לטייל בדרכים עתיקות: דרכים היסטוריות יפהפיות

מסע, בין אם הוא נעשה ברכב או ברגל, הוא תמיד חוויה מרגשת. אבל יש משהו בטיול בדרכים היסטוריות שמצית את הדמיון והופך את החוויה למיוחדת עוד יותר. הידיעה שבדרך שאתם עוברים בה צעדו צליינים לפני אלפי שנים, או שהכביש המהיר שעליו אתם נוסעים שימש פעם למעבר של שיירות סוחרים, מאפשרת להתחבר להיסטוריה דרך הרגליים (או גלגלי הרכב) ובה בעת ליהנות מנופים מקסימים. הנה כמה דרכים עתיקות ברחבי העולם, בחלקן אפשר לטייל ברגל, אחרות הוסבו לכבישים, אך עדיין ניתן לעקוב אחר הנתיב ההיסטורי שלהן.

דרך נקסנדו, יפן

דרך נקסנדו (Nakasendo) היא דרך צרה בת יותר מאלף שנים שקישרה בין קיוטו לאדו (טוקיו של היום), ואשר משמעות שמה היא: "הדרך שעברה בין ההרים". הדרך שימשה הולכי רגל, בהם סמוראים ושיירות של השליט המחוזי, סוחרים וגם פשוטי העם. היא נמתחת לאורך 550 ק"מ, חוצה מעברי הרים ועוברת לצד מקורות מים גדולים. שיא שגשוגה היה במאה ה-17, בתקופת שושלת טוקוגאווה. בהמשך נפתחה דרך חדשה, טוקאידו, שחצתה את הנהרות באמצעות גשרים, ודרך נקסנדו נזנחה. רק נשים המשיכו ללכת בה, משום שהגברים נהגו ללכת בדרך טוקאידו המהירה יותר, מה שהפך את דרך נקסנדו לבטוחה יותר והעניק לה את הכינוי "דרך הנסיכות". לאורך הדרך היו 69 עיירות דואר במרחקים קבועים זו מזו, בהן יכלו הצועדים לנוח ולהחליף מידע. חלקים מהדרך נשמרו או שופצו ותענוג ללכת בה ברגל גם היום, ממש כפי שעשו זאת היפנים לפני מאות שנים.

אחד הכפרים המסורתיים בהם עובר שביל נקסנדו | צילומים: שאטרסטוק

הדרך מתחילה בסבנג'ו אוהשי בקיוטו, ומקיפה כשליש מאגם ביווה (Biwa), הגדול באגמי יפן. היא עוברת דרך גבעות קטנות, שבילים מיוערים, פלגי מים, שדות אורז, כפרים מסורתיים עם טחנות אורז ומעברי הרים מרשימים. אחד הקטעים היפים ביותר עובר בעמק קיסו, בלב האלפים היפנים. זהו טרק נהדר, שמאפשר לטייל בקצב אחר ולהתחבר להיסטוריה, לתרבות ולנופים של יפן, וכמובן לבקר בשתי הערים המתוירות ביותר במדינה – טוקיו וקיוטו. לאורך הדרך תמצאו בתי עץ עתיקים שהוסבו לאכסניות ובתי הארחה. ניתן ללכת את הדרך כולה או רק חלקים ממנה.

דרך נקסנדו עוברת בין שבילים מיוערים וטחנות אורז

ויה אפיה אנטיקה, איטליה

האמרה "כל הדרכים מובילות לרומא" הופכת למציאות כשצועדים בוויה אפיה (Via Apia), הדרך הראשונה שהרומאים סללו. ויה אפיה, שקישרה בין רומא לעיר הנמל ברינדיזי במחוז פוליה בדרום איטליה, סללה את הדרך לדרכים הרבות שבאו אחריה – בסך הכל כ-85 אלף ק"מ של דרכים סלולות קישרו בין כ-370 יעדים ברחבי האימפריה הרומית, והן נועדו להבטיח אספקה לצבא הרומי ולהשיג שליטה צבאית, כלכלית ומנהלית.

ויה אפיה התחילה בפורום רומאנום, יצאה לפרברי רומא ומשם המשיכה דרומה דרך קמפניה ולחופי הים התיכון עד למחוז פוליה. עם השנים הדרך נזנחה וב-1784 הורה האפיפיור פיוס ה-6 על סלילת דרך חלופית, במקביל לתוואי הדרך הישנה. הדרך החדשה הפכה להיות דרך אפיה, ואילו הדרך הישנה קיבלה את השם ויה אפיה אנטיקה, כלומר דרך אפיה העתיקה. חלקים מהדרך הישנה עדיין בשימוש.

ויה אפיה אנטיקה, הדרך הראשונה שהרומים סללו

החלק של הדרך העובר ברומא עבר שימור והפך לאתר תיירות, כחלק מהפארק האזורי של אפיה אנטיקה (Parco Regionale dell'Appia Antica). בימי ראשון הדרך סגורה לתנועת כלי רכב והיא עמוסה בהולכי רגל, רוכבי אופניים ומקומיים שיוצאים לטיול עם הכלב. לאורך הדרך, אשר עודנה מרוצפת באבנים, יש מוקדי עניין, בהם שרידים ארכאולוגיים ושרידי כנסיות עתיקות, ואפשר גם ליהנות מנופים כפריים שלווים וכבשים שחוצות את הדרך. בין האתרים המעניינים נזכיר את שער סן סבסטיאנו, מהשמורים ביותר בעיר, את הקטקומבות של סן קליסטו ושל סן סבסטיאנו ואת כנסיית דומינה קוו ואדיס, שבה על פי המסורת הנוצרית פגש פטרוס את ישו ושאלו את השאלה "Domine, Quo Vadis" (לטינית: "לאן אתה הולך, האדון?").

לאורך דרך אפיה יש שרידים ארכאולוגיים, קברים וקטקומבות

אל מרכז המבקרים שבנקודת ההתחלה של הדרך אפשר להגיע ב-Archeobus, אוטובוס התיירים שעובר בין האתרים ההיסטוריים ברומא, או בקו 660.

ויה אוגוסטה, ספרד

דרך רומית נוספת שנסללה לפני יותר מאלפיים שנה היא ויה אוגוסטה (Via Augusta), אשר חצתה את חצי האי האיברי מהעיר גאדס (כיום קדיס) שבחבל אנדלוסיה בדרום ספרד ועד להרי הפירנאים בצפון. הדרך, שנקראה על שם הקיסר אוגוסטוס, נמתחה לאורך 1,500 ק"מ והייתה ציר התנועה החשוב ביותר באזור באותה תקופה. אמנם, חלקים רבים מהדרך עברו שינוי והוסבו לכבישים ראשיים, כך שלא ניתן ללכת בהם, אבל יש חלקים שעדיין שמרו על אופיים המקורי ומזמינים להליכה רגלית או לרכיבה על אופניים או על סוס. הדרך מקשרת בין 96 מונומנטים שונים ובנוסף לאתרים ההיסטוריים היא מציעה גם נופים נהדרים.

נוף טיפוסי לאורך הוויה אוגוסטה

באזור קטלוניה הדרך חוצה ערים גדולות כמו ברצלונה וחירונה, ואפשר ליהנות מנופים יפים של כרמים ומאתרים ארכאולוגיים כמו המכלול הארכאולוגי של טאראקו, הכולל 14 אתרים רומיים, בהם פורום, תיאטרון רומי ועוד. דרומה משם, באזור ולנסיה שלחוף הים התיכון, אפשר להתרשם מעתיקות רומיות ובהן אחוזות, גשרים וקשתות. באנדלוסיה, לאורך נהר גוואדאלקיוויר, עובר אחד החלקים היפים  והשמורים ביותר של הדרך, בין סביליה לקרמונה, אחת העיירות הרומיות הגדולות שהשתמרו באנדלוסיה. בהמשך, הדרך עוברת בנופים הרריים, בין מטעי זיתים וכרמים, עד שהיא מסתיימת בקאדיז, בדרום-מערב ספרד, על חוף האוקיינוס האטלנטי.

קשת רומית. לאורך ויה אוגוסטה בספרד יש אתרים רומיים רבים

דרך סאות' דאונס, בריטניה

בריטניה גדושה אף היא בשבילים היסטוריים, אחד היפים והמעניינים שבהם הוא דרך סאות' דאונס (South Downs way). הדרך נמתחת לאורך 160 ק"מ ברכס הקרטון שבין וינצ'סטר, בירתה הראשונה של אנגליה, להמפשיר במחוז איסט סאסקס. הדרך הוכרזה כשביל לאומי (אחד מ-15 באנגליה ובוויילס) והיא מחברת בין שבילים שהיו בשימוש כבר לפני 8,000 שנה – אלטרנטיבה בטוחה ויבשה לחצות את האזור (מיקומם של השבילים האחרים היה נמוך יותר ועל כן סבלו מסכנת הצפה). בהמשך גם הרומאים עשו שימוש בדרך הזאת. היום היא משמשת כמסלול הליכה או אופניים בנופים כפריים, גבעות ירוקות, אתרים פרהיסטוריים, כפרים מקסימים ופאבים מסורתיים.

מטיילים בנופים הפסטורליים של דרך סאות' דאונס. ניתוק מהציוויליזציה

המסלול עובר כולו בפארק הלאומי סאות' דאונס, וההליכה בו, למרות הקרבה למרכזי אוכלוסייה הומים, מאפשרת ניתוק מהציוויליזציה. הודות לגובה בו השביל עובר, אפשר ליהנות מתצפיות יפות על תעלת למאנש, האי ווייט, יערות ונהרות. השביל המפותל מתחיל בווינצ'סטר ועובר דרך צ'יזפוט הד (Cheesefoot Head), מעין אמפיתיאטרון טבעי בו נערכו במלחמת העולם השנייה קרבות אגרוף על מנת לשעשע את החיילים האמריקאים. השביל ממשיך בעיירות השוק פטרספילד וארונדל, ובהמשך עובר בסוללת השטן (Devil's Dyke), עמק מרשים בצורת האות V. אחת הנקודות היפות לאורכו היא Beaxhy Head, מצוקי אבן גיר לבנים הצונחים אל הים. השביל מסתיים בעיירת החוף איסטבורן.

מצוקי הגיר הלבנים בביצ'י הד

נאצ'ז טרייס, ארצות הברית

נאצ'ז טרייס פארקוויי (Natchez Trace Parkway) היא דרך נופית באורך 715 ק"מ שעוברת בשלוש מדינות בדרום-מזרח ארצות הברית – מיסיסיפי, אלבמה וטנסי. הדרך עוקבת ברובה אחר דרך נאצ'ז העתיקה, ששימשה לפני אלפי שנים את האינדיאנים כדי לעקוב אחר בעלי החיים שאותם רצו לצוד. לאורך הדרך יש שרידים של היישובים שהקימו הילידים. בהמשך הגיעו למקום האירופאים, אשר נזקקו לעזרת הילידים כדי לצעוד בדרך, ומאוחר יותר היא שימשה חיילים וסוחרי עבדים. הדרך הטובה ביותר לטייל כאן היא בנסיעה לאורך הכביש הנופי, עם עצירות לטיולים רגליים או רכיבה על אופניים.

הדרך הטובה ביותר לטייל בדרך נאצ'ז היא בנסיעה לאורך הכביש הנופי

הדרך מתחילה בעיר נאצ'ז (Natchez) במיסיסיפי ומשם ממשיכה צפונה, דרך יערות, פלגי מים, ביצות, אתרים פרהיסטוריים ונקודות תצפית. בין האתרים המעניינים לאורך הדרך: התל הגבוה ביותר ששימש כאתר פולחן, Mount Locust, אכסניית דרכים שהוקמה במאה ה-18 והיחידה שהמבנה שלה שרד, עיר הרפאים רוקי ספרינגס, מאגר המים רוז ברנט, אתר הקבורה Bynum Mounds, שדה הקרב טופלו ומפלי ג'קסון.

כדאי לשלב בנסיעה בדרך נאצ'ז עצירות לטיולים רגליים באתרי הטבע שבדרך

דרך האינקה, פרו

הרשימה לא תהיה שלמה בלי אחת מהדרכים ההיסטוריות המפורסמות בעולם – דרך האינקה בפרו. בממלכת האינקה היתה רשת ענפה של דרכים ששימשו להעברת סחורות ולהעברת ידיעות באמצעות שליחים. הדרכים האלו הצריכו כישורים הנדסיים מרשימים, הודות לתנאי השטח המרוכבים הכוללים מעברי הרים ויערות גשם סבוכים. דרך האינקה, הידועה מבין הדרכים של בני האינקה, מקשרת בין קוסקו למאצ'ו פיצ'ו, והיא עוברת דרך ג'ונגלים עבותים וחוצה מעבר הרים בגובה 4,200 מטר.

הצצה קטנה לנופים הנשקפים מדרך האינקה בפרו | צילום: RPBaiao / Shutterstock.com

לא רק נופים וטבע יש לאורך הדרך, אלא גם שרידים ארכאולוגים מרשימים, בהם העיר Sayaqmarka שנבנתה על צוק סלעי, אתר העתיקות Wiñay Wayna שבו טרסות חקלאיות מרשימות, וגולת הכותרת – מאצ'ו פיצ'ו. הטרק הקלאסי בדרך האינקה נמשך ארבעה ימים, ובסופו מכוונים את ההגעה למאצ'ו פיצ'ו בשעת הזריחה, למראה מפעים ובלתי נשכח.

זריחה במאצ'ו פיצ'ו, הזמן והמקום המושלם לסיים את הטרק בדרך האינקה