעיר. האדריכל יוז'ה פלצ'ניק, שהוסיף ב-1931 שני מעברי הולכי רגל לגשר שכבר ניצב אז במקום, הוא דמות מרכזית להבנת האדריכלות בליובליאנה. במשך קצת יותר משלושים שנים, בחציה הראשון של המאה העשרים, עיצב האדריכל בן העיר את דמותה החדשה. ההשפעה שלו על המראה של ליובליאנה עצומה ולמעשה אפשר לערוך את כל הסיור בעיר כמסע בעקבות האתרים שבנה: הספרייה הלאומית והאקדמית; האנדרטה בכיכר המהפכה הצרפתית; תיאטרון קריז'נקה, ששימש במאה ה-13 כמנזר והפך בתכנונו של פלצ'ניק לאתר המרכזי של אירועי פסטיבל התרבות השנתי של ליובליאנה; גשר נוסף ברובע טרונובו; סכר מעל הנהר, הבית בו התגורר האדריכל ברובע זה (משמש כיום כמוזיאון); בית הקברות העירוני ופארק טיבולי, שמשתרע מצפון מערב לכיכר פרשרן ומשמש את בני העיר כגן המרכזי של ליובליאנה.

כאשר חוצים את הגשר המשולש, מול הכנסייה הפרנסיסקנית, לגדה המזרחית של הנהר נתקלים מיד בעשרות דוכנים שמוכרים תכשיטים, מזכרות ובגדים. בימי ראשון מתקיים כאן שוק פשפשים גדול ומעניין, אבל גם בשאר ימי השבוע אפשר למצוא כאן מציאות לא מעטות. בשבתות ובאמצע השבוע כדאי מאוד לפקד את שוק הירקות טרז'ניצה (סגור בימי ראשון) הסמוך. השוק, בכיכר גדולה ובסמטאות הסמוכות אליה, נחשב למקום מפגש ובילוי של תושבי ליובליאנה, גם אלה שלא אוכלים סלט. סביבו נמצאים כמה מהברים הטובים בעיר ובאזור כולו פזורים בתי קפה ומסעדות קטנות.

טיול ההליכה הטוב בעיר, אותו לא כדאי להחמיץ גם אם מגיעים לליובליאנה רק לכמה שעות, הוא עלייה ברחובות הצרים של הרובע העתיק מגדת הנהר, בשבילים מוצלים יפהפיים, אל הטירה העירונית. ההליכה נעימה מאוד, הטיפוס אל הטירה לא תלול מדי וכאשר עולים מעל קו הגגות האדומים ברובע העתיק אפשר לצפות על כל הסביבה. הטירה עצמה בת יותר מאלף שנים, אבל המבנים העתיקים ביותר שרואים היום הם אלה ששרדו רעידת אדמה שהתחוללה ב-1511. במהלך השנים שימשה הטירה להגנת העיר, אבל גם כבסיס צבאי, כבית כלא, כמקום מגורים ואפילו כמחסן גדול. בשנים האחרונות נערכים במקום שיפוצים מתמשכים, שלמרבה הצער לא מיטיבים איתו, אלא הופכים את הטירה לאתר תיירות חדשני, יקר ולא מעניין במיוחד. הצירוף של קירות זכוכית, מסגרות מתכת ואבנים עתיקות ומעלות אזוב אינו הופך את הטירה העתיקה למושכת יותר. ההיפך הוא הנכון ואפשר די בקלות להניח שאפילו פלצ'ניק חובב סגנון האר-נובו לא היה מתלהב במיוחד מן הזויות החדות. הנכס העיקרי כאן הוא הנוף הרחב, עד האלפים היוליים, שרואים ביום בהיר, אבל זו עדיין לא סיבה לאכול במסעדה היקרה להחריד במקום, או להקדיש זמן לתצוגת המולטימדיה שעוסקת בהיסטוריה של ליובליאנה. כיוון שגם עבור הכניסה למגדל התצפית גובים חמישה יורו, אפשר להסתפק בתצפית הנהדרות מאחת הרמפות שמקיפות את המגדל ואז לרדת באחד השבילים המתפתלים במורד הרכס ובלב החורשות, הישר אל בתי הקפה על גדת הנהר.

על סמלה של ליובליאנה, מעל ציור של הטירה, מרחף מין דרקון מכונף ופעור פה (האגדה המקומית טוענת שהגיבור היווני יאסון הרג את הדרקון של ליובליאנה במהלך מסע הארגונאוטים לתור אחר גיזת הזהב). בני דמותו של הדרקון האגדי מופיעים בלא מעט מקומות ברחבי העיר, אבל המפורסמים ביותר הם הארבעה שמעטרים את "גשר הדרקון". זהו גשר יפה בסגנון אר-נובו מעל נהר הלובליאניצה, שנחנך ב-1901 ונחשב לאחד הראשונים שנבנו באירופה ממתכת ובטון.

מבין האתרים הפחות מוכרים בעיר כדאי לפקוד את שער הסכר שבנה פלצ'ניק ב-1939. באופן קצת מפתיע למתקן עירוני מסוג זה זוכה הסכר, שניצב בדיוק מאחורי גשר כנסיית סנט פיטר, למבנה מורכב בעל שלושה מגדלים, מעוטר בראשי ספינקס ובעמודים מקושטים ומגולפים. האתר שנחשב לעבודה ההלניסטית ביותר של פלצ'ניק, אמור היה לשמש כשער היציאה של הנהר מן העיר, אלא שליובליאנה גדלה מאוד בשישים השנים האחרונות והסכר נמצא היום קרוב למדי למרכזה.

גם פארק טיבולי, שנראה גדול מאוד יחסית לעיר כליובליאנה, מכיל כמה אתרים מעניינים. פלצ'ניק עיצב כאן טיילת ארוכה שעמודי פנסים מלווים אותה. במרכז הגן ניצב מנזר שנבנה כבר במאה ה-17 ואכסן במהלך השנים נזירים, בישופים, קציני צבא וכיום משמש כמרכז בינלאומי לאמנויות גרפיות. עוד בפארק המיוער מוזיאון להיסטוריה המודרנית של סלובניה, אולם קונצרטים, כנסייה וגן חיות.

סיורים מאורגנים ברחבי העיר יוצאים מלשכת המידע לתיירים, ליד הגשר המשולש. במהלך כל הקיץ מתחילים הסיורים בכל יום בשעה 17:00. במהלך החורף מתקיימים סיורים רק בסופי שבוע והם יוצאים בשעה 11:00. מידע נוסף על הסיורים ועל התיירות בעיר אפשר לקבל בלשכת התיירות העירונית בליובליאנה טלפון 3061215.
מידע על מקומות לינה בעיר אפשר למצוא באתר האינטרנט של ליובליאנה.