בעקבות גורילות ההרים ברואנדה

יופייה של רואנדה מתעתע. לפעמים נדמה למטייל שהוא חולף בנופים של צפון וייטנאם, עם שדות האורז שגולשים במורד ההרים, לפעמים שווייץ או אוסטריה מציצות מעבר לפינה, עם פרות שרועות בכרי עשב ירוקים ואגם מבצבץ ברקע. שוב ושוב אני מזכירה לעצמי שאני לא באסיה וגם לא בלב אירופה. זוהי רואנדה, והנופים המופלאים האלה הם שלה ורק שלה.

לפני שהגעתי לרואנדה קראתי לא מעט על שמורות הטבע העיקריות שלה, ידעתי אילו בעלי חיים נמצאים בכל אחת מהן, כך שהייתי בטוחה למדי שיהיה קשה להפתיע אותי. אבל כמה הופתעתי! דבר לא הכין אותי למציאות, שעולה בעשרות מונים על הדמיון, וגם לא הייתי מוכנה לתגובה הרגשית העמוקה שהנופים, האנשים והמפגשים עם בעלי חיים יעוררו בי. תשכחו את מה שאתם חושבים שאתם יודעים על רואנדה, ופשוט תרשו לעצמכם להתאהב. אם אתם אוהבים טבע, פתוחים להכיר סיפורי חיים שונים ולא מפחדים מקצת מאמץ – מחכה לכם חוויה סוחפת.

דבר לא הכין אותי ליופייה של רואנדה כפי שהוא נגלה במהלך הטיול | הצילומים בכתבה: אלון כהן, Scandi Studios by Alon

משפחה מורחבת בלב היער

בין שלל המראות והמפגשים שרואנדה מציעה, ללא ספק המפגש עם גורילות ההרים מהווה שיא מרגש. בשטחה של רואנדה חיות 604 מתוך אלף גורילות ההרים שנמצאות בטבע. גורילות ההרים חיות ביערות גשם הרריים, הן נמצאות בסכנת הכחדה ובטבע אפשר לראותן רק במפגש הגבולות של שלוש מדינות: רואנדה, אוגנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

הגורילות הן חיות חברתיות והן נמצאות בקבוצות קבועות, פחות או יותר. בראש כל משפחה מורחבת עומד זכר שליט, כסוף גב (silverback), שתחת חסותו נמצאות כמה נקבות, הגורים שלהן וזכרים צעירים, שעדיין לא הגיעו לגיל בו הם מאיימים על מעמדו של הזכר השליט. כסוף הגב שומר בקפדנות על הקבוצה שלו, הוא השליט הבלתי מעורער וכולם מתנהגים בהתאם. כך, למשל, ראינו אותו נכנס לסבך השיחים כדי לאכול את העלים הכי עסיסיים, לצדו אכלו שני צעירים מתבגרים, כנראה הצאצאים החביבים עליו. שאר חברי הקבוצה נותרו במרחק מה, מסתפקים בענפים פחות נחשקים. ברגע שכסוף הגב סיים את הארוחה והסתובב ללכת, הצעירים שאכלו לידו הפסיקו אף הם לאכול ומיהרו בעקבותיו.

הזכר השליט, כסוף הגב. אף אחד לא מערער על מעמדו הרם במשפחת הגורילות

בשמורת וולקנו (Volcano National Park), שבצפון-מערב רואנדה, סמוך לגבול עם אוגנדה וקונגו, חיות 20 משפחות של גורילות הרים. מטיילים יכולים לבקר 12 מהן, אל המשפחות הנותרות מותר רק לחוקרים להגיע. ולמרות שהן נעות ברחבי היער, הקבוצות נמצאות פחות או יותר באותם אזורים ביער, כל קבוצה באזור שלה.

שמירת טבע ראויה להערכה

למרות שנהוג לכנותו טרק הגורילות, זהו לא טרק קלאסי של כמה ימים, אלא הליכה שאורכת לרוב בין ארבע לשש שעות, תלוי במיקום קבוצת הגורילות שאתם אמורים לפגוש. עם זאת, זהו טיול מאתגר מכמה בחינות. מעבר לכך שהוא קשה למדי (אם כי באופן אישי מצאתי אותו פחות קשה ממה שחששתי), הוא גם יקר מאוד וצריך להזמין אותו זמן רב מראש. המחיר למטייל עצמאי הוא 1,500 דולר, קבוצה בטיול מאורגן משלמת 500 דולר למטייל. אם תשאלו את אחד המדריכים המקומיים למה המחיר גבוה כל כך, במיוחד כשבאוגנדה ובקונגו משלמים פחות, הוא יסביר לכם שברואנדה המפגש עם הגורילות מובטח, וזאת סיבה טובה לשלם הרבה. אבל יש עוד סיבה למחיר הגבוה, סיבה מרתקת שמעידה על הדאגה העמוקה לטבע ולסביבה.

גורילה צעיר משתעשע ביער

ברואנדה נעשים מאמצים מעוררי הערכה כדי לשמור על הטבע ולהגן על הסביבה. בין השאר, המדינה מכשירה תושבים המתגוררים סמוך לשמורות טבע, רבים מהם היו בעבר ציידים, לתפקידים שונים בשמורה – מדריכים, גששים, אחראים על ניקיון ועוד. עם פרנסה קבועה ומשכורת מובטחת, הציידים לשעבר הופכים למגנים על בעלי החיים והצמחייה. בנוסף לכך, נעשה ניסיון ראוי לשבח להגדיל את שטחי היערות ברחבי המדינה, שטחים שהצטמצמו לאורך השנים לטובת גידולים חקלאיים. הידיעה שעצי היער תורמים תרומה עצומה לאיכות הסביבה עומדת בלב המשא ומתן שהממשלה מנהלת עם חקלאים המעבדים שדות בשולי היערות. התקווה היא שהחקלאים יסכימו לפיצוי שמוצע להם, פיצוי שיאפשר להם לקנות ולעבד קרקעות באזורים פחות רגישים מבחינה אקולוגית. הכסף שנכנס לקופת המדינה מתיירות, בין השאר מטרק הגורילות, נועד לסייע לתושבים המקומיים, על מנת שיוכלו להתפרנס בכבוד, ובה בעת הוא מושקע בשיפור מצבם של משאבי הטבע.

חקלאים מעבדים את השדות למרגלות היער בשמורת וולקנו. המדינה מציעה לפצות אותם אם יעברו לעבד את האדמה באזורים פחות רגישים מבחינה אקולוגית

כדי להבטיח מפגש עם הגורילות, גששים (טרקרים) יוצאים בשעת בוקר מוקדמת כדי לאתר ביער את מיקומן של משפחות הגורילות השונות. כשהם מאתרים קבוצת גורילות, הם מעדכנים את המדריכים במיקום שאליו יש להוביל את המטיילים. העדכונים השוטפים מגיעים גם במהלך הטרק עצמו, מה שמצריך לעיתים הארכה או קיצור של המסלול. בכל מקרה, אפשר להיות בטוחים שהמפגש עם הגורילות אכן יתקיים.

גששים יוצאים מוקדם בבוקר לאתר היכן נמצאות משפחות הגורילות ומעדכנים בקשר את המדריכים שמובילים את הטרק

מצוידים בהבטחה שהטרק יוביל לתוצאות הרצויות, נעבור לענות על כמה שאלות נפוצות שמעסיקות מטיילים לפני היציאה לטרק ובמהלך המפגש עם הגורילות:

מה באמת קורה בטרק הגורילות?

הפעילות מתחילה במרכז המבקרים של השמורה. בשעת בוקר מוקדמת מתאספים במרכז כל המטיילים שיוצאים באותו יום לטרק, שם הם מתחלקים לקבוצות קטנות, כשכל קבוצה מקבלת מדריך מוסמך שיוביל אותה במהלך הטרק. בימים של שגרה, בכל יום יוצאות לטרק הגורילות 12 קבוצות של שמונה מטיילים כל אחת, כלומר 96 מטיילים בסך הכל. בתקופת הקורונה מספר המשתתפים הצטמצם, ורק 72 מטיילים מורשים לצאת בכל יום לטרק. הכמות המצומצמת של המטיילים מצריכה להירשם זמן רב מראש, בשנים עמוסות בתיירים – אפילו שנה מראש. בתקופה הנוכחית, בשל מיעוט התיירים, אפשר למצוא מקום פנוי בהתרעה קצרה בהרבה.

בשונה מקופים אחרים שפוגשים במהלך הטיול, הגורילות חיות על הקרקע וקל מאוד לראות אותן ולשהות בקרבתן

אחרי שמציגים תוצאה שלילית לקורונה (ברואנדה נדרשת בדיקת קורונה לפני כל ביקור בשמורת טבע, בשל החשש להדבקה של בעלי חיים), מקבלים תדרוך לגבי הטרק והסבר על כללי ההתנהגות בעת המפגש עם הגורילות. אחרי התדרוך כל קבוצת מטיילים יוצאת ברכב נפרד לאזור שונה של השמורה כדי להתחיל את מסלול ההליכה, שבסופו מצפה המפגש המיוחל עם הגורילות.

המפגש עם הגורילות הוא מסוג המפגשים שנשארים חרוטים לנצח בזיכרון

מה דרגת הקושי של טרק הגורילות?

רבים שאלו אותי אחרי שחזרתי מרואנדה עד כמה קשה היה הטרק. אין לכך תשובה חד משמעית, ולאו דווקא כי קושי הוא עניין סובייקטיבי. בהרשמה לטרק הגורילות אפשר לבחור את דרגת הקושי המתאימה ליכולות שלכם: קלה, בינונית או קשה. הדרגה הזאת נובעת מהמרחק של המשפחה לפתח היער, אבל כיוון שהגורילות לא מתחשבות בקשיי ההליכה שלכם, קורה שהן נכנסות עמוק יותר לתוך היער, דבר שמוסיף זמן ורמת קושי לטרק. יכול מאוד להיות שבבוקר, כשתגיעו למרכז המבקרים לתדרוך, תגלו שבגלל מיקום המשפחה שאותה אתם אמורים לפגוש, הטרק הקל שבחרתם התחלף בטרק בינוני.

בדרך אל הגורילות. בתקופה זאת כל המטיילים חייבים לעטות מסכות במהלך כל המסלול

הטרק שלנו היה ברמה בינונית, וכשמו כן הוא, לא קל אבל בהחלט אפשרי גם למי שלא נמצא בכושר שיא. עם זאת, יש כמה דברים שמקשים על ההליכה: הטרק מתבצע בגובה רב, 2,700 מטר ומעלה, ואם לא שהיתם בגובה הזה מספיק זמן לפני היציאה לטרק, אתם עלולים לסבול מקוצר נשימה ומכאב ראש קל. אם התופעות מחמירות, תיאלצו להפסיק את הטרק. אם הן קלות, פשוט בקשו מהמדריך לעצור מדי פעם כדי לנוח זמן מה לפני שממשיכים בהליכה. חשוב לדעת שגם לפני שנכנסים לתוך היער, שההליכה בין כפרים ושדות מעובדים לא נעשית בשביל מישורי או כבוש. השביל בוצי וזרוע באבנים וסלעים, חלק ניכר ממנו בעלייה. בסופו של דבר, אין דרך להימנע מעליות, שכן זהו יער הררי וגם אם הגורילות "התחשבו" בכם והתמקמו לארוחת בוקר בפתח היער, צריך לטפס כדי לראות אותן. לנו היה מזל גדול, לא רק שהגששים איתרו את המשפחה שהיינו אמורים לפגוש קרוב לשולי היער, זמן קצר לפני שהגענו למקום, היא התאחדה עם קבוצה נוספת, כך שיכולנו לראות כמות מרשימה מאוד של גורילות.

הזכר השליט משקיף על משפחתו, משגיח שהמטיילים לא יתקרבו יותר מדי

מה ללבוש ומה להביא לטרק הגורילות?

טרק הגורילות מצריך הליכה בתוך יער גשם, עם צמחים דוקרניים, חלקם רעילים, וחרקים שממש לא כדאי לפגוש בעור חשוף, לכן חובה לנעול נעלים סגורות וללבוש מכנסיים ארוכים. נעלי הליכה טובות ונוחות יקלו מאוד על ההליכה והן ישמשו אתכם בטרקים נוספים במהלך הטיול ברואנדה, למשל, בטרק בעקבות שימפנזים ביער נינגווה.

מכנסיים ארוכים, כאמור, נחוצים, עדיף מכנסי טיולים מבד קליל ואטום למים (אפשר לקנות בחנויות לציוד טיולים לפני הנסיעה). מומלץ גם חולצה עם שרוולים ארוכים או מעיל קל מעל חולצה קצרה. הביאו אתכם שכמייה או מעיל גשם דק, יער הגשם מצדיק את שמו לא פעם ולא כיף לצעוד בבגדים רטובים. כדי לא להפריע לגורילות, נסו לא לבלוט יותר מדי בשטח – את החולצה הכתומה עם הנקודות הירוקות שמרו להזדמנות אחרת, עדיף ללבוש בגדים בצבעים שקטים וסולידיים, שישתלבו בסביבה.

עוד לפני שנכנסים למעבה היער ההליכה נעשית בשבילים בוציים וזרועי אבנים, לרוב בעלייה

לודג'ים ומלונות איכותיים בשמורת וולקנו (יש כמה כאלה, כולל שניים שישאירו אתכם פעורי פה – ראו המלצות בהמשך) מציידים את המטיילים בחותלות, שעוזרות למנוע עקיצות של נמלי אש אשר יכולות לחדור ברווח שבין הנעלים למכנסיים. אם לא קיבלתם חותלות, פשוט משכו את הגרביים מעל קצה המכנסיים.

קחו אתכם תיק גב קטן ובו מים ומשהו לנשנש אחרי היציאה מהיער – חטיף אנרגיה, חופן שקדים ופירות יבשים או כריך קטן. מניסיון, אין צורך ביותר מזה, גם אם הטרק נמשך שעות אחדות, האדרנלין מהמפגש עם הגורילות משכיח את תחושת הרעב. אם אתם מתקשים לסחוב את התיק, בתחילת הטרק מחכים פורטרים שגרים בכפרים באזור. הם לא רק יסחבו עבורכם את הציוד, אלא גם יעזרו לכם מאוד ברגעים קשים בדרך. בסוף הטרק, נהוג לתת לכל פורטר טיפ של 10,000 פרנקים רואנדים (כ-10 דולר). גם אם אתם בטוחים שתוכלו לצלוח את הטרק בקלות וללא עזרה, כדאי בכל זאת לקחת פורטר – מעבר לסיוע שאולי תזדקקו לו, הכסף שאתם משלמים לפורטר עוזר מאוד בפרנסת משפחות מקומיות.

תושבי הכפרים הסמוכים לשמורה מועסקים בתפקידים שונים שעוזרים לפרנסת המשפחה ותורמים לשמירה על הטבע

מה קורה כשפוגשים את הגורילות?

יש רגעים שמילים לא יכולות לתאר, המפגש עם הגורילות הוא בהחלט רגע כזה. קשיי הנשימה והשרירים התפוסים נשכחים כלא היו, הכל מתגמד למראה משפחת גורילות שעוסקת בענייניה: הזכר השליט יושב באדנות ומביט על החבורה, לידו גור בן כמה חודשים משחק עם ענף קטן, כמה נקבות נמצאות במרחק מה מהם, אחת מניקה גור בן יומו. מדי פעם הגורילות מתקדמות מעט בסבך היער, מוצאות פינה חדשה ומתמקמות בה ואתם הולכים בשקט אחריהם.

חיבוק בין-דורי: הזכר השליט וגור צעיר שמתכרבל בחיקו

אסור להתקרב מדי אל הגורילות, אם מישהו מהמטיילים שוכח לשמור מרחק מרוב התרגשות, כסוף הגב דואג להזכיר לכולם מי הבוס. במקרה שלנו הוא נהם נהמה עמוקה, המדריך סימן לנו לזוז אחורה בזמן שהוא עצמו נהם נהמה דומה. החלפת נהמות קצרה בין המדריך לגורילה סידרה את העניינים ולשמחתנו לא היינו צריכים להוציא אל הפועל את ההוראות שקיבלנו: אם הזכר יתחיל להכות על החזה עם הזרועות, עלינו להתכופף מיד בתנוחה כנועה, להשפיל מבט ולהשמיע נהמה נמוכה.

בזמן שאנחנו בקושי מצליחים לעצור את ההתרגשות, הגורילות עסוקות בשלהן, מתעלמות מהמבקרים שצצו ביער

השהות לצד הגורילות נמשכת כשעה, שחולפת במהירות הבזק. אחרי שעה המדריך מסמן לנו ובלית ברירה אנחנו נפרדים מהמשפחה "שלנו", יוצאים מהיער ויושבים כמה דקות להירגע מול נוף יפה כמו חלום, עם ערפילים שיורדים מההר לעבר השדות. מכאן מתחילה הדרך חזרה אל הרכב. בסופה חיכה לנו בקבוק של יין מבעבע כדי לחגוג את הצלחת הטרק. אבל מי צריך יין, כשהחגיגה האמיתית צרובה בלב, חוויה שלא תישכח לעולם.

איפה לנים בשמורת וולקנו?

ברואנדה יש הרבה מלונות מצוינים, כמה מהאיכותיים שבהם נמצאים באזור הקרוב לנקודת היציאה לטרק הגורילות. אם אתם רוצים לחגוג את המפגש עם הגורילות בענק, קבלו המלצות למקומות לינה יוצאי דופן ברמתם ובחוויה שהם מציעים (וגם במחיר…). באופן כללי, כדאי לדעת שהמחירים המצוינים באתרים גבוהים לפעמים ממה שתשלמו בפועל, לכן כדאי ליצור קשר עם המלון ישירות ולבדוק אם אפשר לקבל מחיר נוח יותר.

Gorilla's Nest. ברואנדה יש שני מלונות של הרשת הבינלאומית היוקרתית One&Only, האחד נמצא בשמורת יער נינגווה, שעליה נספר בהזדמנות אחרת, השני – בשמורת וולקנו. שניהם מציעים חווית אירוח מדהימה, אבל כיוון שאנחנו עוסקים בגורילות נתמקד בקן הגורילות, Gorilla's Nest, המלון הקרוב לטרק המדובר.

מלון One&Only Gorilla's Nest, למי שרוצה למקסם את חווית הגורילות

המלון, שאולי יותר מדויק לתאר אותו כאחוזת נופש, משתרע על שטח עצום המכוסה בצמחייה שופעת. החדרים נפרדים לגמרי זה מזה, אל כל אחד מהם מוביל שביל גישה פרטי והמרפסת האחורית הגדולה משקיפה אל היער, כך שהתחושה היא שאתם לבדכם במיקום מופלא. החדר עצמו גדול מאוד, עם אח בוערת, ספה נוחה, ספרייה קטנה עם ספרים על אפריקה ועל רואנדה ומגדירי ציפורים, מיטה שברגע שתשכבו עליה לא תרצו לקום ממנה וחדר אמבטיה חלומי. בחדר יש כל מיני נשנושים ומשקאות לשימוש חופשי, ובכל ערב תמצאו בו הפתעה קטנה מהצוות, משהו מקומי שמגיע מהכפרים מסביב. האירוח כולל שלוש ארוחות גורמה ביום, וקוקטיילים ויינות בלי הגבלה – תנו לברמן המקסים להפתיע אתכם בקוקטייל אקזוטי, מניסיון אישי, לא תתאכזבו… יש גם פעילויות שונות וסיורים, והכל כלול במחיר (החל מ-2,500 דולר ללילה). לפרטים נוספים לחצו כאן >>

הבר של מלון One&Only Gorilla's Nest – הזדמנות נחמדה לנסות סוגים שונים של קוקטיילים אקזוטיים

Kwitonda Lodge. לודג' איכותי ששייך לרשת Singita הדרום אפריקאית. יש כאן רק שמונה סוויטות, שבכל אחת מהן יש בריכת טבילה פרטית במרפסת, ממנה נשקף נוף שאין די מילים לתאר את יופיו. גם בתפוסה מלאה, המקום מארח רק 18 אורחים, כך שלעולם לא צפוף או רועש. הטבע הפראי מקיף את הלודג' מכל עבר והתחושה היא שאתם בלבו של סרט טבע: בערבים לפעמים מתקרבים למלון באפלו ופילים, על גגות הסוויטות עומדות ציפורים ארוכות מקור שממלאות את האוויר בקריאות רמות. בבניין המרכזי יש בר פתוח, כל אורח יכול למזוג לעצמו קוקטייל, בירה או יין, לקחת משהו קטן לאכול מהמקרר ולשבת מול הנוף המפעים.

מרפסת ב-Kwitonda Lodge. הטבע הפראי מקיף מכל עבר | צילום: רותם בר כהן

אם לא הבאתם אתכם ציוד מתאים לטרק הגורילות, אל דאגה – המקום מציע מבחר נעלי טרקים ובגדי טיולים לשימוש חופשי של האורחים. אם משום מה לא תסתפקו בפינוקים שבחדר, בארוחות שמתבשלות במטבח הפתוח ובמרתף היינות, יש גם חדר מיוחד שמוקדש לשימור טבע, עם ספרים וחומרי קריאה אינטרנטיים, תמונות ואביזרים שונים, כולל ציוד מקורי ששימש לצילום הסרט "גורילות בערפל". מחיר החל ב-1,950 דולר ללילה, לפרטים נוספים לחצו כאן >>

בריכת טבילה פרטית באחת משמונה הסוויטות רפסת ב-Kwitonda Lodge | צילום: רותם בר כהן

Bishop House. העיר מוסנזה (Musanze), המוכרת גם בשם Ruhengeri, נמצאת למרגלות רכס וירונגה, כ-13 ק"מ ממרכז המבקרים שממנו יוצאים לטרק הגורילות. זוהי עיר תוססת ונחמדה, עם מסעדות, שווקים ומקומות לינה ברמות מחירים שונות. אחד המלונות הנחמדים בעיר הוא בית הבישוף – Bishop House, מלון שלושה כוכבים עם אווירה ביתית. בית המידות המרשים נבנה במקור למגורי הבישוף המקומי, וכשהוא עזב את העיר, הבית שלו הפך למלון עם 10 חדרים מרווחים מאוד.

חדר ב-Bishop House. מלון נעים וביתי | צילום: רותם בר כהן

הלובי מעוצב כסלון ביתי, יש מסעדה, ספרייה, חדר יינות ובתקופה שבה המלונות היו סגורים בגלל הקורונה הוספו בחצר גם בריכת שחייה וספא. הצוות ידידותי ומסביר פנים. המחיר ללילה החל מ-900 דולר. למלון אין אתר אינטרנט, אבל אפשר להזמין חדר דרך אחד מאתרי הזמנת מלונות או לפנות ישירות בטלפון: 250-785474851 +

• פרטים נוספים על טרק הגורילות תמצאו באתר של לשכת התיירות של רואנדה, Visit Rwanda

מפת אזור שמורת וולקנוס, צפון רואנדה