תקציר הפרקים הקודמים: אמצעי התחבורה: כל אמצעי רחיפה ותעופה ספורטיבית שניתן היה לשלב במסלול, שזה אומר כמעט הכול חוץ ממטאטא של מכשפות או קופסה סגורה של ג'מבו ממרומי 30,000 רגל. הרעיון כאן הוא אמנם לחוות את הארץ מלמעלה אבל הכי קרוב שאפשר לטבע ולנוף. סיכום ביניים: המסע נפתח בכדור פורח מעל נופי הגלבוע ועמק ישראל, המשיך במצנח רחיפה ממבוא חמה ובאולטרלייט אל השרון, ומשם המשיך לחצות את שמי הארץ בסופר דריפטר, טרקטורון מעופף ומסוק מרקד עד למנחת ראשון לציון. בחלק זה: המשך המסע האווירי המיוחד הזה, אל נופי המדבר המפעימים. תחנה שביעית: באולטרלייט מראשון לציון למצדה
"רעבה?", שואל רחמים כאשר אנו מתקרבים לצומת פלוגות, "מה דעתך על ארוחת בוקר טובה?". לפני שאני מספיקה להשיב הוא כבר מנחית את המטוס ממש בפתח המסעדה שבצומת אל מול עיניהם הנדהמות של יושביה. לא רע לפתוח ככה את הבוקר. לו היינו זקוקים לדלק היינו יכולים גם לתדלק באותה הזדמנות בתחנת הדלק הסמוכה. הדלק שצורך האולטרלייט אינו שונה מזה שצורכת כל מכונית מן המניין. בסיום ארוחה מפנקת במיוחד אנו מטפסים בחזרה אל תא הטייס וממשיכים בדרכנו דרומה, חולפים מעל רוחמה, הישוב היהודי הראשון בנגב מאז חידוש ההתיישבות בארץ ישראל, וממשיכים הלאה. כחול הים כבר הרחק מאחורינו וגווני הירוק מתחלפים בנוף קדומים מדברי. אנו מחליטים שזו הזדמנות טובה ליהנות מיתרונות האולטרלייט ולנחות להפסקת קפה בלב המדבר. באמצע שום מקום נשלפים מבטן המטוס גזיה ופינג'אן ואנו נהנים מקפה מתובל בהרבה אווירה, עטופים בשלווה גדולה מהסוג שרק המדבר יודע להעניק. ושוב ממריאים. מגביהים מעל רכס הרי עירא, מנמיכים לתוך ערוצי נחלים החורצים את הנוף המדברי ולמולנו כבר מבליחים מי הטורקיז המרהיבים של ים המלח. מלמעלה ניתן לזהות בנקל לשונות יבשה שפעם היו ים ואזורים בהם האדמה המבוקעת פוערת עשרות פיות קטנים בדמות בולענים בשלל גוונים של חום ואדמדם ולבן וטורקיז, שמראם שובה את העין אבל צובט בלב ומעיד על פרפורי הגסיסה של אחד מפלאי תבל שלנו, גם אם בסופו של דבר לא הוכתר כך רשמית. בתוך הנוף הדרמטי הזה, כשמן העבר האחד מתנשאים הרי מואב, מן העבר השני הרי יהודה ובתווך השבר הסורי אפריקאי וכחול הים, אנו מנמיכים לקראת נחיתה במנחת הנמוך ביותר בעולם. תחנה שמינית: צניחה חופשית מעל מצדה וים המלח
רגע האמת מגיע. חגורים ברתמות אנו פוסעים למטוס הקטן. הדלת נסגרת. ממריאים. רוי ואני ישובים על רצפת המטוס סמוך לדלת בתנוחה של לוחמי קומנדו טרום הסתערות אווירית. בשלב הזה הכל עדיין נינוח למדי. אנו מתבדחים, צוחקים ומתפעלים מהנוף הנפלא שמעליו אנו חולפים. המטוס נע במהירות של כ-110 קמ"ש, ואז – בגובה של כ-12,000 רגל – נפתחת הדלת והרחק הרחק למטה, בין קרעי שמיכת העננים שמתחתינו, נפרשים המראות המרהיבים של מצדה, מדבר יהודה וים המלח. "נו, מה את אומרת, איך המשרד שלי?", שואל רוי. "הכי קרוב לאלוהים שאפשר", אני מתפעלת, ולרגע נדחקת הצידה המחשבה שבעוד שניות ספורות אני עומדת לקפוץ אל הלא נודע מהגובה הבלתי נתפס הזה ועלולה למצוא את עצמי באמת הכי קרוב לאלוהים שאפשר. רוי נותן את האות ואני מושיטה שתי רגליים החוצה, כמו בתרגול המקדים. אלא שכעת אנו יושבים על מפתן המטוס החג בגבהים, חצי גוף מחוצה לו, רגע לפני הקפיצה. הביטוי "חיים על הקצה" מקבל כאן משמעות מחודשת ומעולם לא היה מוחשי יותר מאשר ברגעים אלו. כעת כבר בקושי ניתן להבחין בקרקע הפרושה אי שם במרחק של אלפי מטרים מתחת לרגלי. אימה משתקת ולא מוכרת משתלטת עלי. מה בדיוק חשבתי לעצמי, מה אני עושה כאן???
המצנח נפתח מעלינו ובבת אחת החוויה של שיאי האדרנלין בנפילה המסחררת מתחלפת בחוויה מופלאה ושונה לחלוטין, של רחיפה שלווה בגבהים מעל הנופים הקסומים, שכעת כבר ניתן ליהנות מהם. דרך מדהימה לחוות את העולם ולהתמזג עמו. אמנם לא לבעלי "לב חלש", אבל לחובבי האקסטרים מובטחת מנה גדושה של אדרנלין וחוויה שלא במהרה תישכח. תחנה אחרונה: מצנח ימי, אילת
"איך היה?" מתעניין אמיר. "תשמע", אני מודיעה לו, "היה הרבה יותר נחמד ממה שציפיתי. אמנם לא מאוד אקסטרימי, אבל כיף גדול". "אפשר גם יותר", מתייצב אמיר להגנה על כבוד המצנח שלו, "אבל חשבתי שלא תרצי שהשיער שלך יירטב". מי אמר שאין ג'נטלמנים באילת. "אתה צוחק עלי? בוא תראה לי כל מה שהדבר הזה יכול לעשות", אני מאתגרת אותו בשאננות של מישהי שרק זמן קצר קודם לכן שרדה צניחה חופשית. והוא מראה. ועוד איך. אני כמעט יכולה להישבע שראיתי איך ניצת בעיניו זיק של שובבות כשהפעם הוא גורר אותי במים במהירות שמאיימת להפריד מעלי את בגד הים, מעלה אותי מעלה במהירות בזויות שונות ושוב מטביל במים שאינם מותירים כעת שום מילימטר יבש. אין מה לומר, הבאתי את זה על עצמי, אבל אני נהנית מכל טיפה. מכל שנייה. עכשיו זה הדבר האמיתי, וזה כיף אדיר. משב הרוח המלטף מערסל אותי מעל הים המתכהה וההרים הנצבעים בגוונים רכים של שקיעה בריחוף שנמשך עוד זמן רב לאחר הנחיתה הרכה.
לקריאה נוספת – ישראל ממעוף הציפור, הצפון והמרכז: |
המסע לאורכה של ישראל דרך השמיים צובר תאוצה וריגושים: היום מתחיל עם אולטרלייט שנוחת בפתח מסעדה לארוחת בוקר, ממשיך בצניחה חופשית עוצרת נשימה מעל ים המלח ומסתיים ברסס של הים האדום שמרטיב את מצנח הים. מיני סדרה מיוחדת למסע אחר אונליין פורסם 22.7.13 |
לטייל עם אופניים בנגב
Array
(
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )