טקילה – אי הגברים הסורגים

על מלאכת האריגה בטקילה מופקדות הנשים, הגברים רק סורגים

כאשר מסתיימת ההפלגה בת ארבע השעות מהעיר פוּנוֹ (Puno) שבפרו, מטפסים לגובה 4,000 מטר ב־538 מדרגות בשביל המתפתל בין גבעות וטרסות חקלאיות שמגדלים בהן בשיטות מסורתיות תירס ותפוחי אדמה, קינואה ויוקה. 300 משפחות בלבד חיות בטקילה (Taquile), אי קטנטן בלב אגם טיטיקקה (Titicaca) הגדול בפרו. אין באי כבישים, גם לא חשמל. אנשי טקילה, שאינם חפצים בשינוי אורח חייהם המסורתי, חיים כקואופרטיב, שולטים בתנועת התיירות לאי וחולקים ביניהם את רווחיה.
למתבונן מבחוץ נראה כי תושבי האי עובדים כל הזמן, גם תוך כדי שיחה או הליכה. הנשים טוות חוטים לאריגה, הגברים סורגים. זו לא חברה פמיניסטית, אבל מתקיימת בה מסורת שלפיה הבנים מתחילים לסרוג בגיל שמונה, וגבר ראוי לתואר "גבר" רק אם הוא יודע לסרוג את כובעו. הכובעים הסרוגים מזכירים כובעי גמדים או מצנפות לילה, והם מעידים על מצבו המשפחתי של הגבר: גבר נשוי חובש כובע צבעוני, שהצבע השליט בו הוא אדום ובקצהו פונפון; רווק חובש כובע שצבעו לבן עם קצוות אדומים ופונפון אדום. זו שיטה נהדרת לדעת מי פנוי, אבל יש גברים נשואים המתהלכים בכובעי רווקותם. ראו הוזהרתן.
כובעי הנשואים יקרים יותר. משולבות בהם דוגמאות מסובכות של פרחים וציפורים, ולכן לוקח זמן רב יותר לסרוג אותם. בן טקילה נחשב מוכן לנישואים רק כשהוא מצליח לסרוג כובע כזה. אנשי האי שומרים על זהות קבוצתית ומתחתנים בעיקר בינם לבין עצמם, אבל הם לא ממהרים להינשא. על הגבר לחסוך די כסף לבניית בית, ובכל מקרה אנשי האי לא נישאים עד שהיחסים בין בני הזוג הדוקים דיים, לאחר שהזוג הטרי חי ביחד ובחן את איכות הקשר.

לקריאה נוספת:

האינקה בפרו – מה נותר מהתרבות האדירה האם גאוות האינקה עדיין חיה בליבם של תושבי פרו? מה נותר מן התרבות האדירה הזו באורח החיים הפרואני ואיך משתלבים שרידים אלה התרבות המערבית? מה קורה כאשר צ … אלישבע זלצר סולוביציק לכתבה המלאה